אור ברסלב

ישמח משה על נך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל

דניאל

אסתר

פרק ח

פסוק יב

ותשלך אמת ארצה נ"ל דידוע כשעושים רצונו של מקום עולין עד לשמים וכשהם יורדין יורדין עד לעפר היינו דאמר ותשלך אמת היינו שמשליכין התורה ארצה הם מגיעין ארצה וק"ל.

פרק ט

פסוק ז

לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים ע"ד כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו כו' [עיין ישמח משה ויקרא בפסוק אדם כי יקריב וכו'] מתבייש בו דייקא והבן והנה הבושה הלזו אינו בטבע החוטא רק מתת אלקים לבאים לטהר והיינו סיוע דלעילא וע"ז אמרו מסייעין לו והיינו לך ה' הצדקה במה שלנו בושת הפנים והבן.

פרק יב

פסוק ג

והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד עפ"י מ"ש בס' גדולות בנימין פ' במדבר על פ' ויוציא אותו החוצה עיי"ש והנה הדיעה זו דרקיע ניקב ככברה [וכוכב אחד מאיר למעלה ולעינינו נראה כאלו הם כוכבים הרבה מאוד] נ"ל דר"ל דבמקום שיש זוהר בלי מסך המבדיל נראה הכוכב א' לאלפים רבים [משא"כ במקום שיש איזה מסך המבדיל לא נראה אור הכוכב] והנה המשכילים יקראו השומעים לדברי המדריכם דלמי שאינו שומע קורא אותו שהע"ה כסיל בער ופתי נער חסר לב וידיעת הפכים בשוה והנה מי מהשומעים שיש לו טהרת הלב נראה על ידו הארת המוכיח ומדריך בדרכי היושר וכמו שמפורשין על אמרם [חגיגה דף י"ד ע"ב] נאה דורש ואין נאה מקיים [אפשר כונתו כי נאה זה הת"ח דורש ואין נאה מי שהי' עד עתה אין נאה כי הלך בדרך עקלתון אשר לא לתפארת מקיים ושומע מה שהנאה דורש וק"ל] משא"כ מי שיש לו חלב על כסליו והשמן על לבבו והנה המצדיק רבים אחד לאלפים רבים יחשב כפי אשר קבלו הארתו ועפ"ז יבואר התכת הכתוב הנ"ל.

ע"י והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע וכו' בהקדם לפרש מה שאנו אומרים בתפילתינו עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ודרשו חז"ל עושה שלום במרומיו על אש ומים שברא בהם שמים ואיך נמשך לזה הוא יעשה שלום עלינו וידוע כי דרשו עת מלחמה זו גוג ומגוג ועת שלום זה ביאת משיח שנאמר שלום ואמת יהיי בימיו והנה כתיב באור פני מלך חיים והענין הוא כי כתיב ורשעים בחשך ידמו וקשה הלא גיהנם שהרשעים נידונים בו הוא כולו אש ואיך יתכן שם חושך ובפרט אש חזק כזה שאש שלנו הוא רק אחד מששים מאש של גיהנם והנה היום בא בוער כתנור בוערה כאש רשעה הרחיב מדורתה ומי פתי יסור הנה שלא להציל עצמו כל זמן שיש לאל ידו להמלט ממנה והנה איתא בזוהר כתיב אחד מוריד שאול ויעל וכתיב כלה ענן וילך כן מוריד שאול לא יעלה על אילין דמהרהרי בתיובת' כו' וע"ז כתיב ונהמת באחריתך כו' כמו שפירשתי [עיין ישמח משה פ' האזינו דה"ח קמ"ד ע"ד ד"ה באופן חמשי מובא בארוכה] וכבר פי' בזוהר על פסוק ויאמר מלך סדום כו' ונחזור לענינו ליישב הקושי' דאיך יתכן שם חשך אבל מבואר בספרים כי גלגל האש היסודי הוא חשוך מאוד ולכך אינו מאיר בעולם כלל אף שהוא קרוב לארץ יותר מגלגל הלבנה וידוע דמקור אש הוא אש היסודי ולכך טבעו של אש לעלות למעלה לשרשו אך ההארה של אש שלנו כי מה שנשפע לעולם אין בו פשיטות רק הרכבה ובא לו ההארה ע"י התערובות יסוד המים ולכך אש של גיהנם שהוא רק אש ולכך הוא חזק מאוד הוא חשוך והוא אש בוערה חזק מאוד וחושך אפלה פחד וצרה ולכך רשעים בחשך ידמו לשון כריתה כי אין בכחם לסבול גודל התבערה והנה בעת התגברות הדין נאמר באש ה' נשפט והיינו מדת הדין פחד יצחק שנקרא אש והוא אש אוכם אש אוכלה אש ומי יוכל לעמוד בו וכשישראל עושין תשובה ומתחרטין מאוד מאוד בלב נשבר ונדכה על עונותיהם ומרוב שברון לבם מורידין כנחל דמעה אז יורד ממקור עליון לעומתם מים חיים מימי חסד הנאמנים ומתערב עם האש ונעשה כולו אור בהתערובות אש ומים ואז באור פני מלך חיים חיים לכל הניצוצין קדושין שנדחו ממקור החיים על ידינו להשיב למקורן חיים לכל עם ה' אלה חיים טובים ומתוקים חיים של יראת חטא ותשובה חיים של עושר וכבוד חיים של גאולה וישועה חיים לנשמת ישראל ממקור החיים הוא שלום הנ"ל ולכך כזוהר הרקיע מזהירים וכעצם השמים לטוהר הארה מן האש ומן המים העליונים ולכך כשנחרב בהמ"ק וגברה מדה"ד וחשך האור בהעדר מניעת מים חיים מי חסד גם ברקיע שהוא הדוגמא למטה כעניין שנאמר השמים מספרים כבוד אל ג"כ אור חשך בעריפיה כמו שאמרו חז"ל מיום שחרב בהמ"ק לא נראה רקיע בטהרת' שנאמר אלביש שמים קדרות כי נטל ממנה הרבה מבהירת מים העליונים וע"כ אמרו מים תחתונים בוכים כי נחסר השפעתם למטה אבל למעלה בהמקור אין שינוי לכך כתב האר"י ז"ל בכי"ם ר"ת ברוך כבוד ה' ממקומו לכך בעת שיהי' נגמר השלום הזה על שלמותו בתכלית השלמות אז קומי אורי זה אורו של מלך המשיח וכמאמרינו בכל ש"ק התעוררי התעוררי כי בא אורך קומי אורי ועפ"ז יובן דעצם השלום של מרומיו הוא השלום אשר יעשה עלינו במהרה בימינו.

והיינו והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ר"ל בעת שיהי' זוהר הרקיע אבל לא מדמה בכמות ובזה מיושב קושית התוס' בב"ב דהא מצדיקי הרבים הם גבאי צדקה כמו שדרשו חז"ל והם בכמה מדרגות למטה מת"ח כמבואר במס' שבת לעניין נשיאות אשה ובגיטין לעניין קריאה בתורה ואיך יעדוף מעלתו על הת"ח דהיינו משכילים דהרי כוכבים מזהירין יותר ולמ"ש א"ש דלא אמר על הכמות רק על הזמן ואח"כ מפרש הכמות אמר ומצדיקי הרבים ככוכבים כו' ומינה מובן מעלת המשכילים בכמות ואיכות ואינו מפרש בביאור כמות ואיכות של זהירת המשכילים כי הוא עין לא ראתה ואין לו דמיון נראה כמו צדקה והבן זה כי נכון מאוד הוא בס"ד.

א"י ומצדיקי הרבים ככוכבים לע"ו כי בברכת ק"ש ערבית אנחנו אומרים ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו דהכוכבים מחליפין מצבן בכל פעם כפי התחלקית המשמורות אשר סדרן יוצר בראשית ברצונו הפשוט ואח"כ כתיב בהו ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור כי כוכב בכל מקום שהוא הוא מאיר ככוכב והנה העידו רז"ל האי צורבא מרבנן דמרחמי לי' בני מאתי' וכו' ולפ"ז דמי שאינו משגיח על הציבור להצדיקם נפישי אחי ומרחמי אבל מי שמוכיחן ורוצה להדריכן בדרך הישרה רבים המה שונאיו ואין קיום והעמדה במקום אחד וצריך להחליף מצבו בכל פעם ואעפ"כ בכל מקום שהוא הוא מאיר כשחר כי ה' בעזרו ועפ"ז יתבאר ומצדיקי הרבים ככוכבים שמחליפין מצבם בכל פעם ואעפ"כ הוא לע"ו חק נתן ולא יעבור כנ"ל.

פרק יב

פסוק יב

אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות וחמישים הנה רבים וכן שלמים בקשו חשבונות רבים בפסוק זה וכבר עברו ולי נראה דבלשון חכמה דבר ימים אלף כמו ואאלפך חכמה שיתגלה לכל נתיבות החכמה לעין כל וכולם יאלפו חכמה שלש מאות שיהי' כל אנשי ישראל איש לא נעדר משלש מאות דהיינו שיהי' שלמים לכל שלש האותית באות שבת שנאמר כי אות הוא ובאות תפילין שנאמר והי' לך לאות ובאות ברית קדש וחמשים שערי בינה יפתחו לעין כל כנ"ל. [וחמישים היינו מזוינים שיהי' מחומשים מזוינים בשלשה אותות הנ"ל]

תוכן העניינים

ישמח משה על נך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה