ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
ישעיה · פרק נז
פסוק א
ואנשי חסד נאספים באין מבין ר"ל שיש אנשי חסד שהם נעלמים באין מבין עליהם.
א"י כפשוטו שנאספים מן העולם אנשי חסד באין מבין עליהם והבן.
פסוק ב
יבא בשלום יניחו על משכבותם עפ"י הזוהר פרש' פקודי דקודם ירידת הנשמה לזה העולם לא תוכל לראות פני אבי' ה' המלך הואיל והיא ערומה ממלביש של תורה ומע"ט רק מלחם אבי' תאכל שפע הנשפע לה לקיום חיותה וכשמסגלת תורה ומע"ט נעשה לה מלבוש וחילוקא דרבנן ובזה מקבלת פני אבי' המלך ה' צבאות ואם ח"ו לא עשה לה מלבוש [בחייו] עליו נאמר ערום יצא מבטן אמו וערום ישוב שמה ולא תוכל לראות את פני האדון ה' אלהי ישראל ואז גם למקומה לא תוכל לשוב ונמסרה ח"ו לקליפות והנה פירשו הפסוק ואתה תבא אל אבותיך בשלום בשלום אותיות מלבוש שבשרו שיש לו מלבוש ועפי"ז מבואר יבא בשלום ר"ל שאם בא במלבוש יניחו כנ"ל.
פסוק יט
שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו נ"ל דהנה דרשו רז"ל שלום לרחוק ברישא דהיינו לבע"ת והנה איתא הטעם ביע"ד ותו"ד דאין זה משום חשיבות הבע"ת יותר [רק כי בבתי גואי המשל ופחד עמו אבל בבתי בראי עוז וחדוה במקומו והנה צדיקים עובדים בשמחה בבחינת בתי בראי לא עביד קב"ה ניסא למגנא להכניסם בבתי גואי משא"כ בע"ת מה יתאונן על חטאיו ולשמחה מה זה עושה אין לו מקום בבתי בראי רק בבתי גואי ע"כ הקב"ה חותר חתירה כו' להכניסו בבתי גואי וז"ש במקום שבע"ת עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד עכ"ד] ועפי"ז מבואר שלום לרחוק ברישא שהוא הבע"ת שמכניסו בבתי גואי והטעם אמר ה' ורפאתיו שאני צריך לרפאותו משא"כ הצדיק גמור שאין צריך רפואה ועפי"ז פירשתי והי' במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם היינו בבתי גואי שכל מה שהוא גבוה על גבוה יותר החטא גדול מאוד עד ששם יאמר לא עמי אתם שם דייקא יאמר להם בני אל חי כי מבלעדי בתי גואי אין להם מקום כאמור והבן ועיין ישמח משה הפטורת במדבר].
א"י ע"פ שדרשו חז"ל במקום שבע"ת עומדין כו' ופירוש ר"ת בספר הישר בשער העשירי שעושה בשבילם יותר כדי להראות לרשעים אהבתו בבע"ת כדי שישובו אבל בצדיק גמור אין צריך להראות אהבתו כי לבבו שלום והרשע לא יקח ראי' ממנו שדבר זה א"א שיהי' צדיק מעיקרא ודו"ק והיינו טעם ורפאתיו ומש"ה לרחוק ברישא וק"ל ובזה נבון חסד הבורא על הבע"ת ונמתיק דברי רבינו יונה בראש שער התשובה אגרי' דתעניתא צדקתי' עיין בשל"ה במ"ש תענית רמז ת"ת ענ"י ופירושו ע"ד תשובת ר"ע לטורנוסרופס [ב"ב דף יו"ד] כדי שננצל מדינה של גיהינם וחטאך בצדקה פרוק ע"ד הר"י הנ"ל כי העבירה נתגדל בכל יום מחמת מניעת תשובה וזה אינו כפרה בשום מצוה רק בצדקה ודוק וזה הוא דאמרינן ביומא כיצד הוא מתודה עויתי פשעתי חטאתי נ"ל ג"כ עפ"ז כי חטא היינו חסרון התשובה והוא חמור מעון עצמו ודוק וחטאך לשון רבים והיינו באינו עושה תשובה תיכף דאם עושה תשובה תיכף אינו שונה בחטא כמו שמבואר שם בר"י וא"כ הוא נתגדל ודוק וחטא הוא לשון חסרון דהיינו שלא עשה עבירה בפועל רק שחיסר והא דשוגג קרא חטא היינו ג"כ מטעם זה שהמעשה בעצמו אינו מגונה כי בשגגה הוא והוא לא ידע רק שחיסר השגחה כמו שראוי להיות ירא וחרד ודוק.