אור ברסלב
ישמח משה על תפלות יוט וליקוטים שיח ספונים › תפילות השנה

ישמח משה על תפלות יוט וליקוטים· רבי משה טייטלבוים מאוהעל

שיח ספונים · תפילות השנה

שיח ספונים

אשר קדשנו במצותיו נ"ל עפ"י כי כל המצות הש"י עושה כי חלק הראשי' אינו בחק האנושי כי מי הקדימני כו' והסיף כבר העידו חז"ל אלמלא הקב"ה עזרו כו' ואין לנו אלא סיוע באמצע וקיי"ל מסייע אין בו ממש ואעפ"כ קדשנו בהם והיינו אשר קדשנו במצותיו דייקא דהיינו שהוא יתברך המקיימן והבן.

נ"ל מה שסומכין אלקי נשמה שנתת בי כו' להמשנה דאלו דברים שאדם עושה ואוכל כו' נ"ל עפ"י מאמר הלל דאזלינא למגמול חסדא עם חד אכסנאי דאית לי בגוי ביתאי כו' ועפ"י שדרשו במס' ברכות פ' כיצד מברכין על כל הנהנה מהעוה"ז בלא ברכה מהפסוק גוזל אביו ואמו וכו' עיי"ש ונקרא הקב"ה אביו שנתן לו הנשמה כמבואר בברייתא דשלשה שותפין יש באדם כו', אמו, שמשם באה ממקור הקדושה והטהרה ועפ"ז כל המשנה באדם עצמו מתקיים כיבוד אב ואם כו' והיינו משום שהנשמה טהורה והוא יתברך נתנה וגמילות חסדים היינו למגמל חסדא עם האי אכסנאי והשכמת בהמ"ד כי זה כל חסד וטובתה אשר תעשה עמה והכנסת אורחים היינו האי אכסנאי וכבוד השכינה החופף עליו וביקור חולים לבקרה בחילים חולי הנפש ולרפאותה והכנסת כלה כמבואר ואיש כי יקח אשה חדשה וכן שארה כסותה דמפרש הזוהר על נשמתא וכן כלה דלעילא כמו לכה דודי לקראת כלה והלווית היינו כמו שפירשו המפרשים שיהי' לו כל צרכו וזה ג"כ על הנפש דאורחא רחיקא וזוודא קלילא ונפשי הכינו צידה לרוב כו' ועיון תפלה כי זה לחמה עפ"י הכוזרי וגם תפלה לשון דביקות והבאת שלום בין אדם היינו הנשמה שנקרא אדם דהגוף נקרא בשר אדם לחבירו היינו הגוף עפ"י מ"ש בפ' ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום [בתפל"מ תהלים כ"ט אופן ד' וחו"ד שם כי העיקר האדם הוא הנשמה והגוף רק מדור להנשמה רק שהנשמה מסוגרת בתוך הגוף כתיבה מסוגרת ואינה נרגשת והחומר רובא דמנכר וע"י התורה מצא מין את מינו שהתורה אור והנשמה נר ומאירה לחשכת הגוף ואז הוי בעל נפש ונעשה שלום ביניהם וזה ה' עוז לעמו יתן זו התורה ומאירה להנשמה עד שבהירותה מתפשט ועי"כ ה' יברך א"ע בשלום דהוי קירוב לבבות עי"ז] ועפ"י הרכבת חיגר לסומא ועפ"י מ"ש בפ' תלא רוחו ישיב לאדמתו [א"כ ע"פ אמרם ז"ל כי בדינו של אדם אחר מיתתו מתחברים עוד הפעם הגוף והנפש לדונם יחד כאשר משלו בהרכבת חיגר על הסומא שכל אחד טוען שהוא לבדו לא יכול עשות דבר ומרכיבין אותם יחד ושניהם נותנים דין וחשבון וז"כ הפסוק תצא רוחו אחר שכבר יצא רוחו ממנו ישיב עוד הפעם לאדמתו זה הגוף לדונם יחד ביום ההוא אבדו עשתנותיו ומחשבותיו כי אינו יכול לפטור מהדין וק"ל] ועפ"י מ"ש בשוש אשיש כו' [והוא בסוף הדרוש בהפטרת נצבים בס' ישמח משה שהכריע כי שניהם היינו הגוף והנשמה מתעדנים בשכר עוה"ב שגם לגוף יש נועם מתמיד ע"י שלימות הנפש ותענוגי' ע"י צינורות והשתלשלות ובשבתות ומועדים ור"ח יתלבשו בהגופים בהבלי דגרמי ויתענגו באור העליון להשתחוות למלך ה' צבאות כאמור והי' מדי חדש בחדשו וכו' וז"ש שוש אשיש בה' כפל שני פעמים על הגוף והנפש כחתן יכהן פאר וכו' ליאור באור החיים עיי"ש וזה השלו' האמיתי] ות"ת כנגד כולם כי אם זה יגיעי ועמלו כבר נתקיים הכל כנ"ל.

נשאלתי למה לא מברכין שעשני ישראל ולמה מברכין רק בלשון שלילה והנה העולם אומרין שנוח לו לאדם שלא נברא משנברא והבן ואני אמרתי כי שיהי' ישראל תולה בבחירה רק השי"ת עשה זאת שלא עשני גוי אבל השאר הוא בבחירה והבן.

המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית ע"ד שכ' בספר כבוד חכמים בירושלמי דמסכ' שקלים פ"ו סי' ט' כי הקב"ה מחדש בכל יום מעשה בראשית הוא הכל במה שאנו מוסיפין כח בתורה עיי"ש והיינו המחדש בטובו כי אין טוב אלא תורה שנאמר כי לקח טוב וכו'.

וזוכר חסדי אבות ומביא גואל וכו' ע"ד דאיתא בשם הרמב"ם די"ג אותיות אברהם יצחק יעקב כמנין אחד וי"ג אותיות שרה רבקה רחל לאה ג"כ כמנין אחד ובשניהם כ"ו כמנין שמו ית' ויעקב נקרא ישראל הרי ל"א אותיות ויעקוב מלא בוא"ו דהיינו המשכון שנטל מאלי' הנביא הרי ל"ב והיינו הנה אנכי שולח לכם את אלי' הנביא הרי שמו חסר שנתן משכון ואז כשישולח הרי יחזירו לו משכונו והיינו והשיב לב אבות דישיב מה דהאבות הם ל"ב על בנים ר"ל בשביל הבנים שנטלו משכונו כדי שיבשר להם הגאולה וכשיבשר יטול משכונו ויהי' שמו אליהו וישארו אצל האבות ל"א אותיות ולא ל"ב עכ"ד ונמצא דאז יתראה ויתגלה החסד חסד אל כמ"ש מכבר חסדים שנעשים בגבורות ניסים נוראים והנה בפ' וחטאתי לאבי כל הימים מבואר במדרש היינו עוה"ב שהוא כולו יום והיינו חסד אל דייקא כל היום בעוה"ב שכולו יום והיינו וזוכר חסדי אבות על ידי ומביא גואל כי אם יטול המשכונא ישאר חסד אל.

מלך עוזר ומושיע ר"ל שהוא מסייע להמעש"ט אעפ"כ ומגן כנ"ל.

מכלכל חיים בחסד מחי' מתים ברחמי' רבים עפ"י היע"ד בדרוש ראשון בברכת מחי' מתים כי כשאדם חוטא סר נשמתו וה"ה כמת וכשחוזר בתשובה הוא מחי' א"ע והוא תחה"מ] וע"פ הגמ' בתשובת ר"ע לטורנוסרופוס על מה שנותנים צדקה כדי לזכות אותנו בם לחיי עוה"ב ועפ"י הגמרא בכתובות פ' הנושא דטל של תחי' היינו טל אורות או איר תורה להלומדה או להמחזיקים והיינו מכלכל חיים דייקא בחסד היינו ע"י הצדקה וגמ"ח שעושים עם ת"ח ועבדי ה'] משא"כ לאינם הגונים כי הם על אפו כמ"ש על הפ' בעת אפך עשה בהם הכשילם בבני עניים שאינם מהוגנים] והבן וש"ת הרי אנחנו רואים צדיקי' ואנשי מעשה בביתם אין לחם ואין שמלה לזה אמר מחי' מתים ברחמים רבים [כמש"א ר"ע כדי לזכות איתני בם לחיי עוה"ב] והבן ואף בלא דברי היע"ד א"ש מ"ש על תחית המתים ממש כמשמעו ע"פ הגמ' דכתובות פ' הנושא הנ"ל.

החל עלינו הימים הבאים לקראתינו לשלום היינו שהימים יהי' להם שלום עמנו ע"י שיהי' חשוכים מכל חטא כו' ע"ד הרמב"ם שכל יום אמר לאדם עשה בי מצוה ואל תעשה בי עבירה.

רפאינו ה' ונרפא כי בת קול יוצאת מהר חורב וכו' היינו רפואתו רק עדיין אנחנו לא נרפאים. כי הם חיינו ואורך ימינו ר"ל אותה שעה של עבודה ועסק בתורה היא התכלית של כל החיים ואריכת ימים והבן.

אמרתי טעם על מה שתקנו בבהמ"ז בברכת בנין ירושלים ובנה ירושלים עיר הקודש ובחתימת הברכה בונה ברחמיו ירושלים ולא תקנו לומר בונה ברחמיו ירושלים עיר הקודש. דהלא בל"ז קשה אנו מתפללין ובנה ירושלים וכו' דמשמע דכעת אינו בונה לכך אנו מתפללין שיבנה ואח"כ אנו מברכין בונה בלשון הוה ולא אשר יבנה לעתיד דמשמע שבונה עתה והוי תרתי דסתרי לכך נ"ל ברור דתרי ירושלים איכא ירושלים של מעלה וירושלים של מטה כאמרם ז"ל דירושלים של מטה מכיוון כנגד ירושלים של מעלה והנה ירושלים של מעלה בונה בכל עת ע"י זכיות ומצות ומעשים טובים ותורה של ישראל בונה בשמים מעלייתיו אבל ירושלים של מטה ובנה לעתיד והנה עיקר הקדושה הוא ע"י השראת שכינתו מקור הקדושה ובהסתלקותו כ"י מסתלק הקדושה והנה אמרו רז"ל לא אבא בעיר אמר הקב"ה לא אבוא בירושלים של מעלה עד אבא לירושלים שלמטה ע"כ ונמצא כעת כ"י אינו שורה בירושלים של מעלה וא"כ לא נקרא עיר הקודש רק עיר משא"כ לעתיד שיבנה ירושלים של מטה אז ישרה שכינתו תיכף למטה ולמעלה אז יהי' עיר הקודש והבן ואם כן אנו מתפללין שיבנה ירושלים של מטה דכעת אינו בונה עדיין וכשיבנה אז יהי' עיר הקודש לכך אנו מתפללין ובנה ירושלים עיר הקודש אבל הברכה אנו מברכין על מה שבונה כעת דהיינו ירושלים שלמעלה וכעת לא נקרא עיר הקודש והבן:

תוכן העניינים

ישמח משה על תפלות יוט וליקוטים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה