אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן נא

סימן נ

תשובה לרב אחד.

בדבר שאלתו אם החיבור והדיבוק באצבעות בין הקשרים הוי מום באדם לפסול אותו מלהיות דיין בחליצה ובגט תמהתי הלא מבואר להדיא במשנה דבכורות (מ"ה) דאצבעותיו מורכבות זו על זו הוי מום וזה ברור דאין חילוק בין אם האצבעות מורכבות זע"ז או האצבע גופי' מורכב פרק אחד בחברו, ומה שהביא משו"ת ח"ס הנה אין הח"ס אע"ז תח"י כעת ולא אדע מנין לו זאת שגט כד"נ דמיא הלא קיי"ל כר"ע דעדות נשים לא בעי דרישה וחקירה משום דאיכא כתובה למישקל כד"מ דמיא והרמב"ן האריך בזה להבין זאת דמשום דפתיך בי' ממונא ג"כ ניזל לקולא לענין דו"ח לומר דהוי כד"מ, אבל עכ"פ קיי"ל דכד"מ דמיא וכן קיי"ל דבשעת הדחק כשר גט שניתן בלילה ואי כד"נ דמיא הי' פסול בלילה ומאן דמחמיר בלילה היינו משום דסבר דכדין דמיא ואין דנין בלילה כמבואר בסי' קכ"ג אבל כד"נ בודאי לא הוי, ואפי' בחליצה דעת כמה פוסקים להכשיר סומא בא' מעיניו ולדעתי הוא תלוי בפלוגתת הירושלמי יומא (פ"ג ה"ז) בהא דכתיב ולבני אהרן תעשה כתנות אי בעינן שתי כתנות לכל אחד ואחד או רק כתונת אחת לכל אחד ואחד דאכולהו כתיב כתנות והכא נמי אי אמרינן הא דכתיב לעיני הזקנים אכולהו זקנים קאי א"כ סומא בא' מעיניו כשר לחליצה דסגי בעין אחת והא דכתיב לעיני בלשון רבים הוא משום דקאי אכולהו זקנים ועיין בחגיגה (ג' ע"א) לענין חרש באחת מאזניו ובתוס' שם עכ"פ חזינן דבע"מ כשר לחליצה:

ועיין בנו"ב מהדו"ת סי' קנ"א שחולק על המהר"ם מינץ שמחמיר בחליצה בכל המומין דהוא נגד הגמרא דיבמות (דף ק"א) דקאמר מדאצטריך למעט סומין מכלל דבע"מ כשר ולא בעינן סנהדרין דאל"כ בע"מ פסולין וכתב להדיא דאין לפסול לחליצה בשביל איזה מום ובפרט אם הוא דיין קבוע בודאי אין לפוסלו בשביל זה עייש"ה, והכ"נ בגט אין לפסול דיין קבוע בשביל חומרא זו, ובפרט בסדר גט ראשון מבעל לאשה ולשליח דהמנהג בכל עירות הגדולות דאין צריך ב"ד של שלשה כלל, ולכך לא נזכר חומרא זו רק בסדר גט שלישי מהשליח להאשה דהנתינה צריכה להיות בפני שלשה:

ולכאורה יש מקום לחלק בין נ"ד לאצבעותיו מורכבין זע"ז דהתם מיירי שכל האצבע מורכב והוי כאילו חסר כל האצבע אולם מדברי הרמב"ם נראה מדמחלק באצבעותיו קלוטות אם הוא עד הפרק היינו עד הפרק השלישי הסמוך לכף היד הוא פסול דחשיב ממעלה למטה היינו מראש האצבע עד סופו ולהיפך מפירש"י ז"ל שם בבכורות (מ"ה) ובאצבעותיו מורכבות לא מחלק אם הוא עד הפרק משמע דבזה אין חילוק כלל ויוכל להיות דטעמא דקלוט פסול הוא משום חסר דהוי מחוסר אבר וכדאיתא בירושלמי סוטה פ' עגלה ערופה דמבעיא לי' היתה רגלה קלוטה מה את עבד לה כמחוסרת אבר או כבעלת מום ונ"מ אי כשר קלוט בעגלה ערופה דאי משום בע"מ הוא כשר כו' עיי"ש, א"כ כיון דהפסול הוא משום חסר לכך בעינן שיהי' קלוט מראשו עד סופו סמוך לכף היד דבלא"ה לא הוי מחוסר אבר אבל באצבעותיו מורכבות י"ל דהפסול הוא משום בע"מ ולא משום חסרון לכך לא מחלק הרמב"ם אם הוא עד למטה מן הפרק או לא, וזה דבר נכון בסברא:

אבל אינו כדאי לגבב חומרות בדבר כזה אשר אין לו שורש כלל להחמיר בבע"מ לגיטין ומליצה כמ"ש הנו"ב ז"ל וראוי לסמוך עליו בכל כחינו גם בדבר חמור מזה, וד' יהי' אתנו שלא נכשל בדבר הלכה:

דברי ידידו דו"ש.

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה