אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן עט

סימן עח

שוכט"ס לכבוד ידידי ויקירי ה"ה גיסי הרב החריף ובקי כש"ת מו"ה יצחק חיים כ"ץ ראפאפארט הוא הרב הגאון אבד"ק אסטראווע אח"ז משכנו כבור בעיר קראקא ז"ל

מכתבך היקר עם ח"ת השגתי לנכון, ע"ד אשר הקשית בתוס' זבחים (צ"ב) שהק' אהא דנטמא דמה אין טעון כיבוס דהא מדאורייתא מותר לזרקו לכתחלה כדאמרי' בפסחים (ד' פ') שנטמאו וזרקו בשוגג הורצה והקשית מהא דפסח הבא בטומאה הוי פסול לענין שבירת עצם, יפה הקשית לכאורה אולם לדעתי נראה לתרץ בהשקפה ראשונה בהקדם דברי הרמב"ן בברכות הידוע לכל באי שע"ת דמש"ה גבי טומאה במת מצוה בזו אמרינן דלא נכתב ע"ז הלאו ולא בשאר עשה דוחה ל"ת משום דבמ"מ היכי דאיכא המצוה לא משכחת כלל הל"ת משא"כ בשאר עשה דוחה ל"ת משכחת לה דיהא העשה בלא הלאו כגון בכלאים בציצית דיוכל ללבוש טלית של צמר וא"כ ה"נ בשלמא בפסח הבא בטומאה דלפעמים משכחת שיהי' הל"ת דטומאה גבי פסח כגון אם לא הי' רוב ציבור טמאים ובא בטהרה ולכך הוי פסול עוד לענין שבירת עצם אבל גבי ציץ דלא משכחת בשום אופן דיהי' אסור לזרוק הדם כיון דהציץ מרצה ולא משכחת טומאת דם קדשים בכה"ג אמרינן דלא נאמר הלאו דטומאה כלל על העולין כמו גבי טומאת מ"מ והו"ל כטהור וכן מוכח בש"ס פסחים בסוגי' דציץ מרצה על האכילות איתא שם דציץ מרצה ומשוי לי' כטהור עיי"ש, ולפי"ז אין אנו צריכים לומר דמיירי המשנה היכא דנשבר הציץ כתירוץ התוס' שם דדוחק הוא דמיירי דוקא בכה"ג רק כיון דמשכחת עכ"פ הלאו דטומאה גבי דם קדשים היכי דנשבר הציץ א"כ אף היכא דלא נשבר הציץ הוי אכתי פסול כיון דמשכחת לה הלאו דטומאה היכא דנשבר הציץ:

ומדי דברי זכור אזכור מה שהקשיתי אהא דאמרינן שם פסחים (ע"ח) הציץ מרצה על האכילות ומשוי לי' כטהור ומהני למיקבע בפיגול ולאפקינהו מידי מעילה כו' והקשיתי מהא דאיתא במעילה י' אמר רב ה"מ שאם אכל בשר קודש שנטמא דפטור פשיטא מאי קמפסיד יעש"ה דלפי' רש"י קודם זריקה יצא מידי מעילה בנטמא ואמאי קאמר דציץ משוי לי' כטהור לאפקוע מידי מעילה הא אף קודם זריקה אין בו מעילה בנטמא ריא קושי' חמורה לענ"ד:

וע"ד קושיתך במתני' דזבחים (ד' ס"ט) גבי מלק ונמצאת טרפה ר"י אומר מטמא בבית הבליעה והקשו התוס' שם וז"ל תימא אפי' נבלה גמורה לא תטמא לר"י דלא חייל אאיסור קדשים כמו נבלת עוף טמא דאינה מטמאה אבית הבליעה, ותמהת דהרי קדשים שמתו יצאו מידי מעילה ואין כאן איסור קדשים, יפה הקשית וגם אנכי הרגשתי בקושי' זו, והנה ראיתי במכתב אביך הוא חותני הגאון נ"י תירץ קושיתך דנהי דלא מיקרי קדשי ד' וליכא בהו מעילה אבל קדשים מיהא הוי ושפיר הקשו התוס' דנימא אאחע"א ובאמת מדברי התוס' בקידושין סו"פ האיש מקדש נראה דבקדשים שמתו ליכא שום איסור בהו דכתבו שם בד"ה מה שלי בשלך דשחוטי חוץ מותרים מדאורייתא לאכילה כמו קדשים ליתי שיצאו מידי מעילה ד"ת:

אולם דברי התוס' תמוהים הם דהלאו דלא תוכל לאכול בשעריך דאיכא על אוכל קדשים קודם זריקה מיהא איכא ועיין במקנה דכתב שם כן אולם כבוד אחיך גיסי יקירי ידידינו הרב החריף המפורסים מו"ה מאיר שיחי' העיר על תירוץ כבוד אביך הגאון נ"י מדברי התוס' זבחים (ד' מ"ה) על קדשי עכו"ם דשייך פיגול בהו אי לא דממעטינהו מקרא אע"ג דאין פיגול בעולין כיון דליכא מעילה בהו אלמא כיון דלית בהו מעילה ל"ש לומר אאחע"א ולכאורה יפה אמר אולם באמת ניחא דשם באימורין שפיר כתבו התוס' כיון דאין בהו מעילה שוב ליכא שום איסור בהו דאיתא דמנחות (ד' ע"ד) גבי כהן שאכל מן האימורין לאו דזרות לא קא מיבעיא לי אלמא דאיכא לאו דזרות באימורין אבל כתבו התוס' שם דלאו דזרות היינו קודם זריקת דמים דהיינו לאו דמעילה אבל לאו דזרות ליכא בהו כיון דלא חזי לכהנים וכדאיתא במכות ובקדשי עכו"ם דליכא בהו מעילה ליכא שום איסור בהו ונהי דלאו דכליל תקטר איכא מיהא כל שהוא בכליל תקטר היינו קודם שנתפגל אבל לאחר שנתפגל שוב אינו בכליל תקטר דאינו רשאי להקטיר ושפיר חל עלייהו איסור פיגול משא"כ בבשר קדשים שפיר איכא הלאו דאיכא על האוכל קדשים קודם זריקה משום לא תוכל לאכול בשעריך וז"ב:

והנני דוש"ה.

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה