ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
ישעיה · פרק נג
פסוק יב
לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל שדרשו בסוף סוטה בדרש ר' שמלאי מפני מה נתאוה משה ליכנס לארץ עיי"ש ועפי"ז נ"ל לפרש קרא שלפניו מעמל נפשו יראה ישבע בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים עפ"י שכתבתי לפרש המדרש [ברכה פי"א ס"י מובא פירושו בסי"מ פנחס סוף אות ב' ותו"ד שבקש משה שכרו שעמל בישראל כי ביומו תתן שכרו ואך משאז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא כתב הרשב"א טעמו של דבר דלא שלים עבידתי' ואל תאמין בעצמך וכו' ושכירות אינו משתלמת אלא לבסוף וידוע פי' הגה"ק מברדיטשוב זלל"ה על אז"ל אל תפרוש מן הציבור כו' כי כל המזכה רבים אין חטא בא ע"י נמצא תבע משה שכרו ביומו כי זכה וזיכה את הרבים ושוב אין חטא בא ע"י ושלים עבידתי' ובדין הוא שנוטל שכרו] שאמר משה כמה עמל עמלתי כו' והיינו מעמל נפשו כנ"ל שאמר כמה עמל עמלתי ישבע בדעתו ר"ל שהי' בדעתו שמשום זה יראה בטובתן וישבע מזה וש"ת הלא למחר לשלם שכרן משום טעם שכתב הרשב"א לז"א יצדיק צדיק עבדי לרבים [היינו שזיכה את הרבים] ולא שייך טעם הרשב"א ע"כ אחלק לו כו' ואת עצומים יחלק שלל כמו שדרשו רז"ל עם אברהם יצחק ויעקב ר"ל כי אמרו האבות הן הן המרכבה ר"ל גם עכשיו וכן משה עומד ומשמש כנדרש שם על כן לא כלתה פעולתו כמ"ש בתבו"ש סוף מסכת יבמות עיי"ש [ותו"ד התבו"ש כי המפורשים הקשו מדוע אין הקב"ה משלם להצדיקים תיכף אחרי מיתתן שכרן משלם רק בעולם שאחר התחי' הלא ביומו תתן שכרו, וכבר שלים עבידתי', ותרצו דשכרם ע"י שליח שאמר להם שכרכם על בעוה"ב ולא חל על שניהם מצות ביומו תתן שכרו וא"כ קשה עכ"פ למשה ששמע מפי הקב"ה מגיע לו שכרו משלם ע"ז אמרו מה שם עומד ומשמש אף כאן עומד ומשמש ופי' שעדיין משמש ולא שלים עבודתו וכו' עיי"ש דברים מתוקים] ודו"ק: