אור ברסלב
כבוד אב ואם - בהלכה ובאגדה שער ההלכה › הורים שאינם שומרי תורה ומצוות

כבוד אב ואם - בהלכה ובאגדה

שער ההלכה · הורים שאינם שומרי תורה ומצוות

להפריש את ההורים מאיסור

הנהגת הבנים עם הוריהם

גם אם ההורים אינם שומרים תורה ומצוות ומחללים שבת וכיוצא, צריכים לכבדם ולירא מהם ככל אב ואם, ויעמדו מפניהם, ולא יסתרו את דבריהם וכו', ואדרבה על ידי שיראו שמכבדים אותם, יתאהב שם שמים עליהם, ויחזרו למוטב, כי תורתנו דרכיה דרכי נועם, וכל נתיבותיה שלום.

דרכיה דרכי נועם

מעשה שהיה לפני כעשרים שנה, כשמרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף שליט"א, טס במסוק מעיר לעיר בלילות של חודש אלול, כדי לדבר על לב אחינו בני ישראל התועים מדרך ה', ולהחזירם אל המקורות הנאמנים. והנה באחת ממסעותיו הגיע לעיר אילת, ולאחר דרשתו בשעת ליל מאוחרת, לן שם בלילה במלון, כדי שלמחרת בבוקר יתן שיחה בבית הספר שמנה כאלף תלמידים. בבוא הרב לבית הספר, דיבר על חשיבות שמירת השבת, שציונו בורא עולם שלא לחללה חס ושלום. ובאמת, כמה מהתלמידים לקחו את הדברים לתשומת ליבם והחליטו לשמור את השבת. אך בעקבות זאת, כמה מאותם תלמידים זלזלו בהוריהם, בטענה שכיון שהוריהם מחללים את השבת, אינם חייבים בכבודם, והגיעו דברים אלו לאוזניו של מרן שליט"א.

לשנה הבאה שוב הגיע מרן בחודש אלול לעיר אילת, ונתן שיחה באותו בית הספר, אך הפעם דיבר עמם על "כיבוד אב ואם", ואמר להם הלכה זו, שאפילו ההורים אינם שומרים תורה ומצוות, בכל זאת חייבים לכבדם, שהרי אם לא נכבדם, יתרחקו יותר מהתורה, אך כאשר נכבדם ונראה להם פנים מאירות, יראו כי תורתנו תורת חיים, ומחנכת על עבודת המידות, ועל הכבוד שבין האדם לחברו, ואין ספק שיתקרבו גם הם, בעזרת ה' יתברך.

על הבן להרגיל את ילדיו שלא יבקרו הרבה אצל הוריו שאינם שומרי מצוות, מחשש שמא יתחברו חס ושלום לחברים לא טובים ויושפעו מהם, או שמא יכשלו חס ושלום במראות אסורות, או שמיעת דברים אסורים וכיוצא. ולכן לא ילכו הנכדים לבקר בלי ליווי הוריהם, שישגיחו עליהם כהוגן. (ב ז)

יש להבהיר, כי מה שחייב הבן לכבד את הוריו, אף שאינם שומרי מצוות, הוא בתנאי שההורים אינם מפריעים לו על שזכה ברוך ה' להכיר את האמת ולשוב בתשובה, אך אם הם עוֹיְנִים אותו, וצוררים לו מחמת שנאתם לדת, הרי הם בכלל האפיקורסים שאסור לכבדם. ויתפלל עליהם שיערה עליהם הקב"ה רוח טהרה ממרום, ויזכו לחזור אל חיק בורא עולם בשמחה. (ה"ע קכב) ויש להתייעץ בזה עם חכם, כי פעמים ההורים נעשים עוינים, בגלל הבן שאינו יודע להתנהג עמם בתבונה, ומכעיסם במעשיו.

צירוף לזימון

אב שמחלל שבת בפרהסיא [בפני עשרה יהודים, וכגון שנוסע ברכב בשבת], אין לצרף אותו לזימון. ויזהרו לעשות כן בחכמה, שלא יפגע. ואולם אם יש חשש שהאב יפגע ויבואו לידי מחלוקת, יצרפוהו לזימון, כי בדרך כלל אנשים אלה, הם בגדר 'תינוק שנשבה'. כמבואר בחוברת 'הלכות סעודה'. (ב יז)

יין נסך

יהודי המחלל שבת בפרהסיא, אפילו אם אינו עושה זאת כדי להכעיס את הקב"ה, אלא רק כדי למלאת את תאוותיו, אם מזג את היין לכוס, נאסר היין בשתיה. וכן אם נגע ביין עצמו, נאסר היין. וכן אם שתה מהיין, נאסר היין הנותר. (ה"ע ז קנח)

על כן, אבא שעדיין מחלל שבת בפרהסיא, אך מקדש על היין בשבת, יש לבן להבהיר לאביו בצורה נעימה ורגועה, שעל פי ההלכה אין לו לשתות משיירי היין שלו, וימזוג לעצמו מהבקבוק וישתה. ואמנם, אם יש חשש שאולי יפגע האבא או יבזה את התורה חס ושלום, יש להקל לשתות משיירי היין שלו. (ה"ע ז קנח) יש להבהיר שכל מה שנאסר היין במגע של מחלל שבת, הוא דוקא ביין שאינו מבושל, אבל יין מבושל או מפוסטר, אינו נאסר במגע. על כן, הנכון ביותר שישים לב הבן מראש שאביו יקדש על יין מבושל, [ורוב היינות הנמכרים כיום, הם מפוסטרים.] והכל על מקומו יבוא בשלום. כמבואר בחוברת 'כשרות המטבח'. (ב כ)

הורים שאינם מברכים על אכילתם ושתייתם, ינסה הבן בדרכי נועם להסביר להם את חשיבות הברכה, ושיש בזה גם הכרת הטוב לבורא עולם להודות לו שזן אותנו, וכשאין אנו מברכים, אנו נראים ככפויי טובה. ואם בכל זאת אינם רוצים לברך, רשאי להגיש להם מאכל ומשקה [אף שהם נכשלים לאכול בלי ברכה], מאחר ויש לתלות שעל ידי התנהגותו עמם בכבוד, תתקרב דעתם לתורה ולמצוות, [ואם לא יתן להם, יתרחקו יותר ויכשלו באיסורים גדולים יותר.] ועל כל פנים אם אפשר, נכון שגם הבן יאכל ויברך ויוציאם ידי חובה בברכתו. רק שיבהיר להם קודם לכן שיכוונו לברכתו, וכך יֵחשב להם כאילו הם עצמם ברכו. (ב כו)

הורים אפיקורסים

אם האב כופר בבורא עולם, או בתחיית המתים, או בביאת הגואל שיבוא במהרה בימינו, וכיוצא בזה, או שהמיר דתו והלך לו לדת אחרת, רחמנא ליצלן, אין צריך הבן לכבדו כלל לא בחייו ולא במותו, ורק לא יבזהו ולא יקללהו. ופשוט שאינו מצטרף לזימון כלל, ואוסר את היין במגעו כיין נסך. (רבנו חיים בן עטר בספרו ראשון לציון סימן רמא ס"ד. ועיין רמב"ם הלכות תשובה פ"ג ה"ו. ב טו יז יח. הבית היהודי חלק ט עמוד קנג)

הורים גויים

גוי שהתגייר, אף על פי שלפי הדין אין לו יחוס משפחתי אחר אביו ואמו כלל, מכל מקום אסור לו לקלל את אביו ואת אמו הגויים או לבזותם, כדי שלא יאמרו, שכאשר היה גוי היה מתנהג עם הוריו מעט בכבוד, מטעמי נימוס והכרת הטוב, ועכשיו שהתגייר מזלזל בהם. (סימן רמא סעיף ט. תקנז, תקסד)

אין מן הראוי שהבן הגר יבקר אצל הוריו הגויים באופן תדיר, ואדרבה יתרחק מהם ולא ילמד ממעשיהם. וכל שכן כשיש לו ילדים, צריך להיזהר הרבה יותר. אך לעיתים רחוקות יבקרם, כדי שלא יֵראה ככפוי טובה. (תקסה)

גר שאביו ואמו חולים, רשאי להתפלל עליהם לרפואתם. וכן יכול לומר עליהם קדיש והשכבה, לאחר מותם. [אך יאמר את ההשכבה בלחש, שלא יראה כדבר תמוה.] (תקסז)

תוכן העניינים

כבוד אב ואם - בהלכה ובאגדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה