אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן נז

סימן נו

שוי"ר להבחור הנחמד החריף ושנון המשכיל כמר שמעי' שטיינבערג נ"י [כעת הרב הגאון אבד"ק פרעמישלאן]

ח"ת היקרים הגיעני ולמען כבוד אביך הה"ג נ"י ראיתי להשיבך על אתר, ראיתי ח"ת וחדאי נפשאי בפלפולך אף שהם רחוקים ממרכז האמת, וזאת, אשר עלה ברעיוני לתרץ קו' בש"ס גיטין (דף ט') דאיתא שם לר"מ מנינא למעוטי מאי והקשית דהא יכול הש"ס לומר דמנינא אתי למעט גם לר"מ דעבד פסול לשליחות גט אשה ובג"ש הוא כשר עבד דקיי"ל דעבד יכול לקבל ג"ש מיד רבו של חבירו והיא קו' נכונה:

והנראה לדעתי לתרץ קו' זו בטוטו"ד דהנה בירושלמי פ"ד דפאה ה"ה איתא איתפלגין ר' יונה ור' יוסי חד אמר הראוי ליטול זכה וחרנא אמר הראוי ליתן זכה כו' עד מתניתא פליגא על מ"ד הראוי ליטול זכה דתנינא תמן תן גט זה לאשתי שכן ראוי לקבל גט בתו ושטר שחרור זה לעבדי שכן ראוי לקבל גט שחרורו כו' עיי"ש והנה דבר חדש יוצא מדברי הירושלמי הללו דדוקא עבד כשר לקבל ג"ש מיד רבו של חברו אבל ב"ח פסול לקבל ג"ש עבור העבד משום דאינו ראוי ליטול דל"ש גבי' ג"ש כיון דהוא ב"ח והוא פלא אבל ש"ס דילן אינו סובר כן דמשום זה דהוא ב"ח ול"ש גבי' ג"ש לא יהי' חשיב בשביל זה אינו ראוי ליטול כיון דבר זכי' הוא בכל הדברים ועיין במה"פ עכ"פ המורם מדברי הירושלמי הנ"ל דבעינן שהזוכה דבר לאחר יהי' ראוי ליטול הזכות לעצמו ואם הוא אינו ראוי ליטול הזכות לעצמו אינו ראוי לזכות לאחרים והנה התוס' בב"ב (דף קנ"א ע"ב) ד"ה תנו כתבו דאם אמר תנו ג"ש זה במעמ"ש לא קנה בכך אפילו את"ל שלענין זכות נייר השטר הוי ממון ואהני לי' מעמ"ש לענין שכתוב בתוכו לא מהני, א"כ חזינן מדברי התוס' דהנייר מהג"ש ומה שכתוב בו הוי שני ענינים מחולקים דלענין הנייר מהני מעמד שלשתן ולמה שכתוב בו ל"מ מעמ"ש וכעין זה מצינו בתוס' ב"מ (דף כ') ד"ה שובר דבג"ש אע"ג דאמרינן עבחז"ל והוא משוחרר משעת חתימה אבל לענין ממון לא אמרינן עדבחז"ל וא"כ הנייר משטר ג"ש הוי כשאר ממון וכשאר מתנה ולפי"ז קשה האיך יוכל העבד לקבל ג"ש מיד רבו של חברו נהי דמועיל קבלתו לענין מה שכתוב בתוכו כיון דאיתא בתורת ג"ש דהוא יכול לקבל ג"ש של עצמו משום גיטו וידו באין כאחד, אבל לענין הנייר דהוי כשאר מתנה האיך יוכל העבד לזכות עבור העבד חברו אחר דבעינן שיהי' המזכה ראוי ליטול ועבד אינו ראוי ליטול שום מתנה משום דידו כיד רבו וכיון דלא מצי לזכות הנייר להעבד ממילא בטל הג"ש דהוי כאומר הרי זה גיטך והנייר שלי דקיי"ל דאינה מגורשת משום דאותיות פורחות באויר והיא קו' נפלאה:

אולם באמת ניחא דשפיר הוי עבד ראוי ליטול דאם נתנו לו מתנה ע"מ שאין לרבו רשות בו הא יכול לזכות וכמ"ש רש"י בגיטין (דף כ"ג) אהא דעבד איתא בתרומה דנפשי' [וקצת צ"ע לי על דברי רש"י ז"ל בב"מ (דף צ"ו) בד"ה עבד דלאו בר מצוה לא דכתב דמשה"כ ל"מ בי' שליחות בשאלה משום דל"ש גבי' דין שואל ומשאיל שאין לו כלום בלא רבו וקשה הא משכחת בנתנו לו מתנה ע"מ שאין לרבו רשות בו] ולפי"ז לא קשה כלל קו' דעבד הוי שפיר ראוי ליטול מתנה ושפיר יכול לזכות הנייר לחבירו העבד האחר משום דהוא בעצמו ג"כ ראוי ליטול:

אולם הא תינח לרבנן דמהני ע"מ שאין לרבו רשות דקנה עבד ושפיר הוי ראוי ליטול אבל לר"מ דסובר בקדושין (דף כ"ג) דלא מצי העבד לזכות לעצמו אפי' בע"מ שאין לרבו רשות ולר"א אליבא דר"מ ל"מ אפילו אם נתנו לו על דבר מיוחד כגון ע"מ שתצא בו לחירות וא"כ לר"מ העבד אינו ראוי ליטול בעצמו שום מתנה משום דידו כיד רבו ולכך אינו יכול לזכות שום מתנה לאחר וא"כ אין יכול לקבל ג"ש מרבו של חבירו לר"מ כיון דאינו ראוי ליטול ג"כ אינו יכול לזכות הנייר של הג"ש להעבד וממילא בטל הג"ש משום דאותיות פורחות באויר א"כ שפיר מקשה הש"ס לר"מ מנינא למעוטי מאי ולא מצי לומר לענין שליחות עבד דכשר בג"ש ולא בגט אשה דלר"מ גם בג"ש פסול העבד לשליחות כנ"ל ודוק היטב כי דבר נחמד הוא:

וע"ד אשר העירות בענין אם שינה השליח בדבר שרק מדרבנן הוא פסול אם הוי שינוי בשליחות דבר זה כבר קדמוך רבים מגדולי האחרונים בספק הזה עיין בס' גט פשוט סי' קכ"ב וס' תו"ג שם ושע"מ חו"מ סי' ש"נ ולדעתי יש להביא ראי' בפשיטות דל"ה שינוי בשליחות מהא דקיי"ל לרבנן דאם לא אמר בפ"נ דאין הולד ממזר ולמה לא נימא דהוי שינוי בשליחות כיון דלא אמר בפ"נ ובפ"נ כדין והשליחות תהי' בטלה אף מה"ת דהוי שינוי אלא ודאי כנ"ל, וז"פ:

והנני הדו"ש באהבה ותפרוס בגיני שלום כבוד אביך יד"נ הרב הה"ג החו"ב מו"ה אברהם מענדיל אבד"ק סניאטין [ הוא הגאון המפורסים אבד"ק בראדי ז"ל]:

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה