אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן נד

סימן נג

לכבוד הרב החריף המופלג בתוי"ש מו"ה ישראל אברהם נ"י אבד"ק ביאליק במדינת רוסיא

יקרתו השגתי לנכון והנני בזה למלאות רצונו ולהשיבו

ע"ד אתר מה שעלה על רעיוני בהשקפה ראשונה:

שאלתו אם כתבו בגט נהר והנהר קטן ובני אדם קורין אותו ריטשקא:

לדעתי הנה דהג"פ כתב דאין לכתוב נהר אם הוא קטן עיי"ש בסי' כ"ח אולם מגמ' מפורשת משמע בהדיא להיפך דאמרינן בב"ק (ס"א ע"א) דעברה נהר פטור שמואל אמר אריתא דדלאי ופירש"י שם יאור קטן שדולין ממנו ומשקין שדות עיי"ש אלמא דאף נהר קטן נקרא נהר ואחר החיפוש מצאתי שהתב"ש בעצמו בסי' י"א הביא ראי' זו והיא ראי' ברורה, ונהניתי שת"ל כונתי לדעתו אולם לכאורה עדיין יש לפקפק בזה לענין גט כיון דעכ"פ בלשון בני אדם אינו נקרא נהר רק נהר גדול אל באמת גם בזה יש ראי' מדברי התוס' עירובין (כ"א) דאין להקפיד בזה אף לענין גט דהתוס' כתבו שם ד"ה אחוי לי' הנך מתוותא וז"ל משמע דכפרים קטנים מקרו מתוותא כו' וסיימו התוס' שם ומתוך כך נראה דאין להקפיד מה שכותבים בגט מתא פלוני בין עיר גדולה בין קטנה עיי"ש א"כ נראה מדברי התוס' אלו דגם על כפר יש לכתוב מתא אף דבלשון בנ"א כפר אינו נקרא מתא א"כ לפי"ז מכש"כ בנהר קטן אע"ג דבלשון בנ"א אין קורין נהר רק יאור גדול גם יאור קטן שם נהר עליו ובדיעבד בודאי כשר:

עוד נ"ל להביא ראי' נגד האוסרים משום שבגט אזלינן בתר לשון בני אדם ובלשון בני אדם נקרא נהר רק נהר גדול מהא דאיתא בתשו' מהרי"ו סי' ס"א על דבר גט שנכתב בעיר פלימא והאשה היתה בשער העיר והשיב דכל מה שהוא בעבורו של העיר חשוב כהעיר כמו גבי נודר מן העיר דאסור בעבורו של העיר כדקיי"ל בנדרים (דף ג') והביא שם דעת הר"ש דכל מה שהוא בתחום העיר ג"כ הוי כהעיר אף שהוא חוץ לעבורה של עיר מדאמרינן בריש מגילה דכל הסמוך אע"פ שאינו נראה נידון ככרך וכמה סמוך מיל אלמא דתוך התחום חשוב כעיר דמיל הוא תחום עיי"ש, אלמא אע"ג דלענין נדרים קיי"ל דנודר מן העיר מותר חוץ לעבורה של העיר אע"פ שהיא בתוך התחום כיון דבנדרים הולכין אחר לשון בנ"א ובלשון בנ"א לא נחשב עיר רק בתוך עבורו של עיר אפה"כ לענין גט דעת הר"ש דנחשב כל התחום לעיר אלמא דבגט כשר היכי דכותב לשון חכמים אף דהוא נגד לשון בנ"א:

גם יש למצא ראי' לזה ממ"ש המרדכי פ' המגרש בשם תשו' הריצב"א מובא בב"י סי' קכ"ח שכותבין מגרש אפי' בעירות גדולות כמו טרויש אע"פ שלשון מגרש הוא קרקע שסביב העיר אני אומר שכך ר"ל במגרש פלוני שאני עומד בו ושם בודאי הוא נגד לשון בנ"א דאין דרך לקרות לעיר מגרש מ"מ כשר הגט כיון שבאמת הוא כן שעומדת בתוך המגרש:

ועוד ראי' דבגט אם נכתב לשון חכמים כשר אף שהוא נגד לשון בנ"א דכבר נודע דגט שחרור שוה בכל מילי לאשה דגמרינן לה לה מאשה ומה"ט דעת הריטב"א דבגט שחרור אם אמר תן גט זה לעבדי ולא מסר לו מיד ליד לא מועיל הגט שחרור דהוי טלי גיטך מע"ג קרקע ואפ"ה אמרינן בגיטין (דף נ"ב) גבי הכותב כל נכסיו לעבדו יצא לחירות שייר קרקע כל שהוא לא יצא לחירות ר"ש אומר לעולם הוא בן חורין עד שיאמר כל נכסי נתונין לפלוני עבדי חוץ מאחד מרבוא שבהן ומקשה טעמא דאמר הכי הא לא אמר הכי קנה אמאי הא עבד קא קרי לי' אלא עבדי שהי' כבר כו' עיי"ש ובודאי אין דרך לקרות עבד למי שהוא כעת בן חורין באותו דיבור של שחרורו בלשון בנ"א ומ"מ כשר כיון דלשון זה סובל גם זאת מכש"כ כאן דלשון חכמים היא כך אף שבלשון בנ"א אינו כן בודאי הגט כשר בדיעבד כיון דנוכל רק לתרץ לשונו וכמ"ש התוס' בסנהדרין (דף ל"ב) ד"ה חיישינן ובב"מ ובר"ה דמספק תולין להכשיר השטר עיי"ש ודוק:

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה