אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן עג

סימן עב

להנ"ל

הנני למלאות מבוקשך לכתוב לך מה שחדשתי בחגא דעצרתא והוא:

מנחות (דף מ"ז) שחט שני כבשים על ארבע חלות מושך שתים מהן ומניפן והשאר נאכלות בפדיון כו' הא דלא כרבי דאי כרבי דאמר שחיטה מקדשא קודם זריקה דפריק לה היכי אי מאבראי איפסיל לה ביוצא ואי מגוואי הא מעייל חולין לעזרה כו' עד לעולם כרבי דפריק לה מגוואי וא"א הא מעייל חולין לעזרה חולין ממילא קהוויין כו' לימא תיהוי תיובתא לר"י מהא דאיתמר תודה ששחטה על שמונים חלות ר"י אומר לא קדשי ארבעים מתוך שמונים, ולאו מי איתמר עלה א"ר זירא הכל מודים היכא דאמר ליקדשו ארבעים מתוך שמונים דקדשה הכא נמי דאמר ליקדשו תרתי מתוך ארבע, והנה הרמב"ם ז"ל בפ"ח מה' תו"מ הי"ב פסק דשחט שתי כבשים על ארבע חלות אם אמר יקדשו שתים מתוך ד' מושך שתים מהם ומניפן והשאר פודין אותן בפנים ונאכלין בחוץ כשאר חולין ותמה שם הלח"מ עליו דכיון דלא ידעינן הי מינייהו קדושות אמאי נאכלות בחוץ דילמא אותן הנאכלות הן הקדושות דבדאורייתא קיי"ל דאין ברירה ועוד דאם יכול לברר ולומר אלו השתים הן הקדושות בקדושת שתי הלחם והב' האחרות אינן קדושות רק קדושת דמים א"כ אפילו בחוץ יכול לפדותן ואינן נפסלין ביוצא, והיא תימה רבתא:

והנראה לדעתי לתרץ דברי הרמב"ם לפי חומר הנושא דהנה לכאורה קשה אהא דפריך בש"ס הכא דאי כרבי כיון דאמר דשחיטה מקדשא אי פריק להו מאבראי איפסיל להו ביוצא ופירש רש"י ז"ל דנהי דשתים מהן אין להן אלא קדושת דמים מיהו היכי פריק להו והיכי משתרי והרי אינו מכיר אלו הן שאינן מקודשות וקשה דהא ביומא (דף ס"ד) איתא המפריש פסחו ואבד והפריש אחר תחתיו ואח"כ נמצא הראשון והרי שניהן עומדין איזה מהן שירצה יקרב דברי חכמים רבי יוסי אומר מצוה בראשון והנה נודע דהרמב"ם פסק כר"י דמצוה בראשון ולפי"ז קשה אהא דפריך הכא היכי פריק להו הרי אינו מכיר אלו הן שאינן מקודשות דהא קיי"ל דהתנור מקדש, והנה איתא בריש פ' שתי הלחם דנאפות אחת אחת וא"כ הכא דאמר ליקדשו שתים מתוך ארבע א"כ לאחריות נתכוון דאי יאבד הא ליפוק באחריות כדפירש רש"י במנחות (דף ע"ח) ד"ה ליקדשו וא"כ בדעתו בודאי דאם לא יאבדו ויהיו ארבעתן קיימות דליקדשו השתים הראשונות אשר קידש אותן התנור בראשונה דהא קיי"ל כר"י דמצוה בראשון וא"כ מה מקשה הכא דהא אינו מכיר אלו הן שאינן מקודשות דאין ברירה, דהא בודאי היתה דעתו מתחילה דאם לא יאבדו כלל דליקדשו השתים אשר היו נאפות בראשונה דהא קיי"ל א"ב ובשלמא אם הי' בלחם רק קידוש השחיטה שפיר שייך לומר דלא ידעינן אלו הן שאינן מקודשות דקידוש השחיטה באה על ארבעתן בב"א אבל באמת הלא עוד קודם השחיטה נתבררו השתים הראשונות ע"י קדושת תנור דהן נאפות אחת אחת וא"כ השתים הראשונות נתקדשו תחילה א"כ ל"ש לומר א"ב דבודאי הי' דעתו דליקדשו שתים הראשונות משום דמצוה בהן וכנ"ל והיא קושי' נפלאה:.

אולם לאחר העיון ניחא דהנה בתוס' שם במנחות הקשו אהא דאמרינן שם הא דלא כרבי דאמר שחיטה מקדשא דהא גם לר"א בר"ש קשה דנהי דשחיטה לא מקדשא הא התנור מקדש ותירצו בתוס' דאין התנור מקדש כיון דלא קדשו כולהו, אולם דברי התוס' תמוהים לי דהא תינח אם הי' כולן נאפות בב"א בזה שפיר י"ל דאין התנור מקדש כיון דלא קדשי כולהו אבל מאחר דהיו נאפות אחת אחת א"כ שפיר יכול התנור לקדש כיון דלא היו נאפות בב"א, ולדעתי נראה לתרץ דברי התוס' דהנה איתא בשבת (דף קט"ז) גבי הא דאיבעי' לן גליונות יש בהן משום קדושה ומצילין אותן מפני הדליקה מקום הכתב לא מיבעי' לי דכי קדוש אגב כתב הוא דקדוש אזיל כתב אזלא קדושתו ועיין ברמב"ן סוכה בסוגי' דהזמנה שהשיג על הרז"ה דכתב דהזמנה לגוף הקדושה מלתא דאדרבה דבזה בודאי לאו מלתא היא כדאמרי' אזיל כתב אזיל קדושה, והנה במנחות (מ"ה) איתא אמר ר"ש הלכה כדברי ב"נ דהכבשים מעכבים את הלחם והלחם אין מעכב את הכבשים וא"כ המה עיקר והלחם אגב כבשים הוא דקדוש א"כ אפילו למ"ד דהתנור מקדש מ"מ בשתי הלחם אין התנור מקדש כיון דהלחם אגב כבשים הוא דקדוש וכ"ז דלא נשחטו הכבשים לא חל הקדושה על שתי הלחם וכה"ג דהרמב"ן הנ"ל, ויש להעמיס כוונה זו בדברי התוס' (מנחות מ"ו) ד"ה ואיזה שכתבו דיש חילוק בין דבהדי זבח למנחה לחודה ולפי"ז דאזדא הכא אליבא דב"נ דהכבשים הם עיקר ולדידי' אין התנור מקדש גבי שתי הלחם כיון דלחם אגב כבשים הוא דקדוש לכך מקשה הש"ס דוקא אליבא דרבי דסובר דשחיטה מקדשא וא"כ ל"ק אהא דפריך הש"ס אי דפריק להו מאבראי איפסיל להו ביוצא דאינו מכיר אלו הן שאינן מקודשות והקשיתי דהא בודאי הי' דעתו אהנך דקדשי בתנור מתחילה, ולהאמור ניחא דכיון דאין התנור מקדש אליבא דב"נ דסובר דהכבשים הם עיקר ולא מקדש אותן רק השחיטה דקידוש השחיטה בא על ארבעתן בב"א:

ולפי"ז שפיר יבאו דברי הרמז"ל לנכון דהא הרמב"ם פסק כר"ע דהלחם מעכב את הכבשים ואין הכבשים מעכבין את הלחם א"כ הלחם הוא עיקר ולא קדוש אגב הכבשים וא"כ להרמב"ם התנור מקדש גבי שתי הלחם ושפיר פסק הרמב"ם דנאכלין בחוץ דל"ש א"ב דבודאי דעתו הי' מתחילה אהנך דקדשו בתנור בראשונה אם ארבעתן קיימות דהא קיי"ל דמצוה בראשון והא דפסק דפודין בפנים הוא רק משום גזירה שמא יאמרו דמוציאין מכלי שרת לחוץ כדאיתא במנחות (דף ע"ט) גבי נסכים שקדשו בכלי ונמצא הזבח פסול דפריך התם וליתני עליהן דנפקי לחולין גזירה שמא יאמרו מוציאין מכלי שרת לחול ולכך פודין אותן מתחילה בפנים ובזה ידע כל העולם דשתים אלו לא קדשו רק קדושת דמים ועיין בתוס' זבחים (דף ע"ז) ובתוס' מנחות (דף פ' ע"ב), והוא כפתור ופרח:

והנני דוש"ה באהבה.

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה