כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן כב
שוי"ר לכבוד ידידי הרב החריף ובקי וו"ח מו"ה יחזקאל פרענקל דומ"צ דק' הוסיאטין:
בזו הרגע הגיעני מכתבו והנני עט ממהר להשיבו. ע"ד השאלה של"ה משם אלקים נדבקו ונעשה בבירור אחר הכתיבה:
תשובה. הדבר מבואר באו"ח סי ל"ב וביו"ד סי' רע"ו דמותר להפריד אותיות השם שנדבקו אהדדי אולם הנוב"י במה"ת כתב דהיינו דוקא אם נדבקו בתחילת הכתיבה דזה פסול לכ"ע, אבל לאחר הכתיבה דלדעת הב"י בתי' הב' הוא כשר אם נעשה אחר הכתיבה ואין זה צורך תיקון, אסור לגרור דאפילו מקצת השם אסור למחוק:
ולדעתי נראה דיש לפקפק הרבה בדברי הנו"ב דכיון דאפילו שם שנכתב שלא בקדושה מותר למוחקו לצורך איזה תיקון ומכש"כ המותר שנעשה אחר הכתיבה דלא נתקדש כלל דמותר למוחקו ודמי להא דאמרינן במנחות (דף ז') מכי מהדר לי' מנח לי' אדפנא דמנא ומניד לי' ונפל ממילא דנעשה כמי שהחזירו הקוף וע' פי' רש"י שם דאע"ג דכלי שרת מקדשין שלא מדעת ה"מ כי הדר לי' איהו ממש, אלמא דממילא גרע עוד משלא מדעת, וא"כ המותר הנעשה אחר הכתיבה בודאי מותר לגרר, ול"ד לנטפל לשם דאסור למוחקו דכבר ידוע מ"ש דהא דאסור למחוק הנטפלין הוא מטעם צירוף דכלי מצרף כל מה שבתוכו לקודש, והנה איתא בחגיגה (דף כ"ד) ובמנחות (כ"ד) צריך לכלי כלי מצרפו שאין צריך לכלי אין הכלי מצרפו ועיין בתוס' מנחות (דף כ"ד) ד"ה שאין דהיכא דלא הי' מעולם צריך לכלי אין הכלי מצרפו אפילו מדרבנן עיי"ש וה"נ המותר דלא הי' צריך להשם מעולם אינו מצטרף לקודש כלל ומותר לגררו אפילו מדרבנן שלא כדברי הנוב"י:
ונ"ל ראי' לזה ממתני' פ"ג דכלים מ"ה הטופל כלי חרס הבריא כו' עד וחכ"א הטופל את הבריא טהור ואת הרעוע טמא ועיי"ש פירוש הרע"ב מכיון שאין הכלי צריך לה א"כ ל"ה הטפילה ככלי והלכה כחכמים ועיין שם עוד בפ' הנ"ל מ"ח חבית שנקבה ועשאה בזפת יתר מצרכה הנוגע בצרכה טמא יתר מצרכה טהור עיי"ש פירש הרמז"ל ובהרע"ב כגון שעשה הסתימה עבה ביותר עד שיוכל להנטל ממנה ותשאר סתומה טהור שאין הזפת חיבור להכלי עיי"ש, א"כ בנ"ד גבי הנטפלין ג"כ יש לחלק בין הנידון לשם הנטפל דכיון שא"צ לזה הבליטה אינו מצרפו לקודש שיהי' אסור למחוק ודוק:
ועוד ראי' ברורה לדברינו ממשנה מפורשת בשקלים פ"ב מ"ג המכנס מעות ואמר הרי אלו לשקלי בש"א מותרן נדבה וב"ה אומרים מותרן חולין ואיתא בירושלמי שם ובנזיר פ"ה במכנס פרוטרוט עסקינן אבל באומר אלו לשקלי כל עמא מודיי שהמותרין נדבה עיי"ש והכא הוה כמו מכנס פרוטרוט כיון שנעשה אחר הכתיבה א"כ קיי"ל כב"ה שהמותר חולין ועיין ברמב"ם פ"ג מה"ש הלכה י"ב ובראב"ד שם וכבר הארכתי בחידושי לתרץ דברי הרמב"ם שם ואכ"מ, וא"כ בנ"ד בודאי מותר לגרור את כל אשר נעשה אחר הכתיבה דהוה כמכנס פרוטרוט דהמותר חולין והוא ראי' ברורה נגד דברי הנו"ב :
ולדעתי הוא להיפך מהנו"ב דבשעת הכתיבה חמיר טפי דבשעת כתיבה הוי כמו אם אמר אלו לשקלי דכ"ע מודים שמותרן נדבה ולאחר הכתיבה כמכנס פרוטרוט דקיי"ל דמותרן חולין, ואולי הנו"ב מיירי היכי דהוי נגיעה דקה וא"כ א"א לצמצם שלא יגע במה שהי' כתוב מקודם אבל כשניכר הבליטה הנעשה אחר הכתיבה בודאי מותר לגרור הנעשה אחר הכתיבה דאין בו קדושה כלל א"כ בנ"ד א"צ לזה כלל דאם הוא כתבנית הנכתב בהקארטע שלו א"כ בכה"ג ל"מ פרידה כלל דהא נשתנה צורת הכ"ף כפופה מהלמ"ד ע"י הה' כיון דנסתם הפתוח לגמרי וצריך לגרור כל הכ"ף כפופה מהלמ"ד א"כ בזה פשוט דאפי' נעשה אחר הכתיבה מותר למוחקו דהוה כמו דיו שנשפך על השם דמותר למחקו כידוע וא"כ אם הוא כתבנית הזה בודאי מותר למחוק הלמ"ד ויוכל לגרור הבליטה מהה' אף דלא נתקלקל הה' לגמרי כיון דהלמ"ד נפסד ממילא אין שום קדושה בהה' אף להסוברים דאחר הכתיבה אסור למחוק בנ"ד דיש הפסק בין הה' להא' אחר גרירת הל' מותר למחוק הה' ויגרור הבליטה מהה' והה' תשאר במקומה הראשון ול"ה חוק תוכות כיון דלא נשתנה צורת הה' ויגרור אח"כ כל הכ"ף כפופה מהלמ"ד ויעשה כ"ף חדש, ומה שלא יהי' עי"ז כסדרן אותיות השם ליכא למיחש דאפילו למאן דחש להא דמבואר בכמה תשובות דבשם צריך כסדרן דוקא בשם הוי' חששו בזה אבל בשאר שמות לא ואנכי כבר הבאתי ראיות ברורות דאפילו בשם המיוחד ליכא למיחש לשלא כסדרן והוא ברור ונכון לדעתי:
והנני ידידו"ש בלונ"ח יעקב וויירענפעלד.