אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן פג

סימן פב

בענין הנ"ל

יקרתך הגיעני ותש"ח לך על טרחתך להעתיק לי תשו' מהר"א ששון, ואחרי כל אלה לדעתי הדין עמי ויה"ר דלהוי כל שמעתתא ברירין לי כהדא מלתא [ירושלמי פ"ק דקדושין], ובתשו' מהרא"ש מבואר דהיינו דוקא כשהי' בבית המוכס המשתמר וזכה החצר להמוכס בגוף הסחורה משא"כ כשהסחורה בביתו וכליו של הישראל א"כ הוי המוכס כשאר חוב ואף די"ל דיש לחלק בין מוכס לשאר חוב עפי"מ דאיתא בב"ב (ד' נ"ה) א"כ בטלת ירושת בנו הבכור וכ' התוס' שם דל"ד לשאר חוב דהוא מחוסר גוביינא משא"כ במ"ס דקרקעות הן של המלך וכבר היא מוחזק ומה"ט כ' התוס' בחולין (ד' כ') דמש"ה בחו"ל פטור מן המעשר מה"ת כיון דקרקעות שלנו משועבדות הן למלך למס עיי"ש,ועיין בב"ש סי' ק' ס"ק י"ד, אולם בחו"מ סי' רע"ח מבואר דהיכא דדרכו ליקח הקרקע חשיב ראוי אבל היכא דדרכו ליקח מעות לא חשיב ראוי והוי כשאר חוב וכן לענין בהמת ארנינא קיי"ל דאם התנו מתחלה שיתנו לו דמים חייבת בבכורה כמבואר בסי' ש"כ ס"ה עיי"ש, לכן לדעתי הריוח היא להשותפות:

ואודות הסתירה בדברי הרמ"א סי' שס"ט שהארכת גיסי יקירי בדברים נכונים באמת כבר תמה בזה הכ"מ ובב"י דא"כ אמאי אסור להבריח המכס במלך עכו"ם כיון דהפקעת הלואה מותר ותירץ הכ"מ ובב"י בבד"ה דרק משום חשש סכנה אסור אבל מן הדין מותר א"כ הוי כמו עלילה והפסד לדעת הב"י, ואפי' לדעת המל"מ שם דדעת הרמב"ם דאין זה ענין להפקעת הלואה כיון דדינא דמלכותא דינא והמלך גזר שלא יבריחו היינו לדעת הרמב"ם אבל לדעת הר"ן והרמ"א מבואר להדיא דאם לא קנאו ישראל רק הוא הגובה מותר להבריח וכן מבואר בתשו' רש"ק שהביא המל"מ שם עיי"ש יותר תראה מקושיתו על הר"ן דשרי לכתחלה להבריח אפי' הממונה הוא ישראל א"כ ודאי הוי כמציל מן ההפסד ודוק:

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה