ישמח משה על השס· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
פיאה · פרק א משנה א
והבאת שלום בין אדם לחבירו ות"ת כנגד כולם דלכאורה בין אדם לחבירו הוא שפת יתר דהי' די באמרו והבאת שלום דודאי בין ב"א הוא והנ"ל דרצה לומר דוקא בין אדם לחבירו דהיינו שהם שווין בדיעה וגם בין יחיד ליחיד דהוא בנקל לעשות שלום וא"צ לבטל כ"כ מת"ת אבל כשהאחד עיקש או בין יחיד לרבים אינו מחויב שזה צריך זמן גדול וביטול מת"ת זמן זמנים וזה אמרו והבאת שלום בין אדם לחבירו דוקא והטעם דדוקא בין אדם לחבירו הוא לפי שת"ת כנגד כולם והבן כי נכון הוא בס"ד.