כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן מח
שוכט"ס לכבוד ידנ"פ הרב הגאון הגדול צדיק תמים כקש"ת מו"ה חיים חזקי' מדיני שליט"א בעה"ק חברון תובב"א מחבר ס' הנפלא שדי חמד.
נתכבדתי בספרו היקר והנכבד החביב אצלי עד לאחת ואלף תודות לכהד"ג על הדורון היקר הזה אשר שלח לי ולמען שלא יהי' מכתבי בלא דברי תורה אציג לפני כהד"ג וקדושתו אשר אתי. בדבר קושית הגאון מהר"ר חיים בערלין שהביא בחבורו היקר סי' מ"א למאן דסבירא לי' שהבעלים מפגלין אם כן לא משכחת לה בשום אופן סוטה נבדקת שהרי הבעלים של המנחת סוטה היא האשה וא"כ כל אשה סוטה תחשוב מחשבת פגול בשעת קמיצת המנחה ושוב לא יבדקו אותה המים והיא קושיא מושכלת אבל כבר שמעתי זו בשם קו' העולם:
ולדעתי נראה ליישב זו בטוב טעם דהנה בתוספות סוטה (ד' כ"ג) ד"ה כל הנשואות אהא דאיתא התם כל הנשואות לכהנים מנחותיהן נשרפות, הקשו דמה חלק יש להבעל במנחת נדבות שלה ותירצו דבירושלמי משמע דבמנחת סוטה איירי דאיתא שם ליקרב כליל אינה יכולה מפני שותפותה של האשה לאכול אינה יכולה מפני שותפותה של האיש אלא הקומץ קרב לעצמו והשיריים קריבין לעצמן עיין שם אם כן מבואר בירושלמי דמנחת סוטה הוי מנחה של שותפות ולכן בנשואות לכהנים מנחותיהן נשרפות מפני שותפותו של האיש, והנה התוספות בזבחים ובפסחים (ד' ס"ג) ד"ה ערלים כתבו דאפילו לר' מאיר דסבירא ליה מפגלין בחצי מתיר מכל מקום דבר המסוים ושלם בעינן, אבל אם פיגל בחצי סימן או בחצי קומץ כ"ע מודו דלא הוי פיגול, ולפי זה מתורץ שפיר קושיא הנ"ל דכיון דמנחת סוטה הוי של שותפות אם כן לא הוי כבעלים רק בחצי קומץ דחצי קומץ היא שלה וחצי של בעל א"כ לא יועיל כלום מחשבת פיגול שלה דהא הפיגול שלה לא יהא רק בחצי קומץ דחצי הקומץ שהוא של הבעל לא מהני מחשבת פיגול שלה א"כ הוי כמו פיגול בחצי קומץ ופיגול בחצי קומץ לא הוי פיגול אפילו לר' מאיר והוא תירוץ נכון וברור:
ואגב דאתא לידן הך מילתא לא אמנע מכדה"ג מה שעלה כעת ברעיוני קושיא חמורה מאד אהא דבמנחת סוטה אם נשאת לכהן מנחתה נשרפת מפני שותפותו של האיש לפי מה דאיתא בירושלמי שקלים פרק א' סוף הלכה ג' כן משיבים חכמים לר"י חטאת יחיד מתה ואין חטאת הצבור מתה מנחת יחיד קריבה כליל ואין מנחת הצבור קריבה כליל ופירש הקרבן העדה דחכמים משיבין כן לר"י דאמר שאין הכהן מחויב בשקלים דאם כן האיך יהי' נאכלין השתי לחם ולחם הפנים ומשיבין חכמים לר"י דכשם דמצינו חילוק בין חטאת יחיד בין חטאת צבור חטאת יחיד מתה וחטאת צבור אינה מתה כן היא החילוק במנחות מנחת יחיד קריבה כליל ואין מנחת צבור קריבה כליל ולפי זה קשה דהא איתא להדיא בש"ס הוריות (ד' ו') דכשם דחטאת צבור אינה מתה כך חטאת השותפין אינה מתה משום דבחד מקום גמיר להו וכשם דאי אתה יכול לומר תמורת חטאת בשותפות דאין השותפין עושין תמורה כך חטאת שמתה בעליו ליתא בשותפות ולפי זה למאי דמדמה הירושלמי בשקלים דכשם שאין חטאת צבור מתה כך אין מנחת צבור קריבה כליל א"כ לפי זה ה"ל למימר דכשם דקיי"ל דאין חטאת השותפין מתה כך אין מנחת השותפין קריבה כליל א"כ אמאי במנחת סוטה אם נשאת לכהן מנחתה נשרפת מפני שותפותו של האיש הא חטאת השותפות אינה מתה א"כ מנחת השותפות אינה קריבה כליל ובפרט דעיקר כפרה משום דידה היא כמו שכתבו התוספות שם בסוטה בד"ה כל כיון דעיקר כפרה משום דידה היא נפש קרינן לה ואם כן אמאי מנחתה נשרפת וקושיא זו צריכה נגר ובר נגר דיפרקינה, והנני מברכו ברכת הדיוט שיחוג חג הפסח הבע"ל בדיצה ובכשרות כנפש ידידו עוז באהבה רבה ובלב ונפש חפצה. יעקב וויידענפעלד: