אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן י

סימן ט

חשובה להחריף כ' משה גרינבערג נ"י,

הקשית ע"ד הכ"מ בפ"ה מה' יוה"כ ה"ח דכתב לתרץ דברי הרמב"ם ז"ל דפסק דאם נשפך הדם של הפר מביא פר אחר ויחפון קטורת פעם שני' קודם שחיטת הפר וקשה דהוא נגד דברי הש"ס יומא דקטורת שחפנה קודם שחיטת הפר לא עשה ולא כלום, ותירץ הכ"מ בשם דכיון דלפר בעצמו לא קרה שם פסול רק דנשפך הדם לכן מהני חפינת הקטורת קודם שחיטת הפר השני מאחר שהוא אחר שחיטת הפר הראשון, וע"ז הקשית דאם נימא דהפר הראשון הוא העיקר ומשה"כ מהני החפינה שהיא אחר שחיטת הפר הראשון אף שהוא קודם שחיטת הפר השני, א"כ למה לי החפינה השני' כלל יהי' די בחפינה הראשונה:

גם הקשית אהא דמתרץ הכ"מ דכוונת הש"ס (יומא ס"א) דקאמר דבקטורת לא קמיירי דהיינו דא"צ להקטיר פעם אחר דהקטרה דקודם לו שפיר דמי דא"כ איך יתרץ דברי הש"ס (יומא מ"ט) במה דאיבעי' חפן ומת מהו שיכנס אחר בחפינתו דמקשה ומי אמר ר"ח הכי הא אמר ר"ח בפר ולא בדמו של פר ואמר ר"ח קטורת שחפנה קודם שחיטת הפר לא עשה ולא כלום וכיון דצריך להביא פר אחר צריך לחפון אחר שחיטתו וכדפירש"י ז"ל שם הרי להדיא דהחפינה שאחר פר הראשון ל"מ מידי לכאורה יפה שאלת, ונראה לתרץ דלכאו' קשה למאן דסובר בפר אפי' בדמו של פר דהא בעינן שיהי' פר משל כ"ג העובד העבודה ועיקר העבודה הוא עבודת הדם דשחיטת הפר כשרה אפי' בזר לשי' הרמב"ם ז"ל ואיך מצי למיכנס כ"ג השני בדמו של פר הראשון דהא פר הראשון אינו שלו רק של כ"ג השני שמת ואנן בעינן שיהי' משל כ"ג העובד העבודה:

אולם ניחא לפימ"ש התוס' (מגילה ט"ו) ד"ה אין דכתבו שם בסד"ה דהאי דהקומץ רבה דגלי רחמנא דשחיטה בבעלים לא קשה לפירושינו דשרי דזכי לי' רחמנא והוי כאילו מקדש משלו עיי"ש:

ולפי"ז שפיר מתורץ ג"כ קו' דלמאן דסובר דמצי ליכנס אפי' בדמו של פר א"כ זכי לי' רחמנא לכ"ג השני הפר של הראשון והוי כאילו מקדיש משלו, אולם הא תינח למאן דסובר בפר אפי' בדמו של פר אבל למ"ד בפר ולא בדמו של פר א"כ לא זכי לי' רחמנא לכ"ג השני הפר הראשון כיון דצריך להביא פר אחר, וא"כ שחיטת פר הראשון הי' בפסול כיון דאינו משל כ"ג העובד עבודה ועיקר העבודה היא עבודת הדם:

ולפי"ז שפיר מתורץ קו' כמין חומר דדוקא בנשפך הדם מהני החפינה שאחר שחיטת פר הראשון כיון דהשחיטה הי' בהכשר והדם הי' עומד לזרוק אע"ג דנשפך הדם אח"כ מהני החפינה כיון דכל העומד לזרוק כזרוק דמי כדאיתא (בפסחים י"ג ובמנחות ע"ט) משא"כ בהא (דיומא מ"ט) בשמת כ"ג אחר השחיטה א"כ מעתה איגלאי מילתא למפרע דהשחיטה של הפר הראשון הי' בפסול כיון דאינו משל כ"ג העובד עבודה דהתורה לא זכתה לכ"ג השני את הפר של הראשון כיון דצריך להביא פר אחר ומשה"כ שפיר ל"מ החפינה אחר שחיטת הפר הראשון דהפר הראשון כמאן דליתא דמי כיון דלא הי' משל כ"ג העובד וגם להרמב"ם צריך לחפון אחר שחיטת הפר השני ודוק היטב:

וקו' הראשונה הנ"ל ג"כ נראה לי לתרץ לפי חומר הנושא דבאמת לדעת הרמב"ם א"צ להחפינה השני' כלל ודי בהחפינה ראשונה, אך דכוונת הרמב"ם הוא במ"ש ויחפון הקטורת פעם שני' דהנה ביומא מ"ט איבעי' להו חופן וחוזר וחופן או לא והרמב"ם פסק בה' עבודת יוה"כ דחוזר וחופן א"כ מבפנים הי' חוזר וחופן לתוך חפניו מן הכף ונתנו עליו הגחלים שבמחתה א"כ י"ל דהרמב"ם מיירי בנשפך הדם עוד קודם הכנסת הכף והמחתה לפנים וא"כ כוונת הרמב"ם במ"ש ויחפון קטורת פעם שני' היינו החפינה השני' שהיתה בפנים וזה יכול ג"כ להיות קודם שחיטת הפר השני מאחר שהיא אחר שחיטת הפר הראשון אבל הראשונה שהי' בחוץ באמת א"צ לחזור ולחפון לדעת הרמב"ם ודי היא בחפינה הראשונה לדעתו ודוק היטב:

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה