ישמח משה על השס· רבי משה טייטלבוים מאוהעל
ברכות · לד ע"ב
במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורי' יכולין לעמוד כי צדיק גמור היינו שלא טעם טעם חטא אינו יכול לסבול החוטא ושב רק השי"ת הוא רחמן ויודע ומבין מחשבות אדם כי הם הבל אף שאין בסוג הזה כיון שהוא הבורא ועפ"ז נ"ל מאמר דוד ויאמרו לא יראה יה וכו' הנוטע אוזן הלא ישמע וכו' ה' יודע מחשבות אדם כי המה הבל ועפ"ז נ"ל המשנה במס' אבות הוא היוצר הוא הבורא היינו של הגוף והנפש יצירה ובריאה הוא המבין וכו' ודו"ק.
עו"י מה שדרשו חז"ל במקום שבע"ת עומדים אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד מקרא דשלום לרחוק ולקרוב לרחוק ברישא והדר לקרוב עכ"ל ע"פ שהקדמתי כמה פעמים שמי שלא נתרחק כ"כ אזי על עיקר התשובה מסייעין לו אבל ההרהור והתפלה צריך להיות ממנו והיינו שובו בנים שובבים ואח"כ ארפא משובותיכם ונמצא הרפואה מהקב"ה אחר שפתח בשלום שלום ענהו אבל לא שיפתח לו בשלום משא"כ למי שנתרחק מאוד פותח לו הקב"ה ונותן לו הרהורי תשובה.
ועפ"ז יובן בורא ניב שפתים (היינו התשובה) שלום לרחוק אבל לקרוב אמר ה' רק ורפאתיו והנה צדיקים גמורים מבקשים תמיד עזר אלקי על דרך הישרה כי אינם חפצים בשכר וכמו ששמעתי על פ' הדריכני בנתיב מצותיך כי בו חפצתי (ולא בשכר) וכמו שפירשתי בפסוק העבר עיני מראות שוא בדרכיך חייני (ולא בשכר) אבל הקב"ה אינו מעוררן בלי התעוררות שלהן אף שחפיצם בכך וידוע משיתוף של מקום כמו שפי' הרמב"ם בהנה מקום אתי [והוא מלשון מדרגה] וכך הם דברי הגמ' לרחוק ברישא היינו בהתחלה אף בלא התעוררות שלהם והדר לקרוב דהיינו דלקרוב דוקא בתר הכי שהתעוררות שלו צריך להיות תחילה ולא יוכל לבא למדריגה זו שהקב"ה יפתח עמו ודוק כי הוא פי' צח.
עוד יתפרש הגמ' הנ"ל במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד ע"ד דאיתא במעלות רפב"י ורוה"ק מביא לידי תחה"מ והנה תשובת הרשע הוא ג"כ תחה"מ וצריך למעין רוה"ק והיינו הערה דלעילא רוח טהרה כי הבא לטהר מסייעין לו כי בלא"ז לא הי' יכול לצאת מתחת יד הס"א והנה חסידות מביא לידי רוה"ק אבל לא צדיק גמור והבן.