כוכב מיעקב (וויידנפלד)· רבי יעקב וויידנפלד
סימן ו
שוכט"ם לכבוד ידידי הרב הג' החו"ב חו"ס מו"ה יהושע פאלאק נ"י אבד"ק פאלטישען.
יקרת מכתבו הגיעני והנני להשיבו על אתר. ע"ד שאלתו אודות השראנקין בקורה מכאן ומכאן וקורה קבוע מצד אחד ונסגר בלילה:
הנה ע"ד מ"ש כבודו אי אמרינן גם גבי צוה"פ כיון דעומד לנעול כנעול דמי כדאשכחן גבי דלתות דקיי"ל דכיון דננעלות בלילה שוב אינן חייבין בירושלים משום ר"ה ולכאו' יפה העיר, והנה אם נימא דדין זה דמי לדלתות סגי בראויות לנעול אפי' לדעת הסוברים דבעינן נעולות ממש ולא סגי בראויות לנעול היינו דוקא ברה"ר דלא סגי בצוה"פ, אבל בזה"ז דלית לן רה"ר כמבואר בפוסקים וכן מבואר בירושלמי עירובין אמר ר"ל אין רה"ר אלא לעתיד לבא דכתיב והי' העקוב למישור וכו' א"כ לא בעי' דלתות כלל וסגי בצוה"פ א"כ לכ"ע סגי בראויות לנעול בלבד, וכן מבואר במרדכי פ' הדר בשם מהר"ם דלדידן דלית לן רה"ר ל"ב נעילה:
אמנם ראיתי בשו"ת ברית אברהם שרצה לומר דשראנקין לא מהני מטעם היתר דלתות דמסתפק אי מהני היתר דלתות בלא צוה"פ או בעינן צוה"פ ג"כ, אולם נפלאתי מאוד על הגאון הזה מדוע לא הביא דברי הרבינו יהונתן בפ"ק דעירובין דכתב וז"ל וצע"ג היכי מערבא בדלתות כיון שנקרא כרמלית ותי' דמיירי כגון שבנה לו עמוד מכאן ועמוד מכאן בשני ראשי המבוי ולכך שפיר מערבא דהוי כחצר שיש לו ד' מחיצות א"כ מבואר מדבריו דבדלתות לחודא אכתי הוי כרמלית וזו היא באמת שיטת רבינו אפרים שהביא הרז"ה דאע"ג דבדלתות נעולות בלילה ל"מ לטלטל בעיר כיון שפתוחות ביום אלא כל מבוי צריך תיקון בפ"ע ועיין בת"ה תשובה ע"ג שמביא בשם גדול אחד דסובר להחמיר בנפל הכשר המבוי בשבת משום דס"ל דאפי' היכי דדלתות נעולות בלילה ל"מ רק לבטל ממנו שם רה"ר אבל ל"מ לבטל ממנו רשות כרמלית ואכתי הוי כרמלית וזו היא שיטת ר"א ור"י הנ"ל, אולם בנ"ד אפי' נימא כשי' ר"א ור"י הנ"ל ג"כ מהני כיון דמבואר בר"י דבבנה עמוד מכאן ועמוד מכאן בשני ראשי המבוי שוב מהני הדלתות לאפוקי מינה תורת כרמלית ג"כ והוי רה"י והכא בנ"ד יש לחי מכאן ולחי מכאן א"כ שפיר מהני למהוי רה"י, ועיין בתשובת מהר"י בן לב חלק ג' תשובה ע"ב דכתב על ר"י הנ"ל דצריך להבין דבריו וכתב דהיכי דאיכא בשני ראשיו עמודים דהיינו משהו הוויין כמחיצות והדלתות אפוקי לי' מתורת רה"ר והלחיים משוי לי' רה"י גמורה:
אולם באמת א"צ לכ"ז דהב"י בסי' שס"ה כתב להדיא דדלתותיו נעולות בלילה מהני אפי' לשוי' רה"י והא דקרי לי' כרמלית היא רק שם המושאל כיון דדיירו בה רבים והוי כחצר של רבים שלא עירבו שאסור לטלטל מתוכו לבתים ומבתים לתוכו כשם שאסור לטלטל מכרמלית לבתים ומבתים לכרמלית, ובזה תירץ קו' הר"י הנ"ל דהקשה כיון שנקרא כרמלית וכי עירוב מפיק לה מכרמלית דלדבריו ניחא דבאמת ל"ה כרמלית כלל רק דנקרא כרמלית משום דהוי כחצר רבים שלא עירבו ולכך שפיר מהני עירוב לטלטל בתוכו א"כ מבואר בב"י דדלתות לחודא מהני אפילו בלא צוה"פ ולא כדעת הר"י והר"א הנ"ל ותמהני על הגאון האדיר בעל ב"א הנ"ל שלא הביא לפשוט ספיקו מדברי הר"י והר"א והב"י הנ"ל:
ובדבר אשר מסתפק כבודו אי מהני כיון שהקורה באמצעיתו הוא נמוך מעשרה טפחים א"כ האיך נחשוב אמצע הקורה לצוה"פ, יפה העיר בזה וגמ' מפורשת היא בעירובין (דף י"ד) היא למעלה מי' ועקמומיתה למטה מי' רואין כל שאלו ינטל עקמימותה ואין בין זה לזה שלשה א"צ להביא קורה אחרת, אולם בזה יש מקום להקל דדעת הרמב"ם היא דבצוה"פ אפילו אם הי' המשקוף למטה מי' טפחים הוא מותר, וכתב בפ' י"ז מה' שבת ה' י"ד אבל אם הי' צוה"פ אפי' גבוה מאה אמה או פחות מי' טפחים הוא מותר א"כ לדעת הרמב"ם מותר להיות המשקוף אפי' למטה מי' אולם יראתי מלהקל בזה כיון דבעל ב"א בתשובה ט"ו הוכיח בכמה ראיות דדוקא בדלתות אמרינן כיון דראויות לנעול כנעול דמי אבל לא בצוה"פ, ואף דלדעתי נראה דדין זה תלוי בפלוגתת הפוסקים הנ"ל דאם נימא כדעת הר"י ור"א הנ"ל דדלתות לחודא ל"מ רק לאפוקי מינה תורת רה"ר לבטל מינה בקיעת רבים אבל לא לשוי' רה"י ולכך גבי צוה"פ ל"מ ראוי לנעול, דלשוי' רה"י ל"מ ראויות לנעול דמשום דראויות לנעול לד"ה מחיצה כיון דפתוחות ביום ול"מ רק לבטל ממנה בקיעת רבים משא"כ לדעת הב"י דקיי"ל כן דסגי בדלתות לחוד לשוי' רה"י א"כ בודאי מהני ראוי לנעול גם גבי צוה"פ לשוי' כמחיצה אך יראתי לחלק בזה דבאמת ראיית הברית אברהם דממקומו הוא מוכרע דל"מ מה שראוי להיות צוה"פ ע"י נעילה דהא בש"ס עירובין (דף ו') נקט האיבעיא דידי' לחנני' אליבא דב"ה גבי כיצד מערבין דרך ר"ה דבעי דלת אי צריך לנעול או א"צ לנעול ולמה לא נקט האיבעיא דידי' אליבא דת"ק דס"ל שם דסגי בצוה"פ דקיי"ל להלכה כן אלא ע"כ דזה פשיטא דלא מיקרי צוה"פ כלל ע"י שראוי לנעול אולם לדעתי אין כאן ראי' כלל לפי מה שהבאתי דברי המרדכי בפ' הדר דדוקא ברה"ר בעינן נעולות ממש אבל לדידן דלית לן רה"ר לכ"ע סגי בראויות לנעול כיון דסגי בצוה"פ ולפי"ז שפיר י"ל דמהני בצוה"פ ראוי לנעול והא דמיבעיא לי' אליבא דחנני' ולא אליבא דת"ק לא משום דל"מ צוה"פ בראוי לנעול כדעת הב"א הנ"ל רק אדרבא דאליבא דת"ק דסגי בצוה"פ פשיטא לי' דמהני בראוי לנעול כמ"ש המהר"ם שבמרדכי ולא מיבעיא לי' רק אליבא דחנניא דמצריך דלת אי בעינן נעולות ממש או סגי בראויות לנעול ודוק היטב. ובדבר אי מהני שכירות אם מת השר הראשון כבר מבואר בט"ז וקיי"ל דאפי' אם הניח יורש צריך לחזור ולשכור מן היורש: