ישמח משה על השס· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
יומא · פו ע"ב
הנה אמרו חז"ל דתשובה מיראה זדונות נעשו כשגגות מבואר הענין עפ"י דברי העקרים דבהחרטה משוי למילתי' כטעות ואונס דאם הי' לו השכל של עכשיו לא הי' עושה כן וא"כ נשאר מעשה בלי מחשבה והבן.
או י"ל הטעם שהמעשה התשובה היא בהכרח מפני הפחד וההכרח לא ישובח רק שהטוב שבו הוא המחשבה דהיינו האמונה המביא היראה ע"כ מחשבה מוציא מידי מחשבה ונשאר העבירה מעשה בלי מחשבה והיינו שוגג כנ"ל אבל מה שאמרו דמאהבה זדונות נעשו כזכיות לא נתבאר איך ומה והנ"ל דמאהבה הוא רק כדי לעשות נ"ר לפניו ולא מחמת בריחה מעונש או התקרבות לגמול ואם עושה כן יש נ"ר לפניו כיון שאינו עושה בשביל עצמו והבן:
והנה כל מה שנשקע בטומאה יותר יש עכשיו נ"ר יותר זה שעשה זאת עושה נ"ר והבן לכך נעשים כזכיות לפי שע"י כל תוספת החטא יגדל הנ"ר וזה שורש כל הזכיות לנ"ר לפניו והבן.
עבר ושנה ושילש נעשה לו כהיתר עפ"י הזוהר הובא ביסוד התשובה פ' י"א דבתלתא זימני לא נשאר כח קדוש באותו אבר המתייחס לאותו חטא כי שלט סתמא מסטרא לסטרא א"כ שוב אין בו חלק הסותר.