כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן מג
שלוכ"ט לכבוד גיסי יקירי כנפשי הרב הה"ג כו' מו"ה מאיר ראפאפארט נ"י אבד"ק ליקאווא יצ"ו:
בדבר אשר נתעורר לך בסידור הגט בעירך שכותבין דיתבא על נהר דונייץ וכעת אין זכר כלל לנהר הזה רק איזה חפירות נמצאים שמה ובהפשרת שלגים נתמלאו החפירות האלו וקראת תימה על הט"ג אשר כתב לסדר הגט שם להזכיר הנהר דוניין, ולענ"ד כנים דבריך מאוד ובודאי לכתחלה הי' נכון לשנות הסידור אף שהי' כותבין שם הנהר הזה, אבל בעת אשר נחרב ויבש הנהר הזה לא הי' צריכין להזכירו עוד וגמרא מפורשת הוא בסוכה ל"ד דבבל בורסיף בורסיף בבל למאי נ"מ לגיטי נשים ופירש"י בלשון אחרון לענין שינה שם עירו וצריך לכתוב שם של עכשיו, ואולי בימי הגאון ט"ג לא הי' עוד נחרב ויבש לגמרי ונשארו חפירות קטנות וכבר האריך הת"ש בסי' י"א דאפי' נהרות הקטנות דעבידי דפסקי ואינם עמוקים כלל ג"כ נקראים נהר עיי"ש, אבל עתה שאין זכר כלל לשם הנהר הזה בודאי לכתחלה לא הי' נכון להזכירו:
אולם לאשר כבר סדרו שם גיטין לאלפים נלפע"ד שלא לשנות עוד דא"כ אתה מוציא לעז על גיטין הראשונים וחשש לעז מבואר ברמב"ן גבי מוציא את אשתו משום ש"ר דלאו דוקא היכא דהבנים יהיו פסולים דשם ג"כ הבנים הם כשרים ואפי"ה איכא חשש לעז וכן מבואר הדבר בגיטין (דף ה') דאינו אלא חומרא בעלמא ואפי"ה אמרינן א"כ אתה מוציא לעז, וא"כ בנ"ד בודאי איכא חשש לעז, גלל כן נ"ל דכיון דבדיעבד הוא כשר לדעתי אף שיבש הנהר מאחר דמבואר בריב"ש מובא בב"י ובב"ש דאם כתב הדרה בתלמיסין וכעת אינה דרה שם הוא כשר דיש לפרש הלשון שהיתה דרה שם מקודם וכן איתא בש"ס גיטין (דף מ"ב) ודלמא עבדי שהי' כבר עיי"ש, ובזבחים (קי"ג:) חרבה שהיתה כבר ובכתובות (מ"ה:) א"ק הנערה שהיתה כבר, הרי דיש לפרש הלשון דיתבא ג"כ דיתבא כבר כמו עבדי שהי' כבר, וכן דרשינן במגילה (דף ג') אשר לא חומה דהמסורה היא בא', אף שאין לו חומה עכשיו והי' לו מקודם ובאמת כמה תנאי ס"ל יש אם למקרא אולם כבר נודע מ"ש התוס' בסנהדרין ובשאר דוכתי דהיכי דהמקרא והמסורה לא מכחשי אהדדי דרשינן תרוייהו והכא לא מכחשי המקרא והמסורה דיש לפרש המקרא ג"כ שהי' לו מקודם אף שאין לו עכשיו, ע"כ לדעתי שלא לשנות עוד הסידור והנח לישראל אם אינן נביאים כו' והפלוגתא בסנהדרין (דף קי"א) אי רחוב מעיקרא משמע אי להבא דעת לנבון נקל דלא שייך הכא, אך משם איכא למיפשט ספיקו של המהרי"ט באמר שבהחניות ישבו בהם חתניו אי חתניו דהשתא משמע עיין מל"מ ה' פרה אדומה פ"ה ומגמ' דסנהדרין יש להוכיח דין זה ודוק:
ועל הדבר אשר דרשתני בשם גרשון אשר הכריעו לכתוב שני גיטין, ועובדא בא לפניך בא' שנקרא בפי כל פעלטא ולס"ת עולה בשם פלטיאל גרשון ואמרת עצה למען לא יצטרכו שני גיטין אשר הוא קשה מאוד והכא איכא חשש יותר דהרי החשש הוא משום דכתיב בספר ודרשינן בספר אחד ולא שנים ושלשה ספרים וכבר נודע מ"ש הג"פ דהך טעמא ליתא דממ"נ גט אחד כשר הוא והשני הוא נייר בעלמא משא"כ בנ"ד דאפי' אם הי' שמו מעריסה גרשם כיון דכתב דמתקרי פעלטא והוא נקרא כן בפי כל והא דכ' פלטיאל גרשון אינו שינוי כיון דלתורה הוא נקרא כן ולא גרע מאלו לא כתב רק פעלטא לבד דכשר א"כ שוב יש לחשוש יותר משום ספר אחד ולא שנים ושלשה ספרים ואף די"ל דזה גרע מאם כתב פעלטא בלבד דהוי כשינה שמו כיון דבאמת שמו גרשם אבל אם יש תקנה שלא לתת שתי גיטין בודאי נכון יותר ולכן הפלאת עצה לכתוב פעלטא דמתקרי פלטיאל גרשון ולתורה הוא נקרא כן, ע"כ תורף דבריך בקיצור, אולם כבוד מו"ח אביך הגאון החסיד שליט"א לא יסכים לך בזה כיון דאינו פורט כל השמות דאולי שמו גרשם ושם גרשם אינו כותב כלל, כן תורף טעמו:
לדעתי הדין עמך בזה דלכאורה אנו צריכים להבין למה החמירו כולם בנ"ד לכתוב שני גיטין הלא דבפ"כ הוא נקרא גרשון אפי' אם נימא דשם גרשם לא חשיב נשתקע כיון דדרך העולם לקרוא גרשון אפי' למי ששמו גרשם מ"מ מאחר דהחזיק א"ע בשם גרשון לא גרע שם זה משם חניכא שהכל קורין אותו דאם כתבו בלבד הוא כשר לכתחלה, אך באמת היינו טעמא דכיון דהכא יוכל להיות שהוא בטעות מה שקורין אותו גרשון דהם סוברים שכן שמו מעריסה ובאמת שמו גרשם א"כ לא דמי למי שהחזיק בשם אחר דנתכוין לעקור שמו הראשון משא"כ הכא דהוא עקירה בטעות ודמי ממש להא דאיתא במנחות מ"ט דעקירה בטעות לא הוי עקירה והוא ממש דמי לשם דשחט חטאת לשם שלמים וסבר שהם שלמים דל"ה פיגול וכן בפסח למ"ד דבעי עקירה לשם שלמים אם הוא בטעות ל"ה עקירה ואינו נעשה שלמים וא"כ אם כותב גרשון בלבד א"כ חשש שינוי השם איכא כיון דל"ה עקירה כלל משום דהוי עקירה בטעות, א"כ הא תינח אם לא כתב רק גרשון בלבד אבל אם יכתוב כמו שכתבת פעלטא כמו שנקרא בפ"כ והוא כשר לכתוב אותו שם בלבד לכתחלה דהיא חניכא שהכל קורין אותו והא דמתקרי גרשון פלטיאל לא כתב שקר כיון דלתורה הוא נקרא כן, ואע"ג דהב"ש כתב דאפי' אם כבר נכתב הג"פ וכ' דמתקרי על שם העיקר לא יתן אותו ואינו כשר רק אם כבר נתן לה מ"מ הכא כיון דשם פעלטא הוא חניכא שהכל קורין אותו א"כ ל"ה שם טפל כלל כיון דהוא כשר לכתחלה:
ומ"ש כבוד אביך הגאון שליט"א דלשון דמתקרי בנ"ד אינו רק על עיקר שמו, במחכת"ה לדעתי זה אינו דכבר נודע מ"ש הג"ה, דאם הקריאה לתורה והקריאה בפ"כ סותרין זא"ז אזי החתימה מכריע ואם החתימה מסייע להקריאה בפ"כ אז יש לכתוב עיקר השם כמו שנקרא בפ"כ ועל שם עלייתו לתורה דמתקרי הרי להדיא דעל שם העלי' לתורה נופל לשון דמתקרי והוא ברור ופשוט, לכן לדעתי הדין עמך גיסי יקירי וה' עמך והלכה כמותך ונכון יותר מלכתוב שני גיטין כנלפע"ד: