כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן נח
ב"ה יום א' כ"ב למב"י תר"נ דמ"ק הרימלוב.
שוי"ר לכבוד חתני יקירי רחים נפשאי הרב הגדול החריף ובקי כש"ת מו"ה יעקב מנחם רובין נ"י אבד"ק טויסט.
נועם מכתבך עם פלפולך היקר הגיעני לנכון במעלי שבתא ועתה הנני להשיבך:
ע"ד שאלתך בענין החליצה כי גם לדעתי נראה דאפי' אם יש להאח הקטן אשה אין להמתין על האח הגדול אם אינו במדינה זו דשהויי מצוה לא משהינן כיון דהא דכתב הב"י דאם יש להגדול אשה מצוה בקטן הוא משום כי היכי דלא להוי חליצה פסולה ותהי' צריכה לחזור על כל האחין ובאמת לא קיי"ל כן כמבואר בב"ש שם כיון דהיא ראוי' ליבום רק איסורא דשבועה רבע עלי' וכעין זה כתבו התוס' ביבמות (דף מ"ד) ד"ה כל דחרש וחרשת בני חליצה נינהו אלא דפומיי' הוא דכאיב להו וכן כתבו התוס' (דף י"א) ד"ה או (ובדף כ"ו) ד"ה וחליצה דל"ה חליצה פסולה אלא היכי דקלישה זיקה אבל בשאר דוכתי אע"ג דאסורה להתיבם כיון דהזיקה שלימה פוטרת א"כ ה"נ דמי שיש לו אשה שאינו חולץ הוא רק מצוה מן המובחר דבאמת ל"ה חליצה פסולה דתהי' צריכה חליצה מכל האחין כיון דהזיקה לא קלישה רק למצוה מן המובחר אמרינן דיחלוץ מי שאין לו אשה ומשום זה לא משהינן המצוה וכבר ידוע תשו' התה"ד סי' ל"ה מובא במ"א לענין אם להמתין עם הקידוש לבנה עד מוש"ק ועיין ביומא (דף ז') דמקשה למ"ד טומאה הותרה בציבור מהא דהי' עומד ומקריב מנחת העומר ונטמאת בידו אומרים לו המתן ומביא אחרת תחתי' אלמא דלמ"ד טוהות"ב אין צריך להמתין ואע"ג דמצוה מן המובחר הוא להיות בטהרה ועיין בשו"ת חכ"צ סי' מ"ה:
אולם אם הקטן מומר לחלל שבת בפהרסיא בודאי יש להמתין על הגדול אם אינו מומר אע"ג דנעשה הקטן מומר לאחר הנשואין אפי' אם נימא דבכה"ג כ"ע מודו דמומר זוקק ליבום מ"מ היינו דוקא אם אין כאן אלא אח זה אז אמרינן כיון דלא נעשה מומר עד אחר הנשואין הוא זוקק ליבום כיון דנשואין מפילין, אבל אם יש עוד אח שאינו מומר בודאי אין האח המומר חולץ אף דלא נעשה מומר רק לאחר נשואי אחיו דלא אמרינן נשואין מפילין רק לחומרא ולא לקולא כמו"ש התוס' ביבמות (דף פ"ד) ד"ה וכי וע"כ אם נימא ביש עוד אח דהמומר חולץ משום דנשואין מפילין הוי לקולא ונשואין מפילין לקולא לא אמרינן ודוק, כן נראה לדעתי ברור:
ומ"ש דהיכי דשניהם היו במדינה אחת בעת הנשואין אין המומר זוקק דממנ"פ אם נימא דהנשואין מפילין א"כ לא היתה הזיקה כלל על הקטן כיון דמצוה היא בגדול, לבבי לא כן ידמה דהזיקה היא על כל האחין אף על הקטן, אך בלא"ה כבר כתבתי דא"א לומר דהמומר יחלוץ משום דנשואין מפילין דרק באם אין כאן אלא האח המומר לא תצא בלא חליצה אפי' לדעת הגאונים משום דנשואין מפילין לחומרא אבל אם יש עוד אח בודאי אין המומר חולץ דנשואין מפילין לקולא לא אמרינן ובפרט דדעת הח"צ בתשובה א' דמומר אינו חולץ ואפי' בדיעבד אינו פוטר חליצתו כיון דאדעתא דנפשי' עביד ואפי' אם יאמר דלשם מצוה קעביד אנן סהדי דלא מכוין לשם מצוה וחליצתו לאו כלום היא עייש"ה
והנני חותנך המחכה בכליון עינים לשמוע ולהשמיעכם בשו"ט בקרב.