ישמח משה על טור ושולחן ערוך· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
אורח חיים · סימן תקפ"ב
מ"ש הב"י בשם הר"ר מנוח בהמלך המשפט שהוא בעצמו המשפט כמו שאנו אומרים שהוא החכמה כו' שנראה שהוא קונה החכמה עיי"ש והוא תמוה מאוד דבשלמא החכמה שהוא בעצמות אין להפריד דהוא חסרון ח"ו בחיק האחדות משא"כ משפט שהוא פעולה לנבראים ולא תואר עצמות ששופטם איך יתכן לומר שהוא המשפט א"כ אף אנו נאמר שקרע הי"ס הוא והקריעה אחד אבל כשתדקדק בדבר תמצא שדבריו נכונים כי המשפט בדעתו של אל דעות ששופטן בחכמתו ועוד הלא המשקל של הזכיות והעונות כבר כתב הרמב"ם שהוא בדעתו של אל דעות ודבר ה' אמת בפ"ו כי לא ידע שום נברא משקלם כי נעו מעגלותי' של התורה לא ידע אנוש ערכה ומעוף השמים נסתרה היינו אף ממה"ש רק האלקים הבין דרכה א"כ מי כהחכם יודע פשר דבר לכוון המשקל ע"כ ודאי דהמשקל בדעתו של אל דעות והוא והמדע אחד וכוונותינו באמרינו כן שלא יוכל לשפוט אותנו רק הוא ית' לבדו כאמרינו מלפניך משפטינו יצא כי רק עיניך תחזינה משרים היינו המצות שאנו עושים ולא אחר כי רק אלקים הבין דרכה והבן כי הוא טענה נפלאה.