אור ברסלב
ישמח משה על נך ישעיה › פרק סו

ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל

ישעיה · פרק סו

פרק סד

פסוק י

שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה שישו אותה משוש כל המתאבלים עלי' ע"ד מי יתן מציון ישועת ישראל מה שפי' בו האלשיך ומה שפירשתי בהסיפא דקרא בשוב ה' את שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל [מובא בישמח משה בראשית ד"ה ויאמר אלקים יהי אור ותו"ד האלשיך כי ציון במשפט תפדה כי הוא לא חטאה ובדין הוא שתפדה ושבי' אלו ישראל רק בתורת צדקה וכו' ע"כ בקשתינו שנזכה כלנו לגאולה במשפט ובדין וזש"ה מי יתן מציון בחי' ציון שהגאולה שלה בדין כן יהי' ישועת ישראל ומסיים מוזלל"ה כי אם יהי' הגאולה בדין שיזכו ישראל אז יגל יעקב ישמח ישראל היינו כל ישראל הן המרומז בשם יעקב והן המרומז בשם ישראל עכתוד"ק] ועפי"ז מבואר הפסוק הנ"ל שמחו את ירושלים ר"ל עם ירושלים בשוה לה דהיינו במשפט ואז וגילו בה כל אוהבי' איש לא נעדר שישו אתה בשוה לה כנ"ל ואז יהי' משוש כל המתאבלים עלי' והבן:

פסוק כב

כי כאשר השמים החדשים וכו' עפ"י מה שפירשתי בפ' מי את ותראי מאנוש ימות [מובא בישמח משה בראשית וזל"ק ר"ל מי את שתירא מאנוש ימות ותשכח כי ה' עושה אותך שתהי' אתה בדרך נוטה שמים ויוסד ארץ וכדכתיב בתרי' ואשים דברי בפיך וכו'] ותורף הדברים דאף בן אדם דיש סיוע מהטבע להווייתו והנעשה באמצעית הטבע הדעת נותן שלא יהי' ניצחי רק זה נתינת הדעת הוא עפ"י הוראת חקי הטבע וזה העושה שמים וכו' הוא למעלה מהטבע ובדידי' חקי הטבע בטלין והנה במסכת ר"ה איתא אין פוחתין מעשרה מלכיות זכרונות וכו' הני עשרה כנגד מי כנגד עשרה מאמרות וכו' ומקשה הנך עשרה מאמרות מאן נינהו הנך ויאמר דבראשית הנך תשעה הוויין ומשני בראשית נמי מאמר הוא ע"כ ועיין בחדושי ז' מהרש"א מה שפ' דבתחילת הבריאה דהיינו יש מאין ודאי לא הוי רק מאמר והבן זה והנה כעת בורא השי"ת מתורתן של בנים שמים וארץ והוי יש מיש לכך כתיב בהו עשי' והבן והיינו כי כאשר השמים החדשים וכו' אשר אני עושה דייקא דהיינו עשי' ממש משום דהוי יש מיש מתורתן של בנים עומדין לפני דהוויין לנצח כן יעמוד זרעכם ושמכם דכיון שאתם למעלה מהטבע חקי הטבע בטלים לנגדכם ואתם קיימין לנצח והבן.

פסוק כג

והי' מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה' צבאות הנה תיבת בחדשו ותיבת בשבתו הוא שפת יתר והנ"ל דבאמת כל חדש וכל שבת יש לו קדושה פרטיות מה שלא הי' כן בשום שבת וחודש ולא יהי' כן לעולם בשום שבת וחודש רק אין אנו יודעין רק בדרך כלל קדושת שבת ור"ח אבל הפרטיות אין אתנו יודע ע"כ העבדות שמי' בכל חדש ובכל שבת ג"כ אינו רק ע"ד זה של הכלל אבל ע"ד הפרטיות אנחנו לא נדע מה נעבוד את ה' עד בואינו שמה לירושלים עיר הקודש בקיבוץ בני' לתוכה בשמחה ב"ב וימלא הארץ דעה ויהי' דרך עבדות בבחינה הפרטיות בכל חדש ובכל שבת והיינו והי' מדי חדש בחדשו דייק' ומדי שבת בשבתו דייק' יבוא כל בשר להשתחוות וכו' דהיינו עד"ז יהי' ההשתחווי' והעבודה דהיינו הבחינה הפרטית וזה נכון ואמת בס"ד:

תוכן העניינים

ישמח משה על נך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה