אור ברסלב
ישועות יעקב עהת פרשת משפטים

ישועות יעקב עהת· רבי יעקב משולם אורנשטיין

פרשת משפטים

פרשת יתרו

את מספר ימיך אמלא. דרשו חז"ל במסכת קידושין שהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ודרשו בן מאה ועשרים שנה אנכי היום היום מלאו ימי ושנותי בשבעה באדר מת משה ובשבעה באדר נולד עיין מוהר"ש הקשה כיון שבשבעה באדר נולד א"כ מלאו ימיו ושנותיו בז' באדר וכן קי"ל לענין כל הדברים שתיכף שמלאו יום אחרון של השנה עלתה שנה ואמנם בס' יפ"ע בפירוש הירושלמי על מה דאמרי' בירושלמי שאותן אנשי מלחמה של עמלק כלם יום גנוסיא שלהם היה ביום המלחמה ואין אדם נופל ביום גנוסיא שלו כי יום הלדת הוא יום התרוממות מזלו וכתב הרב שע"כ אמרו הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום להראות כי סילוק צדיקים אינו בא מסיבות התמעטות המזל כי אין אדם נופל ביום הלדת וע"כ שבא מפאת ההשגחה ואני בארתי הדברים ביתר שאת כי יש טבע ולמעלה מן הטבע המזל ולמעלה מן הכל השגחת ה' והנה למען לא יתלו מיתת הצדיקים בטבע כמו שדרך בני אדם לומר בעת הסתלקות הצדיק שבא מפאת הזקנה או חולשת הגוף וכהנה לזאת ביום שנולד מת שהיה מצד המזל שלא ימות באותו יום. וע"כ שבהשגחה מאת ה' אדון הכל נהייתה הדבר. והנה בענין יום מיתת אדון הנביאים יש מבוכה גדולה כי בלי ספק שמיתתו בשבעה באדר. ובזוהר מבואר דיום מיתתו בשבת וכן כתבו התוס' בשם ר"ת ושע"כ נהגו לומר צדקתך בשבת לעת מנחת ערב וע"כ הי' ז' אדר בשבת ובסדר עולם אמרו דיריחו נכבשה כ"ד ימים לחדש ניסן ויריחו נכבשה בשבת ובין אי היה חודש אדר מלא או חסר לא תמצא ז' אדר בשבת אלא או בששי בשבת או בחמשה בשבת וכבר האריכו בזה חכמי הדורות שלפנינו. ואמנם מה נעמו בזה דברי ס' עשרה מאמרות בת"ב מן מאמר חקור הדין פי"ג דבאמת בע"ש מה שנסתלק צלם התחתון אך צלם העליון לא נסתלק עד בשבת לעת ערב בגין למודע דלא בדינא אסתלק ודפח"ח. ועפ"י האמור יובנו הדברים דלכך מת בע"ש דאז היה יום הוולדו להורות שבהשגחת ה' הי' מיתתו לא בדרך טבעי ובשבת נסתלק צלם העליון בעת רעוא דרעוא למודע דלא בדינא אסתלק והבן זה: ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. אמרו בש"ס בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע אמר הקב"ה מי גילה רז זה לבני לשון שמה"ש משתמשין בו שנאמר עושי דברו לשמוע בקול דברו ביאור ענין דבאמת חז"ל אמרו תלמוד מביא לידי מעשה והיינו כי פשטי התורה לידע התורה והמצות וזולתו לא ידע האדם לקיים המצוה ופשטי התורה שכל אדם יוכל להשיג. ואמנם יש בתורה שני ענינים פשטי התורה וסודות ורמזי התורה עולים מעלה בעניני המרכבה וכל מצוה ומצוה שורשה למעלה בעולם אצילות וזה אינו מושג מצד השכל של האדם וכתב האר"י ז"ל שאינו מושג רק אחר קיום המצות כתיקנן אז יבוא אל האדם הארה גדולה להאיר עיניו ברמזי וסודות התורה ומזה המעשה הוא פעולה אל הלימוד שע"י מעשה המצוה יבא אל הבנה השכלית בסודות ורמזי התורה ובפשטי התורה הלימוד הוא פעולה אל המעשה. והנה ידוע שהמלאכים אמרו תנה הודך על השמים ורצו לקבל התורה והקב"ה השיב להם כלום מו"מ יש בכם וכתב היפ"ת דבוודאי המלאכים ידעו זה דפשטי התורה לא שייך אצלם רק שהם בקשו על סודות התורה שלא יתגלו רק להם, כי מה אנוש כי תזכרנו ותחסרהו מעט מאלקים והיינו סודות התורה כמו שדרשו רז"ל מעט מחלקים זה משה שנתגלו לו טעמי פרה והקב"ה השיב להם כיון שישראל יש להם פשטי המצות ראוי שיתגלה להם רמזי וסודות התורה ג"כ והנה בתחלה הגיד להם משה פשטי' המצות שילמדו וידעו לעשותם ואמרו נעשה ונשמע אנחנו מבקשים לעשות המצות למען נשמע פי' להבין שבקשו מהקב"ה שיגלה להם מה שצריך המעשה להיות פעולה אל השמיעה ובזה קאמר הקב"ה מי גילה רז זה לבני לשון שמה"ש משתמשין בו דהיינו שהמלאכים עושים דבר ה' למען יזכו לשמוע דאצלם עיקר היא הסודות כמו שביארנו:

תוכן העניינים

ישועות יעקב עהת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה