כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן סט
להנ"ל
אתמול באישון לילה הגיע עדי דבריו היקרים ועיינתי במו וראיתי כי בהשכל ובסברא ישרה פלפל, ואף אמנם מוטרד גדול אנכי כעת ואני עומד הכן על כנפי התנועה לנסוע אודות דבר נחוץ עכ"ז הנני אץ ממהר להשיבו מפני הכבוד:
ע"ד שאלתו באשה שראתה טיפת דם כחרדל, אך יש לה בא"מ שערות וכנים קטנים אבל קנחה כמה פעמים בא"מ בעד והי' נקי ומורה אחד התיר אותה ודרוש דרש כבודו לחו"ד בזה, תשובה. גם לדעתי קשה מאד להתיר בכגון דא וכמה רב גובריה של המורה הזה אשר הרהיב בנפשו עוז לכנוס בפרצה דחוקה כזו והענין הזה כבר דשו בו רבים וכל הפוסקים ובתשו' האחרונים העלו דדם הבא ע"י בדיקה או מחמת תשמיש הוא דאורייתא דבודאי בא בהרגשה וכסבורה דהרגשת עד הוא או הרגשת שמש הוא וא"כ בעינן שתדע בודאי שמכתה מוציא דם דדעת הש"ך דלענין ז' נקיים בעינן שתדע בבירור שמכתה מוציא דם והחו"ד פירש דהרמ"א מיירי בראתה בודאי שלא בהרגשה וא"כ אינו רק דרבנן אבל בראתה על ידי בדיקה דיש חשש דאורייתא בעינן שתדע בבירור שמכתה מוציא דם ואף שדעת הט"ז הוא דמכה שרגילות הנשים להוציא' דם ממכה כזו הוי ודאי שמכתה מוציא דם, וא"כ הי' מקום להכשיר בנד"ד. אולם הא תינח בלא בדיקה בא"מ אבל בניד"ד שקנחה כמה פעמים בא"מ ולא מצאה דם א"כ בודאי לא עדיף מאם אינה יודעת שמכתה מוציא דם דלא מקילינן ביש ספק שמא הרגישה, ואף שנודע דעת הפרישה דבטיפת דם כחרדל אין כאן חזקה שבא בהרגשה דמחמת קטנותן יוכל להיות שבא שלא בהרגשה אבל עכ"פ ספק דאורייתא מיהא איכא דשמא הרגישה אף בטיפה קטנה וכסבורה דהרגשת עד הוא ובעינן בודאי שמכתה מוציא דם והכא כיון שבדקה ולא מצאה דם הוי עכ"פ כמו בלא ידעה שמכתה זו מוציא דם ע"כ קשה בעיני להקל בכגון דא ובאמת הס"ט בתשו' הארוכה שם האריך בענין זה והקשה תמי' גדולה דאם נימא דעל ידי בדיקה הוא מד"ת אף שלא הרגישה, דשמא הרגישה וכסבורה הרגשת עד הוא, א"כ בנמצא כתם על דבר שאינו מקבל טומאה דלא גזרו כתמים כיון דכתמים דרבנן נינהו משום שלא הרגישה, מ"מ היכי ששימשה דיש לתלות בהרגשת שמש נגזור טומאה אפילו במצאה כתם ע דבר שאינו מקבל טומאה כיון דהוי חשש דאורייתא דשמא הרגישה והיא קושיא עצומה נשגבה מאד, וכתבתי ליישב [ראה לעיל סי' ל' בזה]: