ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
משלי · פרק יז
פסוק טז
למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין ע"פ שהחמירו חז"ל בעונש ע"ה ואמרו חז"ל שנה ופירש שקשה מכולם והטעם כי אם ע"ה שונא ת"ח אינו יוכל כ"כ לפעור פיו נגדם ולהתלוצץ בהם והנה דורשי רשימות אמרו דלכך התחלת התורה בבי"ת וסיימה בלמ"ד והוא ב"ל להורות אף מי שסיים התורה אם לא יחזיר אחרי' הוי בל דהיינו כלא ובל לשון כלל עיין בשפת אמת סי' ח' פ' כ"ט ואני אומר כי אם חוזר למפרע הוא אותיות לב כי אז לב נבון ימצא והיינו (ביקש לץ) [למה זה מחיר ביד כסיל] דהיינו זה שאינו חוזר למידו כאמור ששנה ופירש לקנות חכמה במה ששנה פ"א ולב אין רק בל ודו"ק ועוד בדרך זה באופן אחר קצת ולב אין היינו האותיות שראוי להיות לב אצלו הוא אין דהיינו ב"ל ודו"ק:
פסוק יז
ואח לצרה יולד שאין לו מובן כי ראוי לומר יעזר והנ"ל כי יש בזה דבר חכמה כי כבר אמר דוד חסד ומשפט אשירה וידוע מה שדרשו חז"ל בין חסד בין משפט אשירה וכן בפ' בה' אהלל דבר באלקים אהלל דבר וכן אמרו רז"ל בכל מאודך בכל מדה ומדה וכו' וכל מה דעביד רחמנא וכו' ואין רע רק מעשה האדם והבן זה ונ"ל רמז יפה לזה כי מילת אח אשר שורשו אח יש לו שלשה פנים לשון שמחה ולשון צער ולשון אחד עיין בקונקרדאנצי' בשורש אח והנה זה מורה כי צער ושמחה אחד והבן וכל שיתופיו אחד וזה ואח לצרה יולד דהיינו להביט אז בתיבת אח להורות כי הכל טוב ואין להכאיב לב רק לשוב והנה הטוב שיש ברע הוא לעוררו להצילו מבאר שחת שאול ואבדון ולהחליף עולם עובר בעולם עומד ונאמר בו העמיק הרחיב מדורתה [ישעי' למ"ד] כי בערה כאש רשעה [ישעי' ט'] ע"כ לרמז זה אח ג"כ לשון מדורה ואש להורות כי הצער לעומת המדורה והבן.
ועפי"ז יתפרשו הפסוקים כי אם החילוף הזה לאדם חכם הלא מבין ושם אל לבו אבל הכסיל אין משים אל לבו וברשעתו עומד לזה אמר למה זה מחיר לשון חילוף ביד כסיל לקנות חכמה לשוב מדרכו הרעה ולהטות א"ע להאמת ולב אין עד"מ שאינו משים אל לבו כלל כמו שאין לו לב כלל בכל עת הן עת שחוק והן עת ספוד אוהב הרע היינו לעשות כי אין מבין ובאמת ואח לצרה יולד כאמור ואח שהוא לשון אחוה הוא משורש אחר כמבואר שם:
פסוק כח
גם אויל מחריש לחכם יחשב עפ"י מהרמ"ש שומעים חרפתם [של המחרפים] ואינם משיבים, עליהם הכתיב אומר ואוהביו כו' [היינו שהמחרף אומר נגעי עצמו וחסרונו והי' יכול להשיב לו הלא מום שבך הוא ועכ"ז מתאפק ואינו משיב] ע"ע וכאן אשמעינן שגם אם אויל מחריש לחכם [שאינו יכול להשיבו בשום חסרון] מ"מ יחשב ואינה כאפס וכאין וק"ל.