אור ברסלב
ישמח משה על נך משלי › פרק כה

ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל

משלי · פרק כה

פרק כב

פסוק ב

כבוד אלקים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר שמים לרום וגו' נ"ל כפשוטו עפ"י המדרש [ב"ר פ' י"ב] אחרי מלך ב"ו אי אתה יכול לעמוד [אחרי ממ"ה הקב"ה אתה יכול לעמוד אתמהה] עיי"ש וזה ק"ו ב"ב של ק"ו כבוד אלקים דייקא שא"ת לו ית' וכבודו הוא הסתר דבר, וכבוד מלכים שהם בו"ד וגם כבודם חקור דבר ומ"מ שמים לרום וכו' [ולב מלכים אין חקר ומכש"כ שכבוד אלקים הוא טמיר ונעלם באין מבין סתרו והסתר דבר].

באופן אחר עפ"י דאיתא שם במדרש ב"ר הנ"ל ע"פ הן אלה קצות דרכיו וגו' ועיי"ש בנזה"ק [ותו"ד בכוונת המדרש כי שמים וארץ דכתיב בהו אלה תולדות השמים וכו' הם רק קצת דרכיו בהיות עוד עולם העליון המכוון נגד עולם התחתון ולפיכך מי יוכל להטיל בו שמץ דופי בהיות שורשו הרוחני נעלם ממנו כי אפילו על סדורו של רעם שפעמים בא בחוזק ופעמים בנחת א"א לעמוד כי הוא עמוק מי ימצאנו ואין בכח שכל אנושי להשיגו על בוריו כראוי ואמר נתבונן אין כתיב כאן וכתיב מי יתבונן לשון יחיד שאפילו יחידי הדור היודעים רמיזו והגיונו על דרך כלל מ"מ אין יכולים לעמוד על סידורו דרך פרט ועז"א אם על סידורו של רעם א"א יכול לעמוד על סידורו של עולם שהוא יותר נפלא עאכו"כ] והנה בס"י איתא עומק רום ועומק תחת והנה השמים הם הדוגמא של עומק רום ככתוב בשמים ממעל והארץ הדוגמא של עומק תחת ככתוב ועל הארץ מתחת והיינו שמים לרום וארץ לעומק וע"כ כיון שהם בדוגמא עליונה א"א לעמוד עליהם וע"כ כבוד אלקים שהם השמים והארץ וכל אשר בהם כאמור השמים מספרים כבוד אל הסתר דבר והראי' דא"א לעמוד על דבר שמדוגמא עליונה כי ולב מלכים שהם בו"ד וכבודם חקור דבר אין חקר מהטעם דאיתא בנזה"ק שהוא דוגמא לשרו וכש"כ דברים שהם דוגמא לעניני אלקים, קדושים ויקרים כאלה והבן.

[על הב"ר הנ"ל] אם על סידורו של רעם א"א יכול לעמוד ר"ל מה שהברק נראה קודם הרעם ודו"ק. א"י כבוד אלקים הסתר דבר ר"ל שלכבוד השי"ת צריך להסתיר דאין לך בנין בלא סתירה כמבואר בספר הקדוש הקנה בכמה מקומות והריסה דמעיקרא אף שהוה סותר ע"מ לבנות במקומו מ"מ בזוהר עליון לגודל ערכם פוגם בעת הריסתו עד"מ שכ' בכל עת יהי' בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר והבן. או הסתר לשון סתירה והבן.

פסוק כא

אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא. השקהו מים כי גחלים אתה חותה על ראשו וה' ישלם לך ודרשו רז"ל אל תקרי ישלם לך אלא ישלימהו לך והנה דרכי בכל אל תקרי ידוע [שהדרש יוצא מעומק הפשוט] וגם לפרש גוף הפסוק בענין הפשוט והנ"ל עפ"י כי אכילה אצל הצדיקים משלהם מקנה איכות קדושה ויוכל להחזיר אדם למוטב כי שרי' רוח קדושה על כל אשר להצדיק כי נגע לא יקרב באהלו ונגע הוא ס"א ואין ריקות בעולם והבן ושמעתי הוכחה ממה שאמרו רז"ל גזרו על פתן משום שמנן וכו' וידוע דמדה טובה מרובה וכו' ולא נפלאת היא דהא אמרו רז"ל] כל הנהנה מסעודה שת"ח שרוי בתוכה כאלו נהנה מזיו השכינה ובהקדים מה שפ' הבינה לעתים [דרוש נ"ו] בפ' ברצות ה' דרכי איש וכו' [כשדרכי איש הם מודרכים ומרוצים את ה' הנה לא יספיק בהיותו הוא בעצמו שלם בדרכיו ובמעשיו אבל צריך שאיש זה גם אויביו של ה' הם הרשעים ישים כל השתדלותו להשלים אתו ית"ש] והנה אמרו חז"ל הכשילם בעניים שאינם מהוגנים שלא יקבלו עליהם שכר והנה בפ' ערבי פסחים דף קי"ג ע"ב דרשו בפ' כי תראה חמור שונאך ה"ד אי שונא עכו"ם הא שונא שאמרו שונא ישראל ולא שונא או"ה אלא פשוטא שונא ישראל ומי שריא למסניא הא כתיב לא תשנא וכו' אלא זה שראה בו דבר ערוה וכו' עיי"ש ועפי"ז יתבאר כיון דאמר אל תקרי ישלם דהא שונאך ע"כ צ"ל ג"כ כמו שם שמותר לשנאותו וא"כ אין כאן שילום [דהוא עני שאינו הגון] א"ו דע"י כך ישלימהו לך דהיינו שיחזור ג"כ למוטב כמוך [ע"י שיאכל ויהנה ממאכל הצדיק ויתעורר בו ע"י כח האכילה רוח קדושה וטהרה] וא"כ שפיר ישלם לך:

והנה שונאך דמשמע דוקא שונאך [ולא שנוא של כל ישראל] כקושית הגמרא שם נ"ל דל"ק כאן דמדבר אל יראי ה' שהם ישנאוהו וכמו שנאמר תכלית שנאה שנאתים ואף שראוי לכל לשנאותו מ"מ ההמון אינם עושין כראוי ושם בש"ס לא מצא לשנויי כך דהמצוה לכל המון ישראל נאמר והבן. כי גחלים אתה חתה על ראשו ר"ל על שרשו שברע א"י על מרירות שבו כמו ראש ולענה דהיינו ג"כ צד הרע שבו והבן.

תוכן העניינים

ישמח משה על נך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה