ישועות יעקב עהת· רבי יעקב משולם אורנשטיין
פרשת שמיני
קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה וגו' ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וגו' לעולה. נלע"ד ביאור הדבר דהנה בש"ס דיומא מפני מה אין כהנים נכנסים לפני ולפנים בבגדי זהב לפי שאין קטיגור נעשה סניגור והקשה ביפ"ת מהא דאמרינן ויתפרו עלה תאנה בדבר שקלקלו נתקנו. ותירץ דהיכי דהביא הקרבן על חטאים הרבה לא יתכן להביא דבר שקלקל בו אלא כשבא לכפר על חטא אחד לבד אמרינן בדבר שקלקל בה ניתקן. והנה ידוע דאהרן לא היה לו שום חטא רק מה שחטא במעשה עגל בשוגג כי חטא מי מריבה עדיין לא היה בעת ההוא ולכך אמר לו משה במאמר ה' קח לך עגל בן בקר לכפר על מעשה העגל להורות לו שאין בידו חטא אחר וע"כ בדבר שקלקל בו ניתקן. אבל בני ישראל שיש להם עוד עונות לא יוכלו להתכפר בעגל. וידוע מה שאחז"ל עולה באה על הרהור הלב שנאמר והעולה על רוחכם וכו'. ובאמת שאין הכרח להביא קרבן על המחשבה זולת במחשבת ע"ז ולפ"ז היא ג"כ בכלל מעשה עגל ואין להם עון אחר שיצטרכו להביא עליה קרבן עולה על מחשבת הלב רק על עון ע"ז ולכך בדבר שקלקלו בה נתקנו ולכך הביאו עגל לעולה ואהרן שאף בחטא העגל היה לבו לשמים כידוע מאמר חז"ל חג לה' מחר א"כ לא היה להביא עולה על מחשבתו רק שעולה דורן היה אבל ישראל הוצרכו להביא עולה על הרהור הלב הוצרכו להביא שלמים לה' שמשים שלום בין ישראל למקום ב"ה והדברים נכונים ומתוקנים מאד: