אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן עה

סימן עד

ב"ה יום א' ז' מרחשון הרימלוב.

שוי"ר לכ' חתני יקירי הרב הגדול החריף ובקי הירא כש"ת יעקב מנחם רובין נ"י אבד"ק טאסט יע"א.

בזו הרגע הגיעני נעימת ימינך לנכון ועיינתי בדבריך הערבים והמתוקים ואם חכם בני ישמח לבי גם אני ולדינא יפה אמרת בתיקון בהכ"נ להתיר וכבר כתבתי להתיר בכגון דא [ראה תשובה הקודמת] ומה שהבאתי לסייע לדעת הא"ר שמתיר בסותר ע"מ לתקן וראי' ממ"ק ב' ושבת ע"ג ומנחות ס"ד עיי"ש:

ומה שרצית חתני יקירי להביא ראי' להחמיר מהא דחולין (ז':) קטילנא להו איכא בל תשחית, באמת מבואר בב"ק (צ"א) דכל היכי דאיכא הנאה לאדם ליכא אי' ב"ת ואפי' אם הוא צריך רק למקומו מותר לקצצו ועיין תוס' ברכות (ל"ו) ד"ה אין ובט"ז יו"ד סי' קט"ז, ובשו"ת צ"צ סי' מ"א ושבו"י ח"ג סי' ע"א אדרבה הביאו ראי' מהא דחולין הנ"ל דליכא ב"ת היכי דאיכא הנאה עיי"ש:

ומראיית הפ"מ דשורף עצי הקדש לוקה אפי' שלא בדרך השחתה ממכות (כ"א) במחכ"ת לאו ראי' הוא דהתם מבשל אסה"נ וא"כ אינו מתקן כלל וכן כתבו התוס' ב"ק (ל"ד) דמבעיר באסה"נ אע"ג דסבר שיכול ליתן לכלבו וחשיב עי"ז מלאכה צריכא לגופה מ"מ חשיב מקלקל וא"כ הכ"נ במכות (כ"א) שבישלו בעצי הקדש חשיב מקלקל ועיין מ"ש הריטב"א שם דמשה"כ ליכא מעילה כיון דהמאכל הוא אסה"נ, ומה שהערת בתוס' פסחים (כ"ט) ד"ה רב אשי דלכך מעל אע"ג דאין פודין לכלבים מ"מ שרי להסיק תחת תבשילו, והרי ההנאה לא בא רק אחר שישרף ויעשה אפר דהא קיי"ל אין שבח עצים בפת וכמו"ש התוס' פסחים (כ"ז) א"כ אמאי מעל לפי סברת התוס' כאן בסמוך דהיכי דבעינא לאו בר דמים הוא רק לאחר שיעשה אפר ליכא מעילה לכאו' יפה הערת, אולם באמת כבר כתבו התוס' שבת (כ"ה) ד"ה הא דשמן ותבואה חשיב בעין טפי בשעת היסק מעצים ועיין מג"א סי' תמ"ה סק"ה וא"כ ל"ק קושיתך דלהסיק תחת תבשילו בחמץ חשיב בעין ושפיר מעל ובקו' התוס' ד"ה אין פודין שהק' שימעול דאחר שנשרף ונעשה אפר יכול לפדותו ומותר בהנאה שהקשה בשו"ת ב"א דאיך ישרפנו הא השורף עצי הקדש לוקה, העיר בחכמה בני יניק וחכים החריף כמר נחום שיחי' ליישב דבאמת משום דהוי אסה"נ ולא שוה מידי הול"ל דפקע ההקדש וכמו שהעיר ג"כ בב"ס מהא דחולין (קל"ט) כיון דמרדו פקע קדושתי' ומה"ט אמרי' הכא בחמץ של הקדש דלא מעל משום דלא שוה מידי רק התוס' הקשו שימעול משום דשוה פרוטה אחר שישרפנו וא"כ מתורץ קו' הב"א דמה תאמר שיהי' אסור לשרוף משום שורף עצי הקדש לוקה דאדרבה א"כ לא יהי' שוה לישרף ושוב א"ב איסור משום שורף עצי הקדש דפקע הקדישו ובפרט למה שהוכיח במנ"ח מ' תל"ז מתוס' מכות (כ"א) דבדבר דליכא מעילה ליכא נמי אי' מלאו דלא תעשון בשורף הקדש עכ"ד המתקבלים, ומה שכתבת כיון שמחובר הארון להכותל הוי גוף אחד והוי תשמישי קדושה לא תשמיש דתשמיש יש להביא סמוכין לדבריך מתוס' סוכה (מ"ח) ד"ה שני דספלים הוי קבועין בסיד הם נחשבין כגופו של מזבח עיי"ש. תבנא לדינא דיפה אמרת להתיר וגם הגה"ק אדב"ע סי' ב' הורה להתיר כדעת הא"ב אע"פ שאינו ממלא החלל ויש לנו אילן גדול לסמוך עליו:

חותנך דוש"ת באה"ר יעקב וויידענפעלד.

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה