אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן טז

סימן טו

בעזה"י יום א' ה"ג למב"י תר"ן חרימלוב יצ"ו.

שוכט"ס לכבוד יד"נ הרב הגדול החריף ובקי זך השכל והרעיון כש"ת מו"ה ארי' ליב בערנפעלד מו"צ דק' זאלישטשיק.

היום הגיעני יקרת מכתבו והנני להשיבו על אתר כרצונו היקר. ע"ד ענין השידוכין אשר דרש מאתי אם יכול החתן לבטל השידוכין כבר נודע לכבודו שאין ברצוני להתערב בענינים כאלה כי לא ניחא לי תרעומת שום אדם ואני מחזיר הדבר לכבודו ויוכל לעשות כפי הבנתו כי ד' חננו בשכל הישר לכן אני סומך עליו כי כתורה יעשה ודי בזה:

ואודות המאליניס אשר דרש מאתי אם נוהג בהם דין ערלה כי אין הענפים מתקיימים משנה לשנה ולפי שי' הגאונים גווזא היינו הענף ובמאליניס אין ענפים מתקיימים לשנה א"כ לדעת הגאונים אינו נוהג בהם דין ערלה:

תשובה. לכאו' עלה בדעתי לומר דל"ה רק ס' ערלה כיון דלד' הגאונים שהביא המרדכי והב"י סי' ר"ג ל"ה אילן וס' ערלה בחו"ל מותר דמה"ט נראה כ' הט"ז בסי' ר"ד סק"ח דעל מאליניס שיש לברך עליהן בפה"א משום דמספק"ל שמא הוא כד' הגאונים ואין עליהם דין אילן כלל, ולכך יש לברך עליהם בפה"א דאם בירך על פירות האילן בפה"א יצא, אולם היינו דוקא אם הענף החדש יוצא מהשורש שאינו רואה פני חמה אבל אם הענף החדש יוצא מן הגזע שרואה פני חמה בודאי לכ"ע הוי גווזים מתקיימים לשנה אף שהרדב"ז ח"ג סי' תקל"א מסתפק בזה אולם לדעתי נראה להביא ראי' לזה דכל היכי שהענף החדש יוצא מן הגזע אילן א' עם עיקר האילן הוי ומיקרי שפיר גווזים מתקיימים משנה לשנה מהא דאיתא בתוספתא דערלה מובא בש"ס דילן סוף ב"מ אילן היוצא מן הגזע ומן השרשין חייב בערלה דר"מ רי"א מן הגזע פטור מן השרשין חייב ואנן קיי"ל כר"י וכ"פ הרמב"ם א"כ חזינן דאילן היוצא מן הגזע אינו חייב בערלה משום דלאו אילן חדש הוא אבל היוצא מן השרשין אילן אחר הוא ומש"ה חייב בערלה א"כ ה"נ בנ"ד אם הענף החדש יוצא מן הגזע אילן א' הוא עם עיקר האילן והוה שפיר גווזים מתקיימים משנה לשנה משא"כ בענף היוצא מן השרשין דאילן אחר הוא א"כ ל"ה גווזים מתקיימים משנה לשנה דמה בכך דעיקר אילן מתקיים משל"ש הא הענף הזה אילן אחר הוא ואין לו שום שייכות עם עיקר האילן וראי' לזה דהא הוא חייב בערלה אלמא דאילן חדש הוא וזו היא ראי' שאין עליה תשובה כלל:

אולם לפימ"ש כבודו דבמאליניס הענף החדש יוצא מהשורש א"כ לכאו' י"ל דהוי רק ס' ערלה משום שי' הגאונים שהביא המרדכי והב"י או"ח סי' ר"ג דהיכי שכלה העץ לגמרי בחורף אף שהשורש יצמח לשנה ענפים חדשים לא מקרי אילן וא"כ הרי ס' ערלה בחו"ל מותר, אולם הרדב"ז כ' שם דזה דוקא אם הס' היא במציאות אבל לא בס' התלוי בחסרון ידיעה אם הוא אילן או לא אך לכאו' דבריו מרפסין איגרא והם נגד גמ' מפו' בברכות (דל"ו) דאמרי' שם ב"ש ספוקי מספק"ל ועבדו הכא לחומרא והכא לחומרא ומק' מ"מ לב"ש ה"ל ס' ערלה והתנן ס' ערלה בח"ל מותר הרי להדיא דאפי' אם הס' מחמת חסרון ידיעה כמו לב"ש דמספק"ל אם הוא אילן או לא אפ"ה אמרי' ס' ערלה בח"ל מותר והיא תימא רבתא על הרדב"ז:

אולם לאחר העיון יש לתרץ דברי הרדב"ז התמוהין דהנה השעה"מ בה' גיטין פ"ג כ' דהא דאמרי' דס' מע"ב פטור היינו דוקא בס' במציאות מש"ה פטור דעשירי ודאי א"ר ולא עשירי ספק משא"כ בס' דדינא לש"ל דעשירי ודאי כו' דהא קמי שמיא גליא האיך הוא הדין וליכא ספק קמי' כלל, ולפי"ז י"ל דסברת הרדב"ז דכ' בס' מחסרי"ד אסור אפי' בחו"ל תלוי בזה דאם נימא דערלה בחו"ל הוה הל"מ ואפ"ה ספק מותר משום דכך נאמרה הלכה ודאי אסור וס' מותר א"כ בזה שייך שפיר סברת הרדב"ז דבס' דדינא ל"ש לומר דהתורה אמרה ס' מותר דהא קמי שמיא גליא האיך הוא הדין כמו"ש השעה"מ לענין מע"ב, משא"כ לשמואל דאמר בקידושין דערלה בחו"ל היא רק הלכות מדינה לדידי' אפי' בס' דדינא ס' ערלה בחו"ל מותר, ולפי"ז י"ל התמי' על הרדב"ז דהסוגיא דברכות אזלא אליבא דשמואל דאמר ערלה בח"ל הלכות מדינה מדמקשה התם וליעבד מר כב"ש דאקילי טפי ולכך שפיר מק' מ"מ לב"ש ה"ל ס' ערלה דלשמואל דס"ל דהוי הלכות מדינה אפי' בס' דדינא מותר בח"ל משא"כ הרדב"ז כתב לדידן דקיי"ל דערלה בח"ל הל"מ שפיר כ' דבס' דדינא ל"ח דכך נאמרה הלכה דס' מותר דקמי שמיא גליא כמו"ש השעה"מ ודוק כי נכון

גלל כן נלע"ד בנ"ד אם הענף החדש יוצא מן הגזע במקום שרואה פני חמה הוי ודאי ערלה ולאחר ג' שנים מותר ואם הענף יוצא מן השרשין ה"ל ס' ערלה ואפ"ה אסור כיון דהוי ס' בדינא ולא עוד אלא דאסור לעולם דאילן היוצא מן השרשים חייב בערלה כדאי' בתוספתא ובש"ס ב"מ:

והנני ידידו דוש"ה באהבה רבה ובלונ"ח:

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה