כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן נב
שוכט"ס לכבוד ידידיי הרבנים המצוינים בהלכה המאורות הגדולים החו"ב כש"ת מו"ה דוד ומ"ה ארי' ליב יושבי על מדין בק' באלטא יע"א.
בזו הרגע הגיעני נועם מכתבם וראיתי פלפולכם וחדאי מאוד בדבריכם היקרים כי בהשכל נאמרים, והנני עט ממהר להשיבכם כרצונכם היקר:
אודות העיר באלטא אשר היא חלוקה לשני עברים וביניהם הולך הנהר קודמא ומעולם לא היו מסדרים גיטין בהישוב עה"ד וכעת הדיין ומו"ץ דשם התחיל לסדר גיטין בשם ולפי דעתיכם אין לסדר גיטין שם מאחר שעוד נהר סוויניאכא נכנס להישוב עה"ד וא"כ בודאי צריך לכתוב גם שם הנהר סוויניאכא ובפרט דשני העברים הנ"ל יש להם דין שני עירות ואין הבדל ביניהם רק הנהר סוויניאכא ועיקר הראי' שלכם היא מהא דאיתא בעירובין (דף. ס"א) דעיר שיושבת על שפת הנחל אם אין לפני' דקה ארבעה אין הנחל נחשב בכלל העיר ומודדין מפתח ביתו א"כ הכ"נ כיון דהנהר מפסיק ביניהם הוי להו כשתי עירות, עכ"ד:
תשובה. אף שדבריכם כנים שבודאי המו"ץ הזה שלא כהוגן עשה אשר התחיל לסדר גיטין במקום אשר הי' שם רבנים גדולים ומעולם לא הי' מסדרים גיטין שם ולא נמלך בזה עם גדולי הדור ממדינתכם אולם באמת בזה אשר דנתם לשני עירות מחמת הנהר המפסיק ביניהם והבאתם ראי' מהא דעיר שיושבת על שפת הנחל, לדעתי לא דמי כלל כעוכלא לדנא דשאני התם לענין לחשוב הנחל בכלל העיר ולמדוד אלפים אמה מעבר הנחל בזה תלוי הדבר אם משתמשים שם ולכך באם אין דקה א"כ לא ניחא תשמישתא שם ולכך אינו נחשב בכלל העיר משא"כ לענין כתיבת המקומות בגיטין דתלוי הדבר הכל בסמוך כיון דהיא סמוך לעיר הזאת יכולין לכתוב עלי' שם העיר וכמבואר באורך בשו"ת פנים מאירות והביא לזה ראי' מהא דנודר מן העיר דאסור לכנוס בעיבורו של העיר א"כ מאי בכך דלא ניחא תשמישתא הלא מכ"מ היא סמוך לשם ונידון כעיר, וכי נימא דהנודר מן העיר יהי' מותר לכנוס להעיר במקום דלא ניחא תשמישתא, אתמהה דודאי אין סברא כלל לומר כן וראי' לזה דהא המג"א שם בסי' שצ"ח מסתפק דצ"ע אם בכל מקום שמשתמשין שם בני העיר נחשב בכלל העיר להתחיל למדוד משם א"כ אפי' במקום שמשתמשין שם בארץ חלקה מסתפק שם המג"א אם נחשב בכלל העיר ואם הוא מקום שאין משתמשין שם אין ס' כלל דבודאי לא נחשב בכלל העיר ובארץ חלקה אף שאין משתמשין שם ואינו נחשב בכלל העיר לענין מדידת אלפים אמה עכ"ז הנודר מן העיר אסור לכנוס בעיבורה של העיר א"כ חזינן דהא דנודר אסור לכנוס לעיבורה של העיר אינו תלוי בענין המדידה ע"כ הכ"נ לענין כתיבת הגט דילפינן מהא דנודר מן העיר שאסור לכנוס בעיבורה של העיר ג"כ אינו תלוי בעיבורה של העיר בענין המדידה רק כיון דהיא סמוך נחשב בכלל העיר ובתשובות מהרי"ו סי' ק"א הביא דעת הר"ש דסובר דכל מה שהיא בתוך תחום העיר חשיב כעיר והביא ראי' מנדרים רק שמהרי"ו תמה עליו דהא בנדרים שרי לכנוס חוץ לטיבורה של העיר עיי"ש:
אולם בכמה דוכתי מצינו דתוך התחום חשוב כעיר דלענין ערי מקלט מצינו להדיא כשם שהעיר קולטת כך תחומה קולטת ובר"ה (דף ל' ע"א) אמרינן ג"כ קרובה פרט ליושבת חוץ לתחום ובכמה דוכתי א"כ בנ"ד נמי בודאי הם נחשבים כעיר אחת דאין ראי' כלל לנ"ד ממדידת אלפים אמה ודוק:
וראי' ברורה לזה מהא דאיתא בש"ס מגילה (דף ג') דכרך וכל הסמוך לו נידון ככרך סמוך אעפ"י שאינו נראה נראה אעפ"י שאינו סמוך ומקשה שם סמוך ואינונראה האיך משכחת לה אמר ר"י ביושבת בנחל א"כ הרי להדיא דמה שיושב בנחל הוא נחשב ג"כ בכלל העיר כיון שהוא סמוך והכ"נ לענין כתיבת מקום הגט גם הנחל נחשב בכלל העור כיון שהוא סמוך דהא חזינן להדיא דאפילו יושבת בנחל חשיב סמוך ולא דמי זאת למדידת אלפים אמה:
ואין לחלק ולומר דהא דאיתא בעירובין מיירי בעומדת על שפת הנחל ויש שם נהר ובש"ס מגילה מיירי בעומדת במקום נמוך שאין שם נהר, דבכל מקום שמצינו בש"ס שם נחל אינו מורה על הנהר רק על מקום עמק ועיין בש"ס נדה (דף ח') בתולת שקמה ובתולת קרקע כ"ז שלא נעבדה נפ"מ לנחל איתן אלמא דנחל איתן היינו קרקע קשה ואיתא בפסחים (דף נ"ג) סימן לנחלים קנים נפ"מ לנחל איתן ואי נחל היינו נהר לנהר לא צריך סימן כלל אלא ודאי נחל היינו עמק ועיין במפרשי ירושלמי פ' עגלה ערופה שתמהו ג"כ על הרמב"ם דכתב דנחל איתן היינו נהר ששוטף בחזקה וכן בש"ס ר"ה (דף ל') איתא רואה פרט ליושבת בנחל א"כ הכא ג"כ פירוש נחל הוא מקום נמוך ועיין בש"ס ב"ב (דף נ"ה) גבי הא דאמרינן אילו מפסיקין לפאה הנחל והשלולית ופירש רש"י שם הנחל כנחל איתן, קרקע קשה מלא צרורות ואבנים שאינו ראוי לזריעה ומזה מוכח ג"כ דדעת רש"י אינו כרמב"ם דנחל איתן היינו ששוטף בחזקה רק שהוא קרקע קשה:
ועיין בזבחים (קי"ח ע"ב) דאיתא שם בעי ר"י עומד על גבי הנחל ורואה על שפת הנחל ואינו רואה מהו תיקו אלמא ג"כ דנחל היינו מקום נמוך וא"כ בהא דאמרינן דעיר שיושבת על שפת הנחל אם אין לפני' דקה אין מודדין מן הנחל מיירי ג"כ אפי' היכי דליכא מים כלל ואפיה"כ כיון דהוא נמוך ולא ניחא תשמישתא אין מודדין משם וכיון דחזינן לענין מגילה סמוך אעפ"י שאינו נראה נידון ככרך אע"ג דיושבת בנחל א"כ אין ראי' מזה לענין מדידת אלפים אמה והכ"נ לענין מקום הגט הנחל הסמוך לעיר הוא נחשב בכלל העיר ועיין ברש"י עירובין (דף ס"א) שפת הנחל היינו מקום עמוק ודוק היטב כי ברור הוא:
