אור ברסלב
ישועות יעקב עהת פרשת תולדות

ישועות יעקב עהת· רבי יעקב משולם אורנשטיין

פרשת תולדות

פרשת חיי שרה

ויעתר יצחק איתא במ"ר ויעתר ששפך תפלתו בעושר רבנן אמרו שהפך הגזירה כעתר זה שמהפך כל התבואה ודחקו בביאור לשון זה ונראה דבאמת אע"פ שיש לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים אין מבקשין אלא מתנת חנם והטעם כדי שיניחו צדקתן לבניהם כמש"ה וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. והנה יצחק שלא הי' לו בנים והתפלל לפני ה' שיזכהו בבנים אפשר שהיה בידו להתפלל בזכות צדקתו כי אצלו לא שייך שיניח צדקתו לבנים או אפשר שחשש להתפלל לה' בזכות צדקתו כי אם ישמע ה' לקול תפלתו ויזכהו בבנים צריך שיניח צדקתו להם ואמנם צדיק בן צדיק שזכותו וזכות אבות מסייע לו והוא מתפלל על בנים זה יכול להתפלל שהרי אף אם יהיה לו בנים זכות אבותיו שמורים לבניו וזכותו יגרום שיהיה לו בנים וע"כ יצחק שפך תפלתו בעושר דהיינו לא כעני שמבקש מתנת חנם ולכך ויעתר לו ה' וק"ל:

ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו. דקדקו המפרשים דתחלה נאמר לנוכח אשתו ולא הזכיר שמה ולמה הזכיר כאן שמה. ונראה דבש"ס דר"ה אמר רב יצחק ארבעה דברים מקרעין גז"ד של אדם וא' מהן שינוי השם ויליף משרה דכתיב שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן הרי דלא נתן לה הקב"ה בן עד שנשתנה שמה וא"כ לכאורה גם רבקה שנתברכו בבנים ונתבטל מה שנגזר עליה היה צריכה לשינוי השם ולמה לא נשתנה שמה ונראה דבאמת כתב מהרש"א שם במסכת ר"ה דבעי' שישתנה שמו שלא יחשוב שתפלתו גרמה לבטל הגזירה רק שינוי השם ובאמת אמרו חז"ל ויעתר לו ה' מה עתר מהפך התבואה אף תפלתן של צדיקים מהפך הגזירה. ולכאורה הדברים סותרים, ביאור הדבר דבאמת תפלת צדיקים מהפך אך מי שהוא חושב בדעתו שהוא צדיק גמור שיש בידו לבטל הגזירה אך צדיק בן צדיק הוא בטוח בזכות אבותיו הקדושים אשר בארץ והקב"ה ייחד שמו עליהם והמה יוכלו לבטל הגזירה ואין זה בכלל עיון תפלה כיון שאינו תולה בזכות עצמו ולכך נאמר ביצחק ויעתר שתפלתו שהתפלל בזכות אבותיו גרם לבטל הגזירה ולכך לו ולא לה שהיא אין בידה לבטל הגזירה בלי שינוי השם כיון שאין לה זכות אבות וע"כ שתפלתה בזכות עצמה או מתנת חנם וזה אינו מועיל לבטל הגזירה ושרה שלא היה לה זכות אבות הוצרך ה' לשנות שמה. וזהו ביאור המקרא ויעתר לו ה' ולא לה ותהר רבקה אשתו דהיינו שנעשה לה נס אף בשם רבקה שהוא שמה הראשון ולא הוצרכה לשנות שמה ודו"ק:

מכרה כיום את בכורתך לי. הדבר יפלא אם כבר מכר עשו הבכורה ליעקב למה רצה יצחק לברך את עשו ואמרו במדרש הטעם לפי שעשו הבכור לא רצה להקדים הקטן לפני הגדול ואם נאמר שיצחק לא ידע שיעקב קנה הבכורה הרי מה שיברך אותו הוא בטעות ולא יועיל כלום וא"כ יברך אח"כ את יעקב ועוד למה לא הגיד יעקב לאביו כי הוא הבכור ויברך אותו ונראה דבאמת לכאורה קשה מה מהני מכירה זו הא קי"ל מה שאירש מאבא מכור לך לא אמר כלום. מצינו בהבטחת ה' לאברהם נחלת הארץ שאמר לזרעך נתתי את הארץ ולא נתן לעצמו את הארץ ובניו ירשו ממנו את הארץ. אמנם כבר כתבתי דקיי"ל הנודר מזרע אברהם מותר בעשו שנאמר כי ביצחק יקרא לך זרע ביצחק ולא כל יצחק דהול"ל כי יצחק יקרא לך ורע אלא דבא לשלול כי רק חלק מזרע יצחק יקראו על שם זרע אברהם ואמנם הנודר מזרע יצחק אסור בזרע עשו כי עשו גם הוא זרע יצחק יקרא רק לא נקרא על שם זרע אברהם והנה אי היה הקב"ה נותן הארץ לאברהם ויצחק ירש ממנו כדין בן כשר היורש את אביו היה עשו יורש מיצחק כי זרע יצחק נקרא גם הוא אבל עכשיו שהקב"ה נתן הארץ לזרע אברהם אין עשו בכלל כי לח נקרא זרע אברהם וכיון שכן כיון שמת אברהם ירשו אותן שנקראו זרעו את זכות הארץ ולא יצחק כי אם יירש יצחק א"כ כל זרעו בכלל יהיה להם חלק בארץ כיון שכלם נקראו זרעו אבל זרע אברהם לא נקראו כלם רק מקצתן והנה עד שמת אברהם לא היה מועיל ליעקב קניית הבכורה כי מה שאירש מאבא מכור לך לא אמר כלום אבל כיון שאותו יום מת אברהם אבינו וכבר הגיע הזמן שזרעו יירשו את זכות הארץ דהיינו ביצחק ולא כל יצחק רק כיון שאינו מבואר כוונת המקום אם כיון לעשו או ליעקב כי עשו הבכור ויעקב איש תם יושב אהל של תורה לכך קנה יעקב מעשו את הבכורה שכבר הגיע זמן ירושתם מאברהם ואמנם בברכת יצחק אשר הקב"ה בירך אותו ע"ז אינו מועיל המכירה כיון שיצחק עדיין חי הוי מה שאירש מכור לך דלא אמר כלום ודו"ק:

ויאמר הלא אצלת לי ברכה. במדרש מן הניצולים. נראה לי ביאור הדבר דבאמת בברכת יצחק ליעקב נאמר ויתן לך אלקים מטל השמים ומשמני הארץ וכו' וכאשר ביקש עשו שיברך אותו ג"כ אמר לו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל ואמרו במדרש מן המובחר שבארצות ואיזה הוא זה איטלי' של יון. וכמו זר נחשב שבעיקר הברכה שבירך את יעקב נאמר ויתן לך מטל השמים ומשמני הארץ וכאן נאמר משמני הארץ יהיה מושבך קודם ואחר זה נאמר ומטל השמים ולמה לא דרשו למעלה איטלי' של יון ואם נתן ליעקב משמני הארץ איך חזר ונתן לעשו. אמנם ביאור הדבר עד"ז דמצינו איש אחד עשיר שיש לו שני בנים ואוהב את האחד יותר מן השני ויגמר בלבו שכל אשר לפניו יהיה לו בשותפות עם הבן האהוב אצלו כיס אחד יהיה להם וכל אשר יבקש הבן יקח מנכסי אביו בלי גבול. ואמנם הבן השני יתן לו סך לפרנסתו למען יעסוק עם הסך הזה ומזה יהיה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו וזולת זה לא יקח מנכסי אביו כלום והנה בעת שנתן להם נדוניא הרבה להבן השני סך רב יותר מן מה שנתן לבן האהוב אצלו וכאשר שאלו אותו למה עשה כן השיב להן הן באמת כל אשר לי נתון לו וכל אשר ישאלו עיניו בידו לקחת מאת אשר לפני הן זה המעט אשר נתתי לו אך למותר אך כי כן דרך ליתן איזה סך לצורך נדוניא אמנם הבן השני מה שהפרשתי לו הוא ולא יותר צריך אני ליתן לו עכ"פ סך מרובה לפרנסתו כי אין תקוה לקחת עוד הן אלה הדברים שברכת יצחק מתחלה היה ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני ארץ שע"י יתברכו כלם וממנו יהיה השפעה לכל העולם מצד ברכות ה' ולזה א"צ ליתן לו חלק טוב שעושה פירות כי ברכת ה' היא תעשיר ואף בארץ יבשה תחול הברכה ואם כעת יהיה לו מעט הן יד ה' לא תקצר יתן ויחזור ויתן. משא"כ ברכה השנית הוא שעכ"פ יתנו לו חלק בארץ ולהפריש לו מה שיהיה לפרנסתו ויותר מזה אין לו חלק ונחלת בברכת אברהם וזרעו. ע"כ אמר לו יצחק הנה משמני הארץ יהי' מושבך שאתה צריך לישב בארץ שמן ודשן מאחר שברכת ה' שע"י תהיה השפעה לכל העולם כבר זכה בה יעקב ע"כ צריך אתה למקום שמן ודשן וזהו איטליא של יון ומטל השמים שירד בזכות יעקב תהיה ארצך מבורכת והנה בתחלה ביקש עשו שהשפעה תהיה על ידו וממנו ישפעו אחרים וכאשר הגיד אביו שברכה זו כבר זכה יעקב אמר הלא אצלת לי ברכה שעכ"פ יזכה שמה שיפריש אביו לו ברכה תהי' ואמר לו הנה משמני ארץ וכו' והדבר נכון מאד:

ויאמר יצחק הן גביר שמתיו. במדרש כיון ששמתיו גביר לך ואתה עבדו מה שקנה עבד קנה רבו. הגאון בעל גור אריה הקשה א"כ מה השיב עשו הברכה אחת לך ברכני הא כבר הגיד לו כי מה שקנה עבד כו'. ונראה לי דבאמת נאמר למעלה ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא מאה שערים ויברכהו ה' דקדקתי דהוה ליה למימר ויזרע יצחק ויברכהו ה' וימצא מאה שערים. ואמרתי דבאמת כבר בירך ה' את אברהם וברכת אברהם ירש יצחק בנו וא"כ ברכת יצחק ללא צורך ואמנם ברכתו של אברהם עיקר הוא ירושת ארץ הקדושה שהוא ארץ הנבחרת אשר עיני ה' בה ואוירה מחכים ופירותיו טובים ויפים. ואמנם כשיקנה אברהם קרקע במקום אחר אשר תחשב מארץ אחרת אין לו בה זכות יותר משאר יושבי הארץ ההוא כי עיקר ברכתו בארץ הקדושה הנבחרת לו ואמנם יצחק שזרע בארץ פלשתים אשר אינה בכלל ירושתו מאברהם היה מצד הדין שמה שזרע בתוכה יהיה כמו שאר אנשי הארץ וע"כ בירך ה' את יצחק ברכה אחרת שכל מקום אשר יזרע יצחק תהיה הברכה שרוי עליה עד שתעשה פירות שלא כדרך הטבע כמו שזרע בארץ פלשתים וע"כ עשתה פירות מאה פעמים מכפי הראוי וזהו ויזרע יצחק בארץ ההוא שאיננה בכלל ארץ ישראל עכ"ז מצא מאה שערים זהו ויברכהו ה' דהיינו ברכה מיוחדת ליצחק אשר איננה בכל ברכת אברהם והנה אנן קי"ל הנודר מזרע אברהם מותר בעשו וישמעאל שנאמר כי ביצחק יקרא לך זרע והיינו ביצחק ולא כל יצחק דעשו אינו בכלל זרע אברהם ואמנם הנודר מזרע יצחק אף עשו בכלל דקרא לא מיעט רק שאינו בכלל זרע אברהם והנה יצחק כשבא לברך ולמסור ברכת אברהם לאחד מבניו כי לשניהם אי אפשר למסור כיון דהשם אמר לאברהם כי ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק והיה בדעתו למסור לאחד מבניו הארץ אשר נתן ה' לאברהם דהיינו ארץ ישראל עם כל הזכותים שיש לו לאברהם בארץ ההוא ולבן השני ימסור עכ"פ ברכה שבירך ה' אותו דבכ"מ שיזרע בארץ אחרת יהיה האר שמנה דשנה עד שיעשה פירות הרבה ולפי שחשב שעשו הוא הבכור ביקש למסור לו ארץ כנען אשר ירושה בידו מאברהם וליעקב רצה ליתן ברכה זו שבירך ה' אותו וכאשר ירש יעקב הברכה ברכת אברהם אמר עשו הברכה אחת לך אבי דהיינו ברכה מיוחדת שבירך אותך ה' ברכני דהיינו דבכ"מ שיהיה לי חלק בארץ אחרת יהיה הארץ מבורכת דשנה עד שתעשה פירות הרבה כמו שבירך ה' את יצחק שבארץ פלשתים זרע ומצא מאה שערים ובירך אותו הנה משמני הארץ יהיה מושבך שכל ארץ שיהי' מושבך תהיה הארץ שמנה והנה באמת כי מה שקנה עבד קנה רבו אמנם יכול לומר לו הנני נותן לך במתנה דבר זה שתעשה בו דבר פלוני לאכילה ולשתיה ולכסות וכדומה ואמנם בתחלה היה רצון עשו שיתן לו אביו חלק בגוף ארץ הקדושה וזה לא היה מאמין עשו שאי אפשר לו לחלק הארץ אמר לו הן גביר שמתיו ומה שקנה עבד קנה רבו וכבר זכה יעקב בכל הארץ מאחר שנתן לו יצחק בלי שום תנאי ואח"ז כשביקש שברכת יצחק יתן לו במתנה אמר לו הנה משמני הארץ יהיה מושבך שמה שתזרע לצורך עצמך יהיה שמן דשן ורענן והדבר נכון מאד:

תוכן העניינים

ישועות יעקב עהת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה