אור ברסלב

ישמח משה על השס· רבי משה טייטלבוים מאוהעל

סוכה

יומא

[כ' ע"ב] בתשובת ר' אליעזר אין לך כל שבט ושבט שלא העמיד שופטים נ"ל שלא רצה להשיב מה שלא שמע מרבו רק שלא יהי' קשה להם כיון שנסמך כמו שידוע דרבי הוא מורה על הסמיכה איך הוא מוסמך כיון שאינו מחדש בהוראה לזה אמר אין לך כל שבט ושבט כו' וע"ז קשה הלא אמרו לא אשכחן צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר וע"כ צ"ל שיודע להורות מדעתו ומשכלו אליבא דהלכתא צריך להיות משבטים הנ"ל אבל מה ששמע מרבו יכול להורות גם אם הוא משאר שבטים וא"כ אלו שופטים שהיו משאר שבטים הורו רק מה ששמעו מרבם א"כ לק"מ על ר' אליעזר והבן.

[כ"א] שיחת חולין של ת"ח צריכין לימוד ר"ל דשיחתן הוא שצריכין לימוד שעדיין לא למדו כלל וכמו דאיתא במג"ע בפסוק והנה דרש דרש שהוא באמצע התורה אבל המונים סוברין שכבר למדו כל התורה כולה.

[כ"ח] [עיין ברמב"ם פ"ב מה' דעות שם נמצא לשון זה ועיין סה"ד ערך רב אבא] לא שח שיחה בטלה מימיו היינו שהיא בטלה ואינו קיימת לעד כי הדבור הוא הוי' כנודע רק צריך לקשר כל דבור בציור קדוש במחשבתו להעלותו והבן.

[שם] דברים היוצאים מן הלב ר"ל שהלב כלי להם שהיראה ואהבה והישרות שמזהיר בה תקוע בלבו.

[ל"ה ע"ב] המשתתף ש"ש ודבר אחר נ"ל כי השילוב שמו עם השם הוי' הוא בכלל זה דחברותא כלפי שמיא.

[נ"ב] כל הגדול מחבירו כו' נ"ל פשוט כי ר"ל הגאוה שהוא יסוד היצה"ר והבן.

עוי"ל כל הגדול מחבירו כו' עפ"י היע"ד ח"א דף פ"ב ע"ד במ"ש על אמרם ז"ל דשטן לש"ש נתכוון עיי"ש היוצא מדבריו דעיקר גדלות הצדיק הוא ע"י המניעות ועפ"ז מבואר כל הגדול מחבירו הוא ע"י שיצרו גדול ממנו בטבעו ויש לו מניעות יותר ואעפ"כ עובד הש"י ב"ה וב"ש דהא ודאי דיבר בחכמים ובצדיקים העובדים השי"ת והבן.

תוכן העניינים

ישמח משה על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה