ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
ירמיהו · פרק לא
פסוק יב
אז תשמח בתולה במחול בחורים וזקנים יחדיו עפ"י דאיתא בש"ע אה"ע דאין לברך שהשמחה במעונו במקום שיש התערבות אנשים ונשים דאין שמחה במקום שהיצה"ר שולט והאמת כן הוא דבמקום אחיזת יצה"ר הוי רק הוללות וסכלות ולא שמחה והנה במחול יצה"ר שולט וידוע דמסתמא מזקנים פסק כח היצה"ר ובבחורים הוא תקיף מאוד ולעתיד לבא יעבור רוח הטומאה מן הארץ ויסתלק יצה"ר מן העולם ולא יהי' יצה"ר בבחורים כמו בזקנים והיינו אז תשמח בתולה במחול תשמח דייקא כי לא יהי' יצה"ר בבחורים כמו בזקנים והבן.
פסוק יד
כה אמר ה' קול ברמה נשמע וכו' רחל מבכה על בניה כו' מנעי קולך מבכי כו' ויש שכר לפעולתך כו' ושבו בנים עפ"י בראשית ברא אלקים בתחלה עלה במחשבה כו' ראה שאין עולם מתקיים עמד ושותף כו' היינו דכתיב ביום עשות כו' ועפ"י שפירשתי נפתולי אלקים נפתלתי [לא מצאתיו ואולי כוונתו ע"פ שאחז"ל שרחל התוכחה עם הש"ת בעת החורבן כאשר אמר הקב"ה כי קצר המצע מהשתרע עיין סנהדרין ק"ג ע"ב ובפתיחתא דאיכה רבתא סוף אות כ"ד כי לא קנאה באחותה וגברה רחמי' שלא לביישה ומסרה לה הסימנין וע"ז השיב לה הקב"ה מנעי קולך מבכי ובשבילך אני מחזיר לישראל למקומן עיי"ש ואחז"ל כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעין ובזה שהעבירה רחל על מדותי' וגברה רחמי' יכולה לעמוד אף נגד מדת הדין להעתיקה כמדתה וזש"ה נפתולי אלקים נפתלתי היינו שנתחברתי עם מדה"ד שזכיתי בדין להמתיקו לרחמים וחסדים נפתלתי עם אחותי ע"י אחותי גם יכולתי לעבור על מדותי ולא לקנאות בה ע"כ זכיתי במדת הדין להפכו לרחמים וחסד] ונקדים דמי שמבקש מתנת חנם אין לו לצעוק רק כאוב מארץ קולו משא"כ מי שמבקש המגיע לו וכמו שדרשו בפסוק שמעו אלי אבירי לב [הרחוקים מצדקה אלו הצדיקים הניזונים בזרוע היינו במדה"ד ברכות י"ז ע"ב] והנה בחורבן בהמ"ק התגבר מדה"ד הי' אדני כאויב וע"ז אמר כה אמר ה' דייקא מדת הרחמים קול ברמה נשמע ברמה דייקא כדבר המגיע ומה הוא רחל מבכה על בניה כמדתה ראוי להתנהג עם בניה וע"ז השיב כה אמר ה' דייקא מנעי וכו' יש שכר לפעולתך אשר פעלת למדוד לבניך כמדתך ויתגבר החסד והרחמים וכמו שהבריאה עולם חסד יבנה כך בהתגברות החסד יהי' תכלית הבריאה והוא ושבו מארץ אויב והבן.
פסוק טו
כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאום ה' ושבו מארץ אויב נ"ל ע"ד המליצה כה אמר ר"ל איש ישראל כולם בלב אחד ה' מנעי קולך מבכי ושוב אל תרום קולך בבכי ועיניך מדמעה כ"י כמו שהוא במשל גבי אדם אף שית"ש יתעלה מכל זה עילוי רב עכ"ז הוא כמו דאיתא בזוהר [פ' שמות דף י"ז ע"ב] דאם ישארו ח"ו ישראל תחות שולטנות' דעמין אזי יתיב וגעי ובכי ר"ל עיי"ש א"כ כנגד געי אמר מנעי קולך דגעי היינו גועה בבכי וכנגד ובכי אמר ועיניך מדמעה ויש שכר לפעולתך כידוע דישראל הם עיקר הפעולה כנאמר עם זו יצרתי לי (וכמו שפירשתי בפסוק כל יושבי תבל) ונקראים פעולתך כמו דאיתא מכונים בכל מיני חיבה פעולתך רעיתך והיינו ויש שכר לפעולתך ר"ל רק שיהי' שכר דהיינו שיהי' שכר דהיינו שיהי' ימות המשיח ותחיית המתים ועוה"ב לע"ל אחר התחי' שאז הוא עיקר קיבול שכר לישראל כאמור למחר לקבל שכרם וע"י מה יהי' כך נאום ה' ושבו מארץ אויב שיהי' נאום ה' ושבו מארץ אויב ומי מעכב על ידו כמו שאמר משיח לריב"ל לכשירצה האדון הזה.