ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
ישעיה · פרק א
פסוק ד
הוי גוי חוטא וכו' נזורו אחור עפ"י שעה"מ פ"א לולא אותיות אלול עיי"ש לולא האמנתי וכו' ורומז לאחור כמו שהצבי רץ וכו' עיי"ש [כונתו הצבי רץ ופניו לאחוריו כך ישראל ישומו פניהם לאחוריהם להסתכל במעשיהם אשר עשו לתקנם ולשוב עליהם ואימתי בחודש אלול] וקבלתי ממורי מלובלין זצוק"ל שתורת חסד על לשונו וכו' [אפשר כוונתו אשר צריך לבאר התורה ע"ד החסד והטובה כמו שפירשו וכתבת וכו' דברי התורה הזאת באר היטב לבארם לטובה ולברכה] וכמו שפי' הרה"ק מניקלשפארג הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה [אפשר כוונתו שפי' גם כן בתורת חסד מאמז"ל הקב"ה מדקדק וכו' כי לכאורה יפלא שידקדק עם הצדיקים ביותר ופי' ז"ל אדרבה לטובה רצ"ל שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים שלא להענישם רק כחוט השערה עונש קל מאוד כי הצדיק תיכף בהתעוררות כ"ש נרתע לאחוריו ומפשפש במעשיו ושב בתשובה והבן] וכמו שפי' המגיד והיתה נבלת (יהודה) [העם] למאכל וכו' [ירמי' ק' ל"ג לא מצאתי פי' ואולי כוונת קדשו כי עבירה נקראת נבילה כי הוא מטמאה כמו נבילה, אמנם אם שב מאהבה זדונות נעשות כזכיות וגורם שפעת ברכת עליון לכל העולמות כמו שאז"ל ישראל מוסיפין כח בפמליא של מעלה וידוע כי מלאכי מעלה נקראים עוף השמים כאז"ל עוף השמים יוליך את הקול ומלכותא קדישא קרוי כב"י בהמת הארץ כידוע מהאר"י הקדוש ז"ל על הפסוק בהמות בהררי אלף כי בהמה גימטריא ב"ן וזה כוונתו והיתה נבלת העם היינו מעבירות יעשו זכיות ואז יהי' למאכל לעוף השמים כנ"ל ולבהמת הארץ מלכותא קדישא ואימתי באין מחריד היינו שהתשובה נעשית בלי שום מחריד מיראת עונש וכדומה רק מאהבתו ית"ש כנלע"ד והר"י] וכמו שביארתי הטעם בתשובה מאהבה הזדונות נעשים כזכיות ומיראה כשגגות [מבואר היטב בישמח משה פ' האזינו כי ה' צילך וכשם שהוא אוהב להשי"ת בכל לב כך השי"ת אוהבו ומראה לנגדו פנים שוחקות כב"י ובאור פני מלך חיים נמשך חיות הקודש רוחניות ממקור החיות ואלו המלאכים הנעשים מחטאיו נעשים מלאכים קדושים אמנם השב מיראה אין מגיע לו אהבה בדין ונעשו רק כשגגות, וברבים ששבו כמעט הוא מהנמנע שישובו כולם מאהבה דלזה צריך אור שכל רב אך הקב"ה ברו"ח מקבל להם בנדבה כאילו שבו כולם מאהבה כי זכותא דרבים גדול מאוד כמאמר הכתוב אל כביר לא ימאס וזש"א הכתוב ארפא משובתם היינו העבירה שהוא משובתם יתרפא ויעשו כזכיות כי אוהבם שמעורר להם אהבתו בנדבה עיי"ש באריכות] וכיון שהוא תענוג הוא שמחה ואף שלא כל אדם זוכה לתשובה מאהבה מ"מ כבר פירשתי ארפא משובתם וכו' [כנ"ל] דברבים הוי מיראה כמו מאהבה אל כביר לא ימאס כמו שפי' פנה אל תפילת הערער וכו' לכך אמר בלשון רבים גוי עם כו' הכל בלשון רבים וידוע מהמפורשים דהוי לשון קריאה הן לאבל הן לשמחה וכל המפורשים פירשו לאבל ואני פירשתי לשמחה [פי' הוי קריאה של שמחה אם גוי חוטא עם כבד עון וכו' ועכ"ז נזורו אחור הלכו והביטו לאחוריהם ושבו מדרכיהם ברבים ונעשו הכל כזכיות אז גורמים שמחה כנ"ל] היוצא מזה דהחוטאים והפושעים אם היו נותנים לב להבין כמה שמחה ותענוג היו יכולים לעשות להשי"ת אם ישובו וכבר פירשתי המדרש זאת תהי' תורת המצורע ביום טהרתו המצורע המוציא רע תהי' בהוייתו יהא ומה שפירשתי במקום שבעלי תשובה עומדים וכו' [היינו הרע נשאר קיים ונתהפך לזכות ולמצוה וזהו בהוייתו יהא והובא אל הכהן הקב"ה כבי' א"ל דייקא לבתי גוואי מחיצה לפנים מחיצה לפנים מצדיקים גמורים דבמקום בבתי בראי עיין ישמח משה פרשת יתרו ד"ה הדרך הרביעי, ולעיל שמואל ב' ק' א' פ' כ"ג מבואר היטב א"כ] מי שאינו רוצה לעשות תשובה הוי כמאבד עצמו לדעת וק"ו הוא מגוף הנמאס לנשמה היקרה ועפ"י דברי הבל"ע בעת קץ דרוש [נ"ז] עיי"ש.
פסוק כא
איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים עפ"י דאיתא בזוהר בכה רשב"י ואמר דחילנא מתוקפא דשלהובא דצדק ואלמלא משפט דמבסם לי' לא הוי מתקיים עלמא דוד כד לא חב אמר אני בצדק אחזה פניך וכד חב אמר אל תבוא במשפט את עבדיך ועיין מה שפי' רש"י על צדק ילין בה.
ולי נראה דודאי מי שחטא בלילה הי' חל הדין עד אור הבוקר זמן הקרבת התמיד [דתמיד של שחרית מכפר על עבירות של לילה ותמיד של בין הערבים מכפר על עבירות היום] אך ידוע דעל העבירות שבין אדם לחברו אין הקרבנות מכפרין, ונקדים עוד דאיכה בלשון כאשר כאשר יתפרש לפעמים כמו שפי' בא"א ע"פ איכה ישבה ואיכה יועם ע"ש והיינו פי' איכה היתה לזונה כאשר היתה לזונה מ"מ מלאתי משפט דמבסים לצדק ע"י התמידין רק צדק ילין בה ועתה מרצחים וק"ל.
ופי' הזוהר הנ"ל שכתבתי דצדק היינו דין כמשמעו ומשפט היינו תורה וכמה סגולות יש בתורה הקדושה שאינם ע"פ דין כגון עונה אמן ואיש"ר וקרבנות ותשובה כמו דמצינו דהקב"ה שאל למה"ש ולתורה הנפש החוטאת מאי אמרו מ"ה הנפש החוטאת תמות ותורה אמרה תביא קרבן ותתכפר ודו"ק: