אור ברסלב

ישועות יעקב עהת· רבי יעקב משולם אורנשטיין

פרשת וישב

פרשת וישלח

וישב יעקב ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף נראה לי ביאור הדבר ע"פ מה שפירשתי מה שאמרו במשנת אבות אין בידינו לא משלות הרשעים אף לא מיתורי הצדיקים דאם ביקש לישב בשלוה למה התאונן על שאין בידו מיסורי הצדיקים ונראה לי דבאמת יש נסיון עוני ונסיון עושר דיש בני אדם אף שהם הולכין בדרך ישרה כשהקב"ה נותן להם גם עושר גם כבוד ירום לבבם ויאמרו כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה ומבטל מדברי תורה כמש"ה פן תאכל ושבעת וכו' ויש בני אדם אף שהם ישרים בלבותם כשהם בתכלית העוני והעניות מעבירים אותם על דעת קונם. כמש"ה ריש ועושר אל תתן לי. והנה כשהקב"ה מנסה את האדם לזכותו תחלה מנסה אותו בעוני ואח"ז מנסה אותו בעושר ע"כ אמרו חז"ל צדיקים תחלתן יסורים וסופן שלוה. והנה אבינו הזקן חשב בעצמו שכבר נתנסה בנסיון עוני בהיותו בבית לבן ושמר תרי"ג מצות וע"כ חשב שעכשיו מהראוי שיתנסה עוד בנסיון העושר דהיינו שלוה ורוב טוב אולי גם בזה סופו לקיים התורה מעושר. ואמנם הקב"ה אמר שמה שהי' בבית לבן ועשו לא נחשב נסיון מעוני כמו שביארו חז"ל במדרש רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל דהיינו ישראל סבא דהי' בבית לבן ועשו אמר הקב"ה ויכלו לך והיינו כיון שעמד נגדם לא חשוב נסיון עוני וכיון שלא עמד עדיין בנסיון עוני אינו (ראוי) לנסיון השלוה והעושר וכיון שהקב"ה חפץ לנסותו גם בזה כבקשתו לכך קפץ עליו במהרה רוגזו של יוסף וכשיעמוד ביסורים אלו של יוסף יזכה אח"כ לנסיון עושר ולכך ויחי יעקב בארץ מצרים אחר שקבל היסורים באהבה ונכון:

בארץ מגורי אביו. אביו היה מגייר גרים והוא היה מגייר גרים. לכאורה אין זה ענין להך דוישב יעקב גם מה שאמרו במדרש ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף מה ענין זה לזה. ונראה לי דבאמת אין הבטחה לצדיקים בעוה"ז ויעקב אף שהבטיחו ה' והנה אנכי עמך היה מתיירא שמא יגרום החטא וע"כ אין להם שלוה ואמנם יעקב דהבטיחו ה' והיה מגייר גרים והי' מזכה רבים וכל המזכה רבים אין חטא בא על ידו ולא הי' מתיירא שלא יגרום החטא וע"כ ביקש לישב בשלוה כי הוא בטוח בה' שהבטיחו ולא היה מתיירא עוד שמא יגרום החטא. ואמנם התוס' כתבו בהך דמזכה רבים אין חטא בא על ידו היינו דמאותו שעה אין חטא בא לידו כשלא חטא בשום דבר מקודם אבל אם כבר חטא באיזה חטא אינו בטוח שלא יבא חטא לידו כיון שהטעם שאין חטא בא לידו משום שלא יהא הרב בגיהנם אבל כשכבר חטא חטא שיצטרך לראות פני גיהנם אינו בטוח שלא יחטא עוד ומה"ט יוחנן כה"ג שזיכה הרבים ושימש בכהונה גדולה שמונים שנה ולבסוף חטא אלא שאמרו חז"ל במדרש שהבטיחו ה' שכל זמן שלא ימות אחד מבניו בחייו לא יראה פני גיהנם ולזה ביקש לישב בשלוה וע"כ קפץ עליו רוגזו של יוסף והי' מתיירא פן חטא מקודם באיזה חטא. ומכל מקום הבטיחו ה' להיות עמו ועכ"פ יש חשש שמא יגרום החטא שיחטא וא"ש:

ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו. אמרתי בזה דבאמת מצינו כי לה' המלוכה ומושל בגוים דענין מלוכה הוא ברצון העם דאימנו עליהם אותו למלך וברצונם קבלו אותו או מלך בן מלך כמבואר בש"ס דר"ה והנה ישראל קבלו עליהם ועל הבאים אחריהם שהשם צבאות הוא מלכם. וזהו כי לה' המלוכה בישראל ומושל בגוים שהגוים לא קבלו עליהם מלכותו יקרא מושל עליהם. והנה מי שירצה להיות מלך צריך להיות חביב בעיני האנשים שמולך עליהם למען יבקשו ממנו שימלוך עליהם. והנה אחי יוסף שראו כי יוסף מביא דבתם רעה וגם מענין החלומות שחלם עליהם ושפטו כי דבר החלומות הוא מהרהור הלב שמהרהר כל היום כמבואר בש"ס דברכות פרק הרואה שהחלומות באים מהרהור הלב מזה שפטו שרצון יוסף למשול בהם שאביו יכריח אותם לכך. וכאשר אמר להם דברי החלומות שהמה מאלמים והנה תסבינה אלומותיכם. ותשתחוין לאלומתי. ולכאורה אינו מובן מה ענין הסבת אלומות ולא נאמר סתם ותשתחוין אלומותיכם לאלומתי. אמנם ביאור הדבר שהענין מורה שלא דרך ממשלה שימשול עליהם ישתחוו לו אלא שהם יבקשו להשתחוות לו וזהו תסובינה אלומותיכם להשתחוות לאלומתי שהמה יסבבו הדבר להיות לו לעבדים והוא ימלוך עליהם. וע"כ אמרו המלוך תמלוך עלינו איך אפשר שהכבוד ירדוף אחריך כ"כ אם משול תמשול בנו אם אתה תמשול בנו כעת בלי רצונינו איך יהיה הדבר שתמלוך עלינו מרצונינו. והדבר מתוקן מאד:

הבוא נבוא כו' ואביו שמר את הדבר. במדרש רבה סבור הי' שתחיית המתים יגיע בימיו. ונראה לי ביאור הדבר דבאמת אפשר לומר כפשוטו דשמש וירח ואחד עשר כוכבים דצדיק מושל בכל צבא השמים ולא כיוון בענין זה לאביו ואמו ואחיו כלל. ואמנם ידוע מה שכתוב בענין חלום פרעה בשבלים טובות ורעות ופתרו חרטומי מצרים על שבע בנות או שבע אפרכיות ולמה לא פתרו כפתרון פרעה על רעב ושובע כענין השבלים וכתבו דאין דרך החלום להיות כפתרון ממש דא"כ אין זה חלום רק זה ראיה ממש מה שעתיד להיות והרי זה כענין נבואה וע"כ צריך להיות החלום דבר אחר ומי שיודע יכול לפתרו על צד החכמה ואמנם יוסף ידע מכח רוה"ק כי אשר האלהי' עושה הראה את פרעה לא כענין החלום שצריך פתרון בדבר אחר. וזהו שמבואר במ"ר בקש לץ חכמה ואין אלו חרטומי מצרים ודעת לנבון נקל זה יוסף. וע"כ אחי יוסף שחשבוהו ענין חלומות יוסף ופתרונם כענין שאר חלומות שמורים על ענין אחר מן החלום עצמו וזהו שמש וירח וכוכבים מורין על יעקב ואשתו ובניו וע"כ אמר מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך וכו' ומ"מ אביו שמר את הדבר כי הוא חשב חלומו של יוסף הוא מעניין רוה"ק והענין כפשוטו שהשמש וצבא השמים נכנעין לו לרוב צדקתו וא"ש:

ואמנם מי הוא מבני אדם אשר בידו לגזור על צבא השמים רק מי שיוכל להוציא יקר מזולל כמ"ש במדרש כפי תהי' מה אני גוזר על הנמצאות כלם אף אתה כן ומי שמזכה את הרבים ומגייר אותם עד כי יהיה להם אחיזה בקדושה הוא בכלל מחיה המתים כמו שאמרו בזוה"ק דבברכת מחיה המתים אמר הקב"ה מי הוא זה שמרים נפשות הרשעים שקרוים מתים. והנה ידוע שיוסף הצדיק הי' מגייר גרים עם רב מן המצריים ע"י שמל אותם בעת הרעב וא"כ כיון שהוציא הרבה מן המצרים לגירות הי' בידו לגזור על צבא השמים. וזה חלומו שהשמש והירח ואחד עשר כוכבים משועבדים אליו וקרא דאביו שמר את הדבר שמצפה לתחיית המתים שתהי' בימיו דהיינו חזרת הרשעים בתשובה ולגייר גרים דזהו באמת נתקיים בימי יוסף שערב רב שעלו עם ישראל כלם נתגיירו בימי יוסף הצדיק ובאו בברית מילה. והדבר נחמד: בש"ס דברכות חלום אע"פ שמקצתו מתקיים כולו אינו מתקיים ויליף מיוסף שאמו כבר מתה. המפרשים תמהו מה זה שאמר יעקב הבוא נבוא כיון שכן ענין החלום שאינו מתקיים כולו ומה שפירש"י שיעקב אמר כן שלא יקנאו בו אחיו אטו האחים לא ידעו זה. וגם הקשה היפ"ת למה באמת נתקנאו אחיו בו ונ"ל דבש"ס דברכות איתא לאדם טוב אין מראין לו חלום טוב. והקשה המהרש"א דהרי הש"ס קאמר שמואל כי הוה חזא חלמא טבא וכו'. ותי' דיש שני עניני חלומות היינו הבאים מצד המזל ויש חלומות שהם נבואה קטנה ואותן שבאים מפאת המערכה אין מראין לאדם טוב חלום טוב אבל אותם שהם מצד נבואה קטנה יוכל אדם טוב לראות חלום טוב. עוד כתב הרב דהא חלום בלא דבר בטל היינו הבא מפאת המערכה אבל מה שהוא בגדר נבואה קטנה חלילה להיות דבר בטל מעורב בו. והנה יעקב שהחזיק את בנו שהוא אדם טוב וכשראה שחלם לו חלום טוב ע"כ מצד הנבואה ה' ידבר בו וא"כ איך יהי' חלום מעורב בדבר בטל. וזהו מה החלום הזה אשר חלמת דהיינו חלום שלך למה יהיה מעורב בו דבר בטל כיון שאתה אדם טוב והראו לך חלום טוב ע"כ מצד הנבואה וא"כ הבוא נבוא וכו' אבל אחיו שהחזיקו אותו בגדר אדם רע שהרי חשבו שחייב מיתה א"כ יוכל להיות החלום מצד המערכה ולאדם רע הראו חלום טוב ומעורב בו דבר בטל ולכך ויקנאו בו אחיו ואמנם לפי האמת שיוסף היה צדיק גמור וחלומו הי' מפאת הנבואה וקשה האיך הראו לו חלום מעורב עם דבר בטל וצריך לומר שהדברים מגיעין לבלהה שגדלתו כמו אתו והבן:

וישמע ראובן ויצילהו מידם. מדרש אלו הי' ראובן יודע שהתורה תכתוב וישמע ראובן ויצילהו מידם על כתפו הי' מוליכו לאביו. נראה לי דבאמת קשה למה היה עצת ראובן להשליכו לבור דכיון שהי' בדעתו להצילו למה לא הגיד בפה מלא להוליכו אל אביו ואמנם ראובן הי' מסתפק בדבר אם חייב מיתה ע"כ אמר כי לא תגע בו יד ולהשליכו אל הבור ואם חייב מיתה הנחשים ועקרבים ימיתו אותו ואם לאו יצילו ה' ואמנם בזה שנאמר וישמע ראובן ויצילהו מידם לא נודע מה שמועה שמע ופרשתי דכסיום המקרא נאמר לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה כו' ונראה מה יהיו חלומותיו. אמרו במדרש רוה"ק אומרת אתם אומרים ונהרגהו ואני אומר ונראה מה יהיו חלומותיו וע"ז נאמר וישמע ראובן ששמע דברי רוח הקודש שאומר ונראה מה יהיו חלומותיו וע"כ מלאו לבו לאמר אל תשפכו דם ואמנם אחר ששמע דברי רוה"ק שאומר ונראה מה יהיו חלומותיו הי' לו להוליך אותו אל אביו אמנם ראובן הי' מסתפק בנבואתו אם הוא דברי רוה"ק וכן ראוי ונכון שלא יעמוד האדם על שמיעת קול וראיות עין אף אם ידמה בעיניו שהם דברי נבואה ושמיעת קול רוה"ק עד אשר יהי' הדבר בדוק ומנוסה אצלו כמ"ש הקדמונים בענין השגת רוה"ק ורוח נבואה אבל התורה העידה שהי' שמיעת קול רוה"ק באמת ולא כח הדמיון. וע"כ נאמר וישמע ראובן ויצילהו ואולי הי' הדבר ברור לראובן ששמיעת קול זה הוא שמיעת קול אמתי הי' מוליכו על כתפו וזה נכון מאד.

תוכן העניינים

ישועות יעקב עהת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה