ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
משלי · פרק טו
פסוק ח
זבח רשעים תועבת ה' ותפילת ישרים רצונו ע"פ מ"ש מהר"מ א"ש בפ' עקב ברוך תהי' מכל העמים וסמוך לא יהי' בך עקר עיי"ש [וז"ל בספר כתנות אור דהא עשו נתברך בברכה על חרבך תחי' ויעקב נתברך בקול קול יעקב בזמן שקול קול יעקב אין ידים ידי עשו וגם אמרינן בפ' הניזקין אין לך תפילה שמועלת שאין בה מזרעו של יעקב והידים ידי עשו אין לך מלחמה שנוצחת שאין בה מזרעו של עשו ואיתא במדרש לא יהי' בך עקר שלא תהי' תפילתך עקורה ולפי"ז כשאין תפלת ישראל עקורה אנן מבטלין הברכה של עשו כיון שהקול קול יעקב אין ידים ידי עשו וזה חיבור הפוסקים ברוך תהי' מכל העמים אך שלא תאמר הא עשו נתברך בברכה על חרבך תחי' ואנן אין לנו בברכה זו ולכך קאמר הכתוב לא יהי' בך עקר שלא תהי' תפלתך עקורה וכשהתפלה אינו עקורה אז אין הידים ידי עשו ונתבטל ברכה של עשו א"כ שפיר אנן ברוכים מכל העמים ע"כ] והנה כתיב זבח לה' בבצרה וההיפך זבח רשעים דהיינו חרבו של עשו תועבת ה' ואיך יתוקן, ותפילת ישרים רצונו, שרצונו מסכים לתפילת ישרים שהם בני ישראל ועמך כולם צדיקים וא"כ ממילא בזמן שהקול קול יעקב אין הידים ידי עשו והבן.
עוד יתבאר זבח רשעים תועבת ה' ותפילת ישרים רצונו ופ' ט' תועבת ה' דרך רשע ומרדף צדקה יאהב כי י"ל מאחר דאמר דאפילו זבחן של רשעים תועבה מכש"כ דרך רשע עצמו וע"ק הלא פשיטא הוא דדרך רשע שנוא לפניו ית"ש ומרדף צדקה יאהב לפניו ית"ש ומה השמיעני החכם מכל האדם ברוה"ק בזה ועוד י"ל בפ' הראשון דראוי לומר דבר והיפוכו דזבח צדיקים רצונו והנ"ל עפ"י מ"ש הרא"ש ז"ל באורחות חיים סי' ס"ט וז"ל רצה באשר ירצה יוצרך ישמח בחלקך הן רב הן מעט והתחנן לפניו להטות לבבך לעדותיו ובשאר דברים השלך על ה' יהבך עכ"ד ביאר הדברים עפ"י מה שאמרתי בביאר אמרם ז"ל ת"ר המתפלל צריך שיכוון את לבו לשמים [עיין תפל"מ תהלים יו"ד פ' י"ז אופן ב' כוונתו שכל עיקר מגמת תפלתו על מה שנוגע לשמים לכבודו ית"ש שיתקדש שמו בעולם וכאשר פי' בתפל"מ תהלים י"ח בצר לי הנוגע לי לעצמי אקרא לה' ואל אלקי מה שנוגע לכבודו ית"ש אשוע] ועפי"ז אך אל אלקי' דומי' נפשי ממנו ישועתי דקשה פשיטא שכל הישועה רק ממנו ואין להתפלל רק אליו רק דר"ל שרק הנוגע לו ית' אני מצפה ומתפלל וממנו ישועתי ע"ד נגילה ונשמחה בישועתיך וכן אני אל אלקים אקרא וה' יושיענו והבן והנה תפלה מצוי בכל עת וזבח הוא על דבר גדול והנה תאות רשעים רק רע ולפעמים מכניעים עצמם ומתפללים ואף קרבן מביאים כדי להשיג מבוקשתם ואפילו גנבא במחתרתא וכו' ועפ"י דאיתא בשם הק' הריבש"ט עה"פ רצון יראיו יעשה וכו' [כי מצד האמת אין ליראים האמיתים שום רצון מחמת הבטחון והאמונה החזקה שאומרים כל מה דעביד רחמנא לטב עביד והקב"ה מבקש בתקנתם יותר ממה שהם מבקשים רק דקוב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים עושה להם רצון כדי שיתפללו לפניו ויעשה להם מבוקשם וז"ש רצון יראיו יעשה דהיינו שהוא עושה הרצון ואת שועתם ישמע כדי שישמע שועתם ויושיעם ודפח"ח ועיין תפלה למשה תהלים ק"ל ז' אופן ג'] והיינו זבח רשעים תועבת ה' ר"ל דלא מבעי' תפלתם אלא אפילו דבר גדול עושים להשיג תועבת ה' וזה תכלית הזבח ובישרים גם תפלתם המצוי' הוא רק לעשות רצונו ורצונו הוא תכלית התפלה והפסוק השני הוא פי' מפורש על הפסוק א' כמו שפירשתי דלא תטעה לפרש כפשוטו דכוונת הפסוק דהזבח בעצמו הוא התועבה לזה אמר תועבת ה' דרך רשע שרוצים להשיג ע"י הזבח ואח"כ מפ' לסיפא דקרא על ראשון ראשון וכ' ומרדף צדקה ר"ל דתפלת ישרים הוא לרדף צדקה יאהב ר"ל מה שהוא אהוב לפני השי"ת ר"ל רק כדי לעשות רצונו האהוב לו ית"ש והבן.
עוד יתפרש ותפלת ישרים רצונו פירוש א' כי העבודה זו תפלה של הישרים הוא רק צורך גבוה ורצונו ית' ולא צרכי עצמו, פי' ב' כי רצון יראיו יעשה וא"כ הוא רק רצונו ית' ולא רצונם, פי' ג' כמשמעו כי הקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים, פי' ד' כי הדביקות של ההולכים לדרך הישר הוא רצונו אבל לא בעלי עבירות כי אינו רוצה דביקותם והבן [ותפלה לשון דביקות משורש נפתולי וכו' נפתלתי עם אחותי]:
פסוק כד
אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה עפ"י המבואר בספר עבודת הקודש מ"ש סי' רי"ב מעניין ל"ב אלף שבילין מוקשי מות רק שביל אחד יש נקרא אורח חיים וכל שבילין ההם לבד מאורח חיים נמשך לשאול עיי"ש ועפ"י מה שנגלה לי דלמארי דרזין מהאר"י זצוק"ל להם הדרך ישר לעלות למעלה וידוע דהם המשכילים הנאמר והמשכילים יזהירו כזוהר וכו' והיינו אורח חיים למעלה למשכיל כנ"ל למען סור משאול מטה כנ"ל.