כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן ע
ב"ה יום ב' כ"ד שבט תרח"ם לפ"ק הרימלוב.
לכבוד הרב החריף המופלג בתוי"ר וו"ח כש"ת מו"ה ישראל איסר אייזינבערג נ"י ראבד"ק בקאווסק.
מכתבו היקר הגיעני ועיינתי בו וראיתי כי פילפל בהשכל ובשכל הישר אבל חבילות שאילות נחוצות הקיפוני כעת לכן מוכרח אנכי להשיב לו בקיצור נמרץ. ע"ד השאלה בא' שעשה צוואה שכל הבית יהי' ליורשיו ועליהם ליתן שלשה אדומים לבהמ"ד ועתה נודע שחצי הבית שייך לאשתו אם היורשים מחוייבים לתת ג' אדומים כמו שציוה או רק אדום וחצי כפי חלקם בהבית:
תשובה. לכאורה הי' נראה לדעתי שהיורשים מחויבים לתת להבהמ"ד אדום וחצי דהיינו לפ"ע דכיון שמכל הבית הי' ברצון המצוה לתת ג' אדומים וכעת שנתברר ע"פ ד"ת שחצי הבית הי' שייך להאשה א"כ אין על היורש לתת רק אדום וחצי מחצי הבית שלו דבודאי כוונתו הי' שכל הבית יהי' שייך להיורש אף שלעצמו לא הי' לו רק חצי הבית כיון דאמר שכל הבית יהי' שייך להיורש א"כ בלי תפונה טעה בזה וכוונתו הי' שכל הבית יהי' שייך להיורש בלבד כמבואר במרדכי ב"ב בפ' המוכר פירות מובא ברמ"א חו"מ סי' רי"ד סעי' ז' דמי שנתן לחבירו שמינית בבית פלוני שיש לו ואח"כ נולד שאין לו רק חצי הבית אין אומרים שיתן לו שמינית מחלקו אלא אזלינן אחר לשון בני אדם ובודאי שמינית מכל הבית קאמר ומכ"ש הכא דאמר בלשון כל הבית כוונתו הי' על כל הבית והוא טעה בדין וסבר כיון דהיא היתה נו"נ אפי' כתב השטר על שמה הבית הוא בחזקת הבעל וכדעת הש"ך בסי' ס"ב ס"ק ז' דאע"ג שעשה הבעל השטר על שמה אין ראי' אלא לגלוי' זוזי הוא דבעי ואע"ג היכי דהשטר הוא תחת ידה כבר כתב הנתיבות דכ"ע מודה דהוא בחזקת האשה אבל המצוה טעה בדין וסבר דגם אם השטר תחת ידה הוא בחזקת הבעל א"כ לכאורה היורש אינו מחויב לתת רק אדום וחצי אחר שנתברר שחצי הבית שייך להאשה וכעין זה מצינו בש"ס ב"מ פ' המקבל (ד' ק"ד) גבי ההיא גברא דקיבל ארעא מחברי' ואמר אי מובירני יהיבנא לך אלפא זוזי אוביר תלתא אמרי נהרדעי דינא הוא דיהיב לי' זוזא ול"ג זוזי ותלתא דמשלם לי' לפ"ע וה"נ בנ"ד י"ל לכאורה דישלם היורש לפ"ע ועיין בט"ז ביו"ד סי' רל"ח ובחו"מ סי' ע"ג דמי שנתקשר לשלם י' זהובים ביום פלוני בקנס לצדקה ולא נתן על החוב רק ה' זהובים ישלם הקנס לפ"ע עיי"ש ועיין בחו"מ בסי' רנ"ג סעי' י"א:
אולם אחר העיון נראה לי דהכא פטור מכל וכל ואפי' אדום וחצי אינו מחויב לתת ע"פ ד"ת דכיון דנתבטל הצוואה שלו במה שאמר שכל הבית יהי' להיורש ממילא נתבטל גם דבורו במה שאמר שיתן היורש ג' אדומים בכל שנה להבהמ"ד דאע"ג דמבואר בתשובת מהר"ם פאדוה מובא ברמ"א בחו"מ בסי' נ"א סעי' א' דאם הי' כתובין בשטר ב' או ג' דברים ונתבטל השטר לדבר א' השאר לא נתבטל וכן מבואר ברמ"א בשם התה"ד בסי' רנ"ג דאם אמר תנו ק' זוזי לבתי ותקנה לה חגורה ומתה נותנין ליורשיו דהוי כאלו אמר שני צוואות ואעפ"י שא"א לקיים לקנות בהן חגורה מ"מ מתנה ראשונה קיימת אולם באמת ל"ד להתם דש"ה דהם שני דברים מחולקים ולא תלה אחד בחבירו ולכך אף שבטל דבר א' השאר לא נתבטל ודמי להא דאיתא בש"ס ביצה (ד' כ') גבי ההיא דאמר הבו ד' מאות זוזי לפלוני ולנסוב ברתאי אמר רב פפא פ' שקול וברתי' תי בעי נסיב ואי בעי לא נסיב אבל הכא בנ"ד דבדיבור א' כלל השני דברים שכל הבית יהי' להיורש ויתן כל שנה שלשה אדומים יוכל להיות שתלה דוקא בזה שבאם שיהי' כל הבית של היורש אז יתן שלשה אדומים בכל שנה אבל אם לא יהי' לו כל הבית לא יתן כלום:
וגדולה מזו מצינו בש"ס ירושלמי כתובות בפ' אלמנה ה"א ר' יודן בעי שרפוני ועבדו בי עבודה ותנו חצי שדה לפלוני אם אין שורפין אין נותנין ועיין בפ"מ דמבעיא לי' אם הוי כתולה מתנתו בדבר או דילמא דכה"ג ל"ה כתולה בדבר ולא שייכא המתנה לפלוני בדבר זה אלא כמצוה שני דברים הוא ואעפ"י שאין שורפין נותנין עיי"ש וכן איתא בירושלמי שם ה"ה גבי מכרה לזה במנה ולזה במנה ולאחרון יפה במנה ודינר במנה של אחרון בטל ושל כולן מכרן קיים עד כדון כשמכרה להם בארבע שטרות מכרה להם בשטר א' תפלוגתא דר"י ור"ל ולר"י בטל כל המקח א"כ מבואר אע"ג היכי דאין הפסול בעדים אלא במכירה ואפיה"כ קאמר דלר"י בטל כולן ועיין בש"ק א"כ מכש"כ בנ"ד שפיר יש לומר דתלן זה בזה דלא רצה שהיורש יתן השלשה אדומים רק באופן שיהי' כל הבית שלו אבל אם לא יהי' לו רק חצי בית לא הי' בדעתו שהיורש יתן אפי' פרוטה אחת ע"כ מאחר שנתברר שהחצי בית שייך להאשה ע"פ ד"ת ממילא נתבטל כל החוב של היורש ואינו מחויב היורש לתת כלום להבהמ"ד עיין בשו"ת תומת ישרים סי' נ"ז שהי' שם העובדא ממש כמו בנידן דידן ופסק שכל הצוואה בטילה כיון שהנפטר גילה בדעתו שיש לו כ"כ נכסים ואחר שנפטר לא נמצא החצי ממה שאמר ע"כ דהוי צוואה בטעות עיי"ש כ"נ ברור לדעתו:
והנני ידידו דו"ש באהבה ובלונ"ח יעקב וויידענפעלד.