אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן סו

סימן סה

להנ"ל

מה שהעיר על ראייתי מזבחים (ס"ה) דשהי' במ"ב הוא דרבנן וכתב כבודו לחלק עפ"י פירש"י חולין (כ"א) ד"ה ואינו מבדיל דבסימן אחד כי מלק לכולי סימן לאו הבדלה הוא והיינו כיון דלכתחלה גם המיעוט בתרא בעי שחיטה ובמקום הכשר שחיטה לא חל הבדלה אבל בסימן ב' אפי' מצוה לכתחלה ליכא, וזה אתיא כלישנא דאבע"א בר"פ השוחט דקאמר דיעבד ארובו של א' כמוהו אבל סימן הב' מצוה לכתחלה ליכא, והנה מדרבנן לכ"ע לכתחלה בעי ב' סימנים רק דשאני סימן אחד דבעינן שחיטה מדאו' לכתחלה וע"כ שהי' פוסל בו מדאו' כדברי התב"ש, לכאורה יפה אמר לחלק בזה אמנם אין סתירה כלל לראייתי אפי' אם נימא כדבריו דדעת רש"י הוא דמ"ב הוא מדאו', שהרי קושיתי על התב"ש דפסק דשהיה במ"ב דאו' והתב"ש בעצמו כתב דהכל הוא מדרבנן ומדאורייתא ברובא סגי וא"כ הקושי' קמה כחומה דחזינן דשהיה בסימן שני בעולת העוף אינו מעכב והוא ראי' נכונה לסתור דברי התב"ש לפענ"ד:

אולם באמת לדעתי מוכח מגמ' מפורשת דמדאורייתא סגי ברוב סימן דבהדיא אמרי' בחולין (דף כ"ט) וביומא (דף ל"ג) גבי הא דמירק אחר שחיטה ע"י דמאחר דאפי' פסולא דרבנן ליכא למה ליה למרק, ומשני מצוה למרק וכתבו התוס' ביומא ד"ה למ"ל, דאע"ג דאפי' בחולין בעינן לכתחלה כל הסימנים הכא הו"ל למיסר משום דנראה כשהיה אלמא דעכ"פ אינו מדאורייתא דאל"כ מאי מקשה למ"ל למרק, וא"כ חזינן להדיא דמדאורייתא סגי ברוב הסימנים, ע"כ נ"ל דגם רש"י מודה כדעת הפוסקים והר"ן דמדאורייתא סגי ברוב הסימנים והא דכתב רש"י לענין הבדלה דלא הוי הבדלה בחטאת העוף אם הבדיל במ"ב כיון דלכתחלה בענין שישחוט כולו, נראה לדעתי דמצינו בש"ס בכורות (כ"ה) גבי פרה דאם עלו בה שתי שערות שחורות וראשן מאדים, דגוזז במספרים ואינו חושש, משום דהוי דבר שאינו מתכוין, וכ' רש"י שם דהאי לא הוי כשאר אין מתכוין דעלמא דהכא הוא מתכוין לגזיזה רק דאין מתכוין לגזיזת הפרה רק להכשיר הפרה, דהתורה לא אסרה רק במתכוין לגזיזה ע"ש ועיין בש"ג פרק שבועת העדות שהוכיח מזה לענין מחיקת השם דאם מתכוין לתיקון מותר למחוק עש"ה ועיין מנחות (דף ס"ד) גבי שחט שני חטאות ונמצאת כחושה בבני מעים דרבה סבר דאזלינן בתר מחשבה עש"ה וא"כ כוונת רש"י דנהי דסגי מדאורייתא ברובא, מ"מ כיון דמדרבנן בעי שחיטת כל הסימן אפי' בחולין א"כ אם מבדיל כל הסימן בחטאת העוף, אינו משום מצות הבדלה רק מתורת הכשר שחיטה דבעי מדרבנן לשחוט כולו, וא"כ אין כאן איסור דלא יבדיל, דלא אסרה תורה רק במתכוין לקיום הבדלה בחטאת העוף וא"כ קעביד מעשה עולה בחטאת העוף אבל אם מבדיל כל הסימן וכוונתו משום מצות שחיטה דמדרבנן בעי לכתחלה כל הסימן, א"כ אינו מתכוין להבדלה והוי דבר שא"מ:

וע"כ אתיא שפיר מה שהקשו התוס' חולין (כ"א) ד"ה ולא יבדיל על פירש"י דבסימן אחד אף מצוה לכתחלה ליכא מהא דר"פ השוחט דלל"ק שם לכתחלה בעינן שני סימנים והיינו כיון דבעינן שני סימנים עכ"פ מדרבנן הוי ג"כ דשא"מ דכי מבדיל שני הסימנים אינו מכוון למצות הבדלה כלל רק להכשר שחיטה מדרבנן א"כ הוי דשא"מ, ובזה תפול קושיתי על קו' התוס' ע"פ המבואר בפירש"י ר"פ השוחט דמה דבעינן לכתחלה ב' סימנים הוא רק דרבנן והכא עסקינן רא דלא יבדיל ולהנ"ל הנה משום דרבנן ממילא ליכא אי' דלא יבדיל דהוי דשא"מ ודעת רש"י כלישנא בתרא דקאי ארובא של אחד כמוהו אבל שני הסימנים לא בעינן אפי' לכתחלה ודוק כי נכון הוא מאד בסברא ישרה וברורה, ומ"ש כבודו דבין לל"ק ובין לל"ב בעי שחיטת ב' הסימנים לא דק בזה דללישנא בתרא אם דפליגי לא בעי אפילו לכתחלה שחיטת ב' הסימנים דדוקא רובא אטו מחצה גזרינן, וכן הוא דעת הרי"ף דלכתחלה בעי למשחטי' כל הסימן אבל שני הסימנים אפילו לכתחלה לא בעי דפסק כלישנא בתרא ועיין ברא"ש פ' השוחט וא"כ דעת רש"י גם כן דאפילו לכתחלה לא בעינן שחיטת ב' הסימנים ודוק, וקצרתי בזה כי קשה עלי עול הכתיבה והכותב שלי אינו בביתו בשביל כן שמתי קץ למלי:

והנני ידידו דוש"ה באמת ואהבה רבה בלונ"ח יעקב וויידענפעלד.

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה