אור ברסלב

כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד

סימן טו

סימן יד

כפי הנדפס בשמו בס' מהר"י הכהן לדודו הגאון מהר"י ראפאפארט ז"ל אבד"ק טארנא:

לישב קו' התוס' בפסחים (ל"ה) דאמאי איצטריך למעט מצה של טבל ת"ל דל"ה לכם דהוי של שותפים כמו אתרוג של טבל, ונראה לישב לפי דעת הרמב"ן במלחמות בסוגי' דהואיל דאמרי' הואיל אף לקולא והאריך בזה א"כ אמאי הוי טבל של שותפין נימא הואיל ואי בעי מפריש עליו ממקום אחר ויהי' זה כולו שלו ושפיר יוכל לצאת בו, ולפ"ז במצה של טבל אי לאו דגלי לן קרא דאינו יוצא במצה של טבל הו"א דיוצא ול"ה של שותפין דהוי כשלו מטעם הואיל משא"כ באתרוג שפיר הוי של שותפין וא"ל דהוי כשלו מטעם הואיל דאי בעי מפריש לה ממקום אחר והוי כשלו דאי נימא דיוצא בו שוב אין בידו כעת להפריש עליו ממק"א, דהנה אמרינן בפסחים (ל"ב) דמפריש תרומת חמץ אינו קדוש כלל משום דכתיב ראשית ובעינן שירי' ניכרין לאכילה יצא זו שאין שירי' ניכרין לאכילה:

והנה בש"ס עירובין (ל"ז) משני רבא אהא דשני לוגין דעתיד להפריש דאינה תרומה דלעולם ס"ל דיש ברירה והא דאינה תרומה משום דבעינן שירי' ניכרין והכא בשעת הפרשה אין שירי' ניכרין תיכף בשעת הפרשה ויעיין ברשב"א חולין בסוגיא דברירה דהך תירוצא אינו אליבא דאמת היינו משום דאי אמרי' ברירה שפיר הוי שירי' ניכרין בשעת הפרשה אבל היכא דאין שירי' ניכרין בשעת הפרשה בודאי אין תרומה כלל וא"כ אי נימא דיוצא בו אפי' אם יפרוש עליו ממק"א ל"ה תרומה כלל דתיכף באפרישו למצוה איתקצי למצותו ואסור ליהנות ממנו ול"ה שירי' ניכרין לאכילה וניהו דלאחר יו"ט יהי' מותר לאכלו הא בעינן שירי' ניכרין בשעת הפרשה ולכך הוי של שותפין ע"כ והוא נחמד:

תוכן העניינים

כוכב מיעקב (וויידנפלד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה