ישמח משה על השס· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
עירובין
סד ע"ב
אמר רב ששת משום ר"א ב"ע יכולני לפטור את כל העולם כולו מן הדין שנאמר שכורת ולא מיין כו' מיתיבי שכור מקחו מקח כו' ומשני מאי מן הדין דקאמר מדין תפלה ומק' הלא מעיקרא אמר סתם מן הדין והנ"ל ע"פ שאמרו חז"ל אלולי הקב"ה עזרו לא הי' יכול לו ומבואר באלשיך ובאור החיים פרשת תבא בפסוק ונצעק אל ה' וכו' דעזר השי"ת לנגד היצה"ר הוא ע"י תפלה ועפ"ז מבואר הגמרא הנ"ל מאי מן הדין דקאמר שיפטור בטענת שכרות היינו מדין תפלה וממילא יפטרו לגמרי מן הדין ע"י טענת היצה"ר והבן.
פה ע"ב
רבי מכבד עשירים לכאורה קשה אם אינו מכבד רק עשירים הא אמרו יהי' כבוד חבירך חביב עליך כשלך ואם כוונתו אף עשירים פשיטא למה יגרעו והנ"ל דסתם כבוד הוא בדבר החשוב בעיני המכובד וא"כ לעניים הוא קל המציאות משא"כ לעשירים אבל רבי שהי' עשיר גדול מאוד הי' יכול לכבד אף עשירים גדולים והבן.
א"י ע"פ מ"ש בלפיד בוז וכו' [בישמח משה פרש' האזינו ד"ה באיוב [י"ב ה'] לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל ותודה"ק ע"פ הזוהר דמאן דלעי באורייתא ולית לי' על מה למסמך בחובא דא גרמין לאתתקפא למאן דלית לי' שוקין ורגלין (כוונתו להאי סטרא בישא נחש הקדמוני) והנה ע"פ רוב ת"ח מבוזין בעיני המון לפי שהן שלוין ושקטין איש תחת גפנו והת"ח מטולטלים חסרי לחם כמבואר בזוהר פ' צו והנה עי"ז שהת"ח מבוזין בעיני המון אינם מחזיקים אותם וגורמין לאתתקפא להאי דלית לי' רגלין והנה הלפיד הוא דבר שהאש נאחז בו כך הת"ח עם תורתם בלבותם שנאמר הלא דברי כאש ע"כ נקראים הת"ח לפיד וזה פי' הכתוב לפי"ד זה הת"ח ב"ז הוא מבוזה לעשתות (מחשבות) שאנן ושוקט על שמריו זה ההמוני בעוה"ר עי"ז נכון למועדי רגל שמכינין למועדי רגל למי שנמעדו רגליו והבן ע"כ] וא"כ כמים פנים אל פנים והם ג"כ לבוז בעיני החכם וש"ת לעשות מנגד ללב הוא שקר, אבל רבי שהי' עשיר גדול ולא הי' לבוז בעיניהם יכול לכבד אותם והבן.