ישמח משה על השס· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
פסחים · ב ע"א
רש"י ד"ה עד צאת הכוכבים יממא כדכתיב מעלות השחר ועד צאת הכוכבים דעזרא לכאורה הוא שפת יתר דכבר ציין רש"י לעיל בדיבור הסמוך והא קיי"ל בשמעתא קמייתא דברכות, וא"כ יהי' מאיזה טעם שיהי' פריך הכא שפיר ולמה לן לפרש כאן הילפותא דשם והנ"ל בזה דכוונת רש"י ליישב מה דקשה למה לן לומר למחשיך ובא דהיינו משעה שמתחיל להחשיך כמו שפי' רש"י למאיר ובא שיצמח מזה קו' והא קיי"ל דעד צה"כ יממא הוא נפרש לחשך ממש דהיינו בשעה שכבר החשיך ולק"מ דהוא בצה"כ שהוא גמר ביאת השמש כמבואר בשמעתא קמייתא דברכות עיי"ש ואין לומר דצריך לפרש למחשיך ובא דומי' דמאיר ובא הא גופא מנ"ל דמפרשינין למאיר ובא דילמא אור ממש בשעה שכבר האיר לכך דקדק רש"י במתק לשונו עד צה"כ יממא כדכתיב מעלות השחר עד צאת הכוכבים וא"כ מהאי קרא גופא מוכח דמעה"ש יממא כמבואר שם בשמעתא דברכות הנ"ל והוא פשוט וא"כ ליכא לפרש אור ממש דהיינו שכבר האיר דהא מעה"ש יממא אע"כ צ"ל למאיר ובא וא"כ ה"נ דכוותה למחשיך ובא וא"כ פריך שפיר כנ"ל.