כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן נג
ב"ה יום ה' ט"ו תמוז תרכ"ט לפ"ק הרימלוב.:
לכבוד ידידי הרב החריף ושנון ירא ושלם כש"מ צבי הירש נ"י מו"צ בפילאריק דקאמיניץ יע"א.
מכתבו השגתי אמש לעת ינטו צללי ערב והנני בזה להשיבו על אתר כרצונו הטוב:
ע"ד שאלתו האיך לכתוב גט בפילאריק דשם שהוא ישוב בתוך עבורה של עיר קאמיניץ ואין מפסיק ביניהם רק רוחב הנהר סמאטריטש והוא בתוך שבעים אמה ושירים, ויש עוד מקום סמוך לקאמיניץ שקורין אותו רוסקי פילאריק ומקום זה שנשאל עליו קורין אותו פילאריק סתם, ע"כ תורף שאלתו:
תשובה. הנה שאילתן דידן איתא בס' משיבת נפש אודות העיר ווינא ששם הכולל הוא וויען רק הרחובות חלוקות כמו לעאפאלדשטאדט וכדומה עיי"ש שהעלה שלא לכתוב רק שם הכולל וויען, ולפי דבריו א"כ בנ"ד אין צריך לכתוב רק קאמיניץ סתם, ולדעתי הדבר מבורר דהדין הוא עם הס' משיבת נפש דא"צ לכתוב שם הרחוב כאשר ראיות ברורות יתנו עידיהן:
ומה שפקפק כבודו ע"ז דדברי המשיבת נפש הם נגד הפ"מ ח"ב תשו' קפ"ב דאם יש לעיר שהיא חוץ לחומה שם אחר כותבין אותו שם אעפ"י שהיא בתוך עבורה של העיר, לכאורה נ"ל להביא ראי' נגד הפ"מ מהא דאיתא בעירובין פ' כיצד מעברין (דף נ"ט) דעיר של רבים ונעשה של יחיד אין מערבין את כולה אלא א"כ עשה חוצה לה כעיר חדשה שביהודה כו' ועיין רש"י שם (דף ס' ע"א) ד"ה ובה שיערו חכמים דהיא עצמה היתה שיור לעיר גדולה הסמוכה לה, אלמא כיון דהעיר החדשה היתה סמוכה להעיר הגדולה הוי כהעיר הגדולה ונכללת בה דאל"כ האיך מהני שיור עיר אחרת לחברתה ומדאמרינן דהוי שיור מבואר להדיא כיון דסמוכה להעיר הגדולה היא נכללת בה והכ"נ בנידון דהפ"מ דאם יש לעיר שחוץ לחומה שם אחר א"צ לכתוב שם אחר כיון שהיא סמוכה להעיר הגדולה, אבל באמת כד דייקינן יש לחלק בין הנושאים דל"ד משום דבגיטין בעינן שיהא מוכח מתוכו ואם יש לה שם בפ"ע אינו מוכח מתוכו שהיא העיר שגירש בה אף דנגררת להעיר הגדולה מ"מ לא הוי מוכח מתוכו ע"כ בנדון דהפ"מ הדין הוא עם הבעל פ"מ שצריך לכתוב רק שם העיר שחוץ לחומה אע"פ שהיא בתוך עבורה של העיר הגדולה וז"ב:
נחזור לנ"ד האיך לכתוב בפילאריק, נ"ל דבזה אף הפ"מ מודה דא"צ לכתוב רק קאמיניץ לחוד דהפ"מ לא קאמר אלא היכי דהעיר הקטנה יש לה שם בפ"ע רק שהיא בתוך עבורה של העיר הגדולה אבל בר"י ובנדון דהמשיבת נפש דגם הרחוב נקרא ע"ש העיר ושם הכולל הוא וויען וכל העולם קורין להרחוב ג"כ עיר וכמו כן בנ"ד דכל העולם קורין להפילאריק ג"כ קאמיניץ וכשישאלו סתם ב"א זה לזה מה זאת המקום משיבים שהוא פילאריק דקאמיניץ בזה כ"ע מודו דא"צ לכתוב שם הרחוב רק סגי לכתוב שם הכולל לחוד היינו קאמיניץ לחוד, וכמו שמבואר בב"י סי' קכ"ח שכותבין מגרש אפי' בעירות גדולות כיון שהיא נכללת בשם מגרש והכ"נ כן הוא, ולחנם עשה כבודו פלוגתא בין הפוסקים דלפמ"ש דעת המשיבת נפש והפ"מ שוין הם בזה כנ"ל וז"ב ופשוט:
וראי' מבוררת לדברי המשיבת נפש מצינו בב"ק פ' הכונס (דף ס"א) דאיתא שם תנן התם ואלו מפסיקין לפיאה כו' ומאן דאמר אמת המים אבל מקום שמי גשמים שוללין שם לא מפסקי דהנהו באגני דארעא מקרו עכ"ל הגמ', ולכאורה קשה מה בכך דמקרו באגני דארעא הא קיי"ל דהשלולית מפסיק לפיאה וצ"ל דכונת הגמרא היא כיון דהשלולית מקרי ע"ש הארעא וקורין אותו באגני דארעא ל"ה הפסק והוי גם הנהר בכלל השדה, עוד ראי' ממגילה ג' דאריב"ל כרך וכל הסמוך לה נדון ככרך וקיי"ל סמוך אע"פ שאינו נראה נראה אע"פ שאינו סמוך והכ"נ כיון דהוא סמוך לעיר קאמיניץ ואין לו שם בפ"ע בודאי א"צ לכתוב השם הפרטי של הרחוב. מן כל הנך ראיות שהבאתי נראה ברור דבכאן א"צ לכתוב רק שם העיר קאמיניץ לחוד, אך עכ"ז אין ברצוני להיות עומד על דעתי בענין כזה לכן דעתי נוטה לכתוב בהגט פילאריק דקאמיניץ ובזה ליכא שום חשש ופקפוק כלל:
איברא לפי"ז עדיין יש לנו לחקור אם רשאים אנו לכתוב בהגט פילאריק דקאמיניץ מתא כו' דבודאי קאי שם מתא על פילאריק כמו שכתב הש"ך חו"מ סי' מ"ט גבי שלי"ט או נר"ו דקאי על מי שעסוקין בו עכשיו וכן מבואר בתוס' יומא גבי יהושע בן יהוצדק כ"ג דיהוצדק לא הי' כ"ג ולא קאי כ"ג אלא איהושע עיי"ש והכ"נ בנ"ד בודאי קאי מתא על הפילאריק ולא על העיר קאמיניץ דבודאי קאי על שם מקום העמידה ושמא הוי פילאריק כמו כפר ויש לעיין אם ע"פ ד"ת רשאי לכתוב מתא על כפר, אולם לפי מה שכבר הוכחתי לעיל בראיות דפילאריק אינו מקום בפ"ע רק הוא בכלל העיר ומצד הדין אין אנו צריכים כלל לכתוב רק קאמיניץ לחוד אלא מצד חומרא בעלמא החלטנו לעיל לכתוב פילאריק דקאמיניץ עכ"פ מותר לכתוב מתא כיון דבאמת הוא בכלל העיר כנ"ל:
ועוד דגם על כפר יכולין לכתוב מתא, הגם דבש"ע אה"ע סי' קכ"ח סעיף ב' בהגהת רמ"א איתא וכותבין מתא פלונית בין שהעיר גדולה בין קטנה עיי"ש ובב"י שם הביא דין זה בשם המרדכי עיי"ש ולפי"ז לכאו' דעל כפר אין לכתוב מתא דכפי הנראה משמע דדוקא על עיר אף שהיא קטנה מותר לכתוב מתא אבל לא על כפר, אבל באמת מבואר בתוס' עירובין (כ"א ע"א) ד"ה אחוי לי' אהא דאמרי' שם נפק ואחוי לי' הנהו מתוותא וכתבו התוס' משמע דכפרים קטנים מקרו מתוותא דהואיל ולא הי' ידועים מכלל דקטנים הוו כו' עד ומתוך כך נראה דאין להקפיד מה שכותבין בגט מתא פלוני בין עיר גדולה ובין עיר קטנה כו' עיי"ש ולפי"ז נראה בעליל דכמו כן הדין עם כפר דמותר לכתוב מתא דמשם משמע דגם על כפר קרי לה מתוותא מדאמרינן שם אין בורגנין בבבל נפק ואחוי לי' כו' ובורגנין הוא כפרים, ונפלאת הוא בעיני למה לא הובאו דברי התוס' אלו בהבית יוסף ובהג"ה שם:
אך מה ששאל כבודו אם לכתוב שם פוילישער פילארעק כיון דהי' נקרא כן מקודם ועתה הממשלה צותה שלא לקרות שם פוילישער לדעתי בודאי אין לכתוב שם פוילישער מהיום והלאה אם יסדר גטין כיון דחוקי הממשלה הם שלא לקרות אותו כן ויש לחוש לשינוי מקום העמידה כדאמרינן בסוכה (ל"ד) גבי הנהו תלתא מלי דאשתני שמייהו בבל בורסיף בורסיף בבל למאי נפ"מ לגטי נשים ופי' בקונטרס בשבת (דף ל"ו) דנפ"מ לשמו ולשמה ושם עירה עיי"ש ע"כ מהיום והלאה אם יסדר גטין שם יכתוב סתם פילאריק דקאמיניץ:
הכ"ד ידידו דוש"ה בלונ"ח יעקב וויידענפעלד.