ואם ברצונכם להביא ראי' לזה שכיון דהנהר מפסיק בין שני העברים מיחשב לשתי עירות טפי הי' לכם להביא ראי' מש"ס ר"ה (דף ל') דאמרינן שכל עיר שהיא רואה ושומעת ויכולה לבא תוקעים ואיתא שם יכולה לבא פרט למפסיק לה נהר וכן מהא דאיתא בבכורות (דף י"ד) דהירדן מפסיק למעשר בהמות ואמרינן שם לר' אמי לתנינהו לכולהו נהרות דכל נהרות מפסיקין למעשר בהמה אולם באמת בצידה תברא דאיתא שם ל"ש אלא שאין שם גשר אבל יש שם גשר גשר מצרפן א"כ חזינן להדיא דביש גשר אין הנהר מפסיק ע"כ הכ"נ בנ"ד כיון שיש גשר על הנחל אין הנהר מפסיק לחשוב כשתי עירות וכן מצינו לענין עירובין בסי' שע"ב לענין חריץ ועיין במג"א שם סע"ק כ"ט דכתב שם דאם מיעט רוחב החריץ בלוח שהושיבו באורך החריץ ביותר מי' אמות אין מערבין שנים הרי להדיא דהגשר חשוב פרצה ועיין בנו"ב מה"ת או"ח סי' מ"ח שהאריך ג"כ להוכיח דגשר חשיב כפרצה ולא כדעת הטו"ז דאיסור הגשר הוא משום דבוקעים בו רבים וא"כ בנ"ד אפילו אם נימא דהנהר מפסיק כיון דאיכא גשר הגשר מבטל ההפסק ונחשבין כעיר אחת ובפרט דשני העברים נקראים בשם באלטא וכעין זה מצינו בש"ס ב"ב (דף נ"ו) אין שם לא מיצר ולא חצב מהו פירש ר' מרינוס כל שנקראת על שמו ועיין בפירוש רש"י שם שקורין לה שדה פלוני שאין אומר שדות פלוני והכ"נ בנ"ד כיון דנקראין בשם א' נחשבין כעיר אחת ודו"ק:
ובדבר אשר הארכתם דאם לא כתב שם הנהר המבדיל בין שני העירות הוא פסול אפילו בדיעבד אין דעתי נוחה כן דשינוי בודאי לא הוי ועיין בתשו' מהר"ם מינץ תשובה ט' שהעלה דבר חדש בדילג הזמן דכשר אע"ג דבשינוי מקום לידה פסול והכא ג"כ שינה בזמן שדילג המאות שאני התם דכתב שקר בגט אבל הכא כל הכתוב בגט הוא אמת והאי שקרא בא ע"י שוא"ת ושכחה עייש"ה דהיא מלתא חדתא, א"כ ק"ו בנ"ד דאם לא כתב שם הנהר הב' דאינו שקר כלל כמו בעובדא דמהר"ם מינץ דדילג המאות ולא חשוב שינוי כיון דהוא בשוא"ת א"כ חלילה לנו להוציא לעז על הגיטין הראשונים שכבר נכתבו שמה ודוק:
ובדבר אשר חששתם אם יכתבו מעתה שם הנהר הב' יהי' לעז על גיטין הראשונים הנה מבואר בתשו' מהרי"ל מובא בב"י דעיר שניתוסף בה נהר יש לכתבו בגט ואין לחוש ללעז על גיטין הראשונים משום דאין נפקותא כ"כ בנהרות ע"כ הגיטין הראשונים אשר כבר נכתבו הם כשרים אבל מהיום והלאה חלילה לו להרב המו"ץ מעה"ד להרהיב בנפשו עוז לסדר גיטין במקום אשר לא סידרו הראשונים עד שיתיעץ עם הרבנים הגדולים במדינתכם וכאשר יסכימו לו הרבנים אשר פקיעי שמייהו לסדר גיטין שם ויגידו דעתם אם לכתוב מהיום והלאה שם הנהר סוויניאכא או לא, ורק אז יהי' רשות בידו לסדר גיטין שם אבל בטרם ישיג הסכמה מגדולי דורינו במדינתכם חלילה לו להרים ידו לסדר גיטין שם ולעשות זאת מדנפשי' ובטחוני אמיץ שבודאי ישמע לקול דברי הנאמרים כדת של תורה כי מעולם לא נשמע כזאת לסדר גיטין במקום חדש בלי הסכמת גדולי הדור:
דברי ידידם דו"ש באהבה, יעקב וויידענפעלד.