אור ברסלב

ישועות יעקב עהת· רבי יעקב משולם אורנשטיין

פרשת נשא

פרשת בחקותי

ויקרבו נשיאי ישראל וגו'. במדרש חביב קרבן הנשיאים כשירת משה וישראל כתיב התם זה אלי ואנוהו וכתיב הכא זה קרבן נחשון בן עמינדב. נלענ"ד ביאור הדבר דבאמת יש שני עניני אמונה ובטחון. מי שמכיר ה' מצד פעולותיו ונסים שעשה עמנו. ויש מי שיכיר ה' מצד ההשכלה. והנה אם ה' עושה נסים ונפלאת מצד פעולות כל מי שרואה הדברים מכיר בשוה. אבל מי שיכיר ה' מצד ההשכלה הדבר ברור שא"א לשני חכמים ושני נביאים שיתנבאו ויחכמו בסגנון א'. והנה במצרים הגם שהקב"ה עשה עמהן נסים נגלים ונאמר ויאמן העם וישמעו כי פקד. אמנם לפי שהכירו הקב"ה מצד הפעולה נאמר ויאמן העם דהיינו שכלם כא' היה אמונה שלהם בשוה לפי שמצרים לא הי' מקום מוכשר להשגת רוח הקודש. אבל בים הבינו וידעו את ה' ע"ד השגה כמאמרם ז"ל ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל. א"כ כל א' האמין בה' כפי השכלתו והיו נפרדים בסוגי אמונה כ"א כפי מדרגתו ולכך נאמר ויאמינו. ולכך נאמר בים זה אלי לשון יחיד שכ"א הכיר ה' כפי מדרגתו ולא נאמר בלשון זה אלקינו שבזה נראה שכלן היו שווין בענין האמונה בה'. ואמנם לעתיד כאשר יתגלה משיח צדקינו נאמר וידעו כל העם דעת ה' מקטנם ועד גדלם כמים לים מכסים דהיינו שהקב"ה ישפוך רוחו על כל בשר וכמו מי שרואה המים מכסים הים שבזה קטן וגדול שוה בענין ידיעה זו כן יהיה ההשכלה שוה אל כל בשר ולכך נאמר ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו דהיינו שיהיו כל מדת ישראל שוים בענין הידיעה. ומעתה נראה בענין קרבנות הנשיאים שכלם היו שווין בענין הקרבן רק כפי מחשבתם לא היה השגת כל הנשיאים שווין בענין כוונת הקרבן כמבואר במדרש רבה הסודות ורמזים בענין קרבן הנשיאים לכך נאמר בכ"א זה קרבן נחשון וכן בשאר נשיאים להורות שאף שקרבנם שוה בענין המעשה ואמנם בענין ההשכלה חלוקים וכמו כן בשירת הים אף שכלם היו שוים בענין אמירת השירה לא היה ההשכלה שוה והכל הולך אחר כוונת הלב והבן זה כי הוא ענין מתוק:

תוכן העניינים

ישועות יעקב עהת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה