כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן נט
שלום לכבוד ידידי הרבני המופלג החסיד כש"ת מו"ה חיים שמואל נ"י.
בזו הרגע השגתי מכתבו לנכון והנני למלאות רצונו למען המצוה להתיר את האיש אשר אסור בכבלי העיגון להשיבו על אתר:
ע"ד הגט אשר האשה שינתה במזיד שם אביה וכעת אין רצונה לקבל גט מבעלה וכעת האיש הזה נאחז בסבך הספק אם רשאי לישא אחרת ולא יחול עליו החר"ג:
תשובה. לדעתי הדבר פשוט ואין צריך לפנים כלל דמותר לישא אשה אחרת אם אין ברצונה לקבל גט שנית רק ישליש גט ביד שליח והשליח יגרש אותה בעת שתרצה וכאשר כבר הסכים ידידנו הרב הגאון מפרעמיסלא דיש סברא לומר דבכה"ג דמדאורייתא נתגרשה לא גזר ר"ג והרב הנ"ל הביא ראיה לזה מדברי התוס' נדה (נ"ו ע"ב) דכתבו שם דכתמי נכרים טהורין אע"ג דדמה טמאין אבל הכתמים היא רק מדרבנן לא גזרו:
ובאמת לדעתי אין ראיה משם כלל דגבי כתמים שפיר כתבו התוס' דלא גזרו היכי דאף אם ראתה ממש אינו רק מדרבנן כיון דמדאורייתא אינה מטמאה שלא בהרגשה רק דגזירת חכמים היא לגזור שלא בהרגשה אטו הרגשה וכמו שכ' התוס' נדה (נ"ח) ד"ה מודה עיי"ש א"כ היכי דאפילו בהרגשה אינו מה"ת לא גזרו חכמים שלא בהרגשה דהוי גזירה לגזירה וכן הוא להדיא בנדה (י"ט ע"ב) לענין דם ירוק דאיתא שם דנהי דהיכי דמשכחת כתם אמנא לא מטמא היכי דחזיא דם ירוק מגופה תיטמא ומשום דדם ירוק אינה מטמאה אלא מדרבנן לכך לא גזרו על הכתם שלה ועיין היטב בתוס' שם בד"ה ירוק משא"כ בנ"ד דר"ג גזר שלא לישא אשה על אשתו שפיר י"ל דאף אם אינה אשתו רק מדרבנן חל עליו החר"ג כיון דמדרבנן היא אשתו דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון ועיין היטב בתוס' יבמות (נ"א ע"ב) בדה"מ אי ועיין במל"מ פ' י"א מה' אישות בד"ה וראיתי לדקדק בסברת רמב"ן שהביא בשם הר"י באסאן דאשת חרש שזינתה מותרת לבעלה משום דאינה מקודשת מה"ת ובאמת היא נגד דברי התוס' דיבמות הנ"ל דכתבו להדיא דבקדושין דרבנן נמי נאסרה על בעלה אם זינתה דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון א"כ אין ראיה כלל מזה לנ"ד:
אך מצד הסברא בעצמו י"ל כן דלא גזר היכי דמגורשת מדאורייתא דאין מוסיפין על הגזירה כדמשכחת בירושלמי פ"א דמע"ש גבי עבר ומשכן עבר והרהין מאי ובפ"ב דשביעית בירושלמי גבי עבר וזרעה מותר דאין מחדשין על הגזירה עיי"ש, אולם בפ"ד דשביעית ה' ב' גבי טייבה בזה"ז מאי מוכח דאפי' בזמן דאינו רק מדרבנן אפ"ה גזרו בעדר וטייבה שלא יהי' רשאי לזורעה עיי"ש:
אולם באמת בנ"ד א"צ לכ"ז כלל דבפשטות אין כאן חרם כלל ולא אסור על האיש בזה לישא אשה אחרת דכבר נודע מ"ש הגמ' סוף כתובות דתקנת ר"ג אינו רק משום קטטה ואין בזה חשש דאורייתא וכבר נודע דעת בעל העיטור וכן הורה בשו"ת מה"ג דבשינוי שם האב בדיעבד מגורשת ובפרט בשם אבי האשה דעדיף טפי וא"כ עכ"פ מידי ספיקא לא נפקא והחר"ג ג"כ לא הוי רק מדרבנן א"כ לא הוי רק ס' דרבנן ואיתחזק איסורא ל"ש הכא כיון דהיא ספיקא דדינא ובשביל חזקה לא אשתני הדין כנודע:
ועוד נ"ל ברור דבכאן לא גזר הר"ג כלל דהנה מבואר בשו"ת הרא"ש מובא ברמ"א סי' קנ"ד דאם קידש אשה קדושין שאינן מסורין לביאה כופין אותו לגרש כיון שאין יכול לדור עמה ולבוא עליה וא"כ בכאן דמכיון דלכמה פוסקים הגט כשר א"כ אינו רשאי כעת לדור עמה דלדעת הפוסקים דהגט כשר היא הוי בעילת זנות וא"כ בכה"ג בודאי לא גזר הר"ג דלא עדיפא מיני' דבכה"ג דאינו יכול לבוא עליה אפילו האיש כופין אותו לגרש ומכ"ש האשה:
וא"ל דנהיה כופין אותו לקדש אותה מחדש דע"ז בודאי לא הי' גזירת ר"ג דאפי' בארוסה לא גזר לכתוב לה כתובה ולעשות נשואין עמה ומכ"ש דלא גזר לקדש אותה מחדש והפשיעה היתה ממנה, ובכה"ג דהיא פשעה כבר כתב השב יעקב דא"צ היתר ממאה רבנים כלל עיי"ש וזה שפיר י"ל היא עשתה שלא כהוגן כדאיתא ביבמות פ' ב"ש וגדולה מזו מצינו בשו"ת הרא"ש מובא בב"י אה"ע סי' קל"ד לענין בת גדולים קידש אותה מלמד תנוקת ולא הי' לפי כבודו דכופין אותו לגרשה ודימה אותה להא דאיתא פ' ב"ש עיי"ש ומכ"ש בנ"ד לגבי האיש לית דין צריך בושש כלל והוא פשוט דכיון דאינו רשאי לדור עמה כעת בודאי רשות בידו לגרשה בע"כ או לישא אשה אחרת עליה וישליש הגט ביד שליח:
כ"ד יעקב וויידענפעלד: