אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן לט

סימן לח

שוכט"ס לכבוד גיסי יקירי כנפשי הרב הג' מו"ה מאיר כ"ץ רפ"פ נ"י אבד"ק לוקאווא, (הוא הרב הגאון ראבד"ק קראקא ז"ל):

היום הגיעני דבריך הנעימים המסולאים כולם אהובים וברורים שדעתם מזוקקים ובשכל צח וישר נאמרים והנני בזה להשיבך, שמחתי בזה אשר הודעתני כי מה שהערתי בתשובה הקודמת על דברי תשו' הר"ן כבר העיר בזה הגאון מלייפניק בהגהותיו על תשו' הר"ן. רק שהוא העיר עליו מדברי הרמב"ן בקדושין ואתפלא מדוע לא העיר מדברי הש"ס בעצמו, ואצלי נמצא רק תשו' הר"ן הישן בלי הגהות הגאון מלייפניק ז"ל:

רק זה מצאתי מה שיש לעורר בדבריך הנעימים בנוגע לתשובה הנ"ל בסוגי' דקדושין ס"ד באמר בשעת מיתה אין לי בנים שכתבת דאיצטריך לטעם דמיגו ולא סגי בטעם דאין אדם חוטא ולא לו דהוי תחלתו בפסלות וסופו בכשרות ומטעם מיגו מהני עכ"פ דלא הוי תחלתו בפסלות והארכת בזה בסברא ישרה:

ובאמת מבואר בתוס' בכמה דוכתי דבפסול נגיעה כשר אע"ג דתחילתו בפסלות דל"ה עדות בפסלות כלל כיון דמעיקרא הי' בע"ד ולא עד כלל וכן מבואר בחו"מ דבפסול ממון לא בעינן תחלתו וסופו בכשרות, ולפי"ז הי' נראה לדעתי דאדרבה דאם לא הי' מיגו מהימן משום אאחו"ל דל"ה תחלתו בפסלות כלל כיון דהי' בע"ד וכמו"ש הראב"ד מובא בש"ך סי' ל"ד, משא"כ באית לי' מיגו א"כ אינו נוגע כלל רק דפסול מטעם עד שצריך מיגו א"כ ל"ה בע"ד רק דפסול משום עד שצריך מיגו והוי כמו קרוב דבעינן שיהי' תחלתו וסופו בכשרות:

אולם לאשר דבריך יקרים וערבים וחבל היא להשחיתם אמרתי להצדיקם עפ"י דברי הריטב"א בקדושין בסוגיא דשליח נעשה עד דהקשה דיפטר אותם מהשבועה ותירץ דדוקא בבע"ד ממש מועיל סילוק משא"כ בנוגע דהוא עד רק דהיא נוגע ל"מ פטור משום דהוי תחלתו בפסלות וסופו בכשרות א"כ מוכח מדבריו כדבריך דבפסול נוגע ל"מ תחלתו בפסלות, ולפי"ז נכונים דבריך בישוב קו' הרמב"ן ז"ל:

אך מה שתרצת בזה קושיתי וגם קו' הראשונים בשינוי הסוגיות בב"ב וקדושין משום דבשעת מיתה הוא קרוב לה, לכאורה יש לדמות זאת למ"ש הגאון מובא בחו"מ סי' ל"ג דעד צואה כשר אם הוא קרוב להמצוה אם כשר לבניו דעדותו היא רק לגבי בניו וא"כ ה"נ הרי עדותו אינו רק לאחר מיתה ואז אינו קרוב, אולם באמת לא דמי לשם, דשם עדותו היא לגבי בניו של המצוה דלהמוריש אינו תועלת כלל משא"כ הכא הגדת הבעל בשעה שהוא קרוב רק דהתועלת בעדותו נצמח בעת שנתרחק א"כ הוי תחלתו בפסלות עכ"פ, וז"ב ופשוט:

אמנם באמת לדעתי לא שייך כאן פסול קורבא כלל דבאיסורין לא שאני בין קרוב לרחוק וע"א נאמן באיסורין אף שהוא קרוב רק דלהתיר אינו נאמן משום דהיא נגד החזקה וע"א אינו נאמן נגד חזקה ובעינן שני עדים כשרים וכמבואר בש"ע סי' קכ"ז דשני אחים הוי כעד אחד ובפרט לדעת הסוברים דיבמה לשוק הוי ג"כ דבר שבערוה בודאי בעינן שנים ומש"ה איצטריך לטעם דמיגו אבל לאסור אותה ואינו נגד חזקה דאדרבה אשה זו היתה עומדת בחזקת איסור דאיתחזיק באחים ולא בבנים מדוע יגרע עדותו באשר הוא קרוב דכל היכי דמהימן ע"א גם קרוב מהימן ודוקא היכא דבעינן שנים בעינן שיהיו כשרים, ולפי"ז קמה גם קו' הראשונים בשיווי הסוגיות דכיון דבאמת בעינן שנים רק דמהימן מטעם מיגו וכעדים דמי א"כ מה בכך דהוא קרוב הא אב שאמר קדשתי את בתי נאמן משום דבידו לקדשה וגם נאמן להאכילו בתרומה משום דבידו להאכילו בתרומה, וז"ב:

ומ"ש גיסי יקירי על מה שכתבתי דרבי ור"נ פליגי אי מיגו דמה לי לשקר כעדים דמי או הוי כשאר מיגו שבש"ס דא"כ תיקשי דהוי מיגו במקום חזקה, באמת כבר כתב הנמ"י דאין כל החזקות דומות זל"ז ובזה תירץ הש"ך בדיני מיגו קו' התוס' בב"ב עיי"ש:

ומה שכתבת במכתבך הראשון מדוע לא התרתי בפשיטות משום דהי' שני עדים ואין צריכה היתר ב"ד וא"כ שוב אין מסלפ"ת נאמן לאסור באמת אפי' בשנים אם אחד הוא פסול בעינן היתר ב"ד ודוקא בשני כשרים א"צ היתר ב"ד, וז"ב:

ומ"ש לחלק דעד מיתה אם אחד הוא נאמן משום מדעל"ג הוא מהימן מן התורה ובאשה היא רק דרבנן מטעם אומדנא, הנה הנו"ב בסי' ל"ג ג"כ דעתו כן דע"מ נאמן מה"ת ואשה מדרבנן ובזה תירץ הא דלא אמרינן בשבועות דבעד מיתה גם אשה חייבת עיי"ש:

ומ"ש לתרץ דברי הגאון בבני משפחתו דמש"ה אינו חולק בנכסים משום דלשיטתו הוי ספק בהאומדנא ובטלה האומדנא ומש"ה אין לו כלל, יפה אמרת בשכל ובחכמה:

וע"ד החליצה שלא הביאה סימנים רק שהיתה יתומה כשנשאת שכתבת שמותרת לשוק בלי סימנים ע"י חליצה ומיאון כמ"ש הב"ש סי' קנ"ה ס"ק ל', הצדק אתך, ודברי הב"ש נכונים וברורים לא ראיתי מי שיחלוק עליו בזה, אך מדי דברי בו עלה על רעיוני כי לכאורה יש למישדי נרגא בדבריו דמצינו בפ' האשה בתרא דמי שהלך למה"י וצרתה לא תנשא ולא תתיבם שמא מעוברת צרתה ותחלוץ ממ"נ גזירה שמא יהא ולד של קיימא ונמצא אתה מצריכה כרוז לכהונה ואיכא דהוי בחליצה ול"ה בהכרזה ואמרו קשרי חליצה לכהן, והנה נראה מדברי הדרישה בסי' קנ"ה ובב"ש שם סקי"ט דכה"ג שלא הביאה סימנים כשהגיעה לכלל שנותי' חיישינן שמא איילונית היא כיון דיצאה מכלל שאר נשים וא"כ לפי"ז ניחוש שמא תמצא אילונית בשעה שנעשית בת כ' ותהי' אילונית למפרע ותהי' מותרת לכהונה ותצטרך הכרזה ואיכא דלא שמע בהכרזה, ויעוין בשו"ת מהרי"ט בהויכוח הגדול עם הר' אברהם מונסין ז"ל שמטעם חששא זו מעגנין אותה לעולם:

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה