ישועות יעקב עהת· רבי יעקב משולם אורנשטיין
פרשת פנחס
לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום. במ"ר הובא ברש"י בדין הוא שיטול שכרו. רבים נלאו לפרש מה לשון אומרת בדין הוא שיטול שכרו ונ"ל ביאור הדבר ע"ד זה דבאמת אחז"ל אע"פ שיש לתלות לצדיקי' במעשיה' הטובי' אינם מבקשים רק מתנת חנם והטעם משום דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא והנה כבר כתבתי כמה פעמים הטעם דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא משום שמא יחטא האדם אח"כ ונמצא שנטל שכר שלא כראוי וגם יש חילול השם בדבר שיאמרו ראוי זה שקיבל שכר בעד מעשיו הטובים והנה בעון אשר עשה צדקותיו לא יזכרו ואמנם במי שמזכה רבים אשר אין חטא בא על ידו בזה אין חשש שמא יחטא האדם זה נותן לו הקב"ה בשכר מעשיו הטובים וזהו פנחס בן אלעזר השיב חמתי ולא כליתי את בני ישראל לכן בדין הוא שיטול שכרו בזכות מעשיו והנה עוד טעם אחר אמרו שהקב"ה נותן לצדיקים מתנת חנם משום שיניחו צדקתם לבניהם כמש"ה וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בני' ואמרו במדרש אלו ניתן לאברהם יצחק ויעקב שכרם בעוה"ז מה נשאר לבניהם לומר זכור לעבדיך לאברהם וגו'. ואמנם אמרו בזוהר דפנחס בעת שהיה לו פחד משבט שמעון פרחה נשמתו ונכנס בו נשמת נדב ואביהוא בסוד עיבור וכו' וזהו פנחס בן אלעזר הוא כעת בן אהרן הכהן וכיון שנתגלגל בו נשמת הצדיקים והם לא היו להם בנים א"כ בדין הוא שיטול שכר מצות שלהם כמ"ש האר"י זצוקלה"ה בביאור לשון הש"ס צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק דהיינו שבא מכח נשמת הצדיק והבן זה היטב: