ישמח משה על השס· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
ברכות · מג ע"ב
כל ההולך בקומה זקופה כאלו דוחק רגלי השכינה שנאמר מכה"כ שנראה משולל הבנה ועיין בספר הברית ולי נראה בשני אופנים א' עפ"י כי הענוה נצמח אם מכיר כי אין מציאות שום דבר תלוי בעצמותו רק ית"ש וזה אהי' אשר אהי' כנודע ע"כ אמר משה ואנחנו מה כי הרגיש באמת כי אין ישות בעולם רק רצונו ית"ש ומה לו להתגאות וזה ההולך בקומה זקופה מורה על השתררות כאלו הוא מציאות בפ"ע ואין השי"ת ח"ו סבתו וידוע מה שפי' המורה בשיתוף שם רגל כמו ויברך ה' אותך לרגלי [לסיבתי] וכמו ועמדו רגליו ביום ההוא והיינו כאלו דוחק רגלי השכינה לומר שאין השי"ת סבה לכל והבן זה ומה דמסיים שנאמר מכה"כ כמ"ש בספר התני' דלית אתר פנוי מיני' וע"כ האדם יראה עצמו כאפס וכאין כמו טפה בתוך הים הגדול אין לה מציאות בפ"ע כלל והבן זה.
ובאופן שני נ"ל לבאר ע"פ אמרם גדולים מעשי צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ דהיינו דשמים נבראו ביד אחת וכן הארץ ביד אחת דהיינו כל אחד בחמש ספירות כמבואר בפרד"ס פ"א שער א' והמקדש כלול משניהן כמו שאמרו רז"ל יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ שמים וארץ דייקא והבן זה והנה מבואר שם בפרד"ס דע"ס דאצילות מרומזים בעשר אצבעות דידים וע"ס דבריאה בעשר אצבעות דרגלים והם רק צל לע"ס דאצילות והנה עולם הבריאה נקרא עולם כסא הכבוד ושם מגיע פגם של חטא שהוא מבחינת העדר כבוד כלפי מעלה והנה התלבשות דע"ס דבריאה מתפשט בעולם והיינו מכה"כ והבן וע"כ ההולך בקומה זקופה שמראה גאות בעצמו והוא העדר כבוד כלפי מעלה להתגאות בפניו ית' והיינו כאלו דוחק רגלי השכינה שהשכינה כללות אצילות מתלבשת בע"ס דבריאה בחינת כבוד שזה עושה העדר כבוד ופוגם בזה והיינו שנאמר מכה"כ והבן.