אור ברסלב
יש מאין חלק ב חושן משפט › סימן חי

יש מאין חלק ב· רבי אליהו ילוז

חושן משפט · סימן חי

סימן יז

עמדו לידין לפנינו האחים הרבנים כמוהר"ם וכמהר"ש סתהון הי"ו בטענות שביניהם בדבר העזבון שהניח להם הרה"ג מר אביהם ז"ל והמה חמשה אחים בן פו"י והרב כמהר"ש יש לו חובות במשכנתא ושטרי מו"ש על מורישם ז"ל ומזה כמה שנים היה הוא גובה שכירות הקרקעות וכותב בפנקסו הכנסה וההוצאה הצריכה לתקונם אך מזה כמה היה גובה אותם כמהר"מ הי"ו ועתה כמהר"ש תובעו לתת לו מה שגבה באמרו שהוא עשאו שליח לגבותם לצרכו מפאת חובותיו כאשר היה עושה ומהר"ם השיב כי הוא לא מינה אותו ורק מאליו ירד לגבות מפאת חלקו בירושה כי מה כחו יותר ממנו והשיב מהר"ש שיש בידו מעב"ד לגבות חובותיו ככל אשר תמצא ידו ועשה נימוק לזה דכיון שעברו ט"ו שנים שהוא גובה והם שותקים הרי החזיק בם וגם מכח מעב"ד הנז' א"כ בזה הוחלטו לו הקרקעות ובזה יפה כחו ומהר"מ השיבו דב"ד לא החליטו לו רק שיש לו רשות לגבות וכו' ומצד החזקה חזקת הבן בנכסי היורשי' אינה חזקה ובפרט שגם אחד משאר האחים היה גובה גם הוא וע"ז נענו מן הדין שטענת מהר"ש שהוחלטו נו מכח מעב"ד אין בה ממש כמפו' בח"מ סו' ק"ג שאין החלטה ללוה רק אחר שומא והכרזה והורדה ואפי' במשכנתא כמש"ש בסתם ואח"כ מחלוקת דהלכה כסתם והכא ליתנהו ואי משום דשטרי מו"ש י"ס דהמלוה יכול להחזיק במקחו עיין בס' יש מאין ח"א שפה עמדנו אנן ב"ד בזה ועשינו מעשה דמכח מנהג אינו יכול לעמוד במקחו ובפרט דרכא בתחלה הודה דלא היה גובה אלא לפרעון חובו ועיין בנדי"ל ח"ב דכשגילה דעתו כ"ע מודו דל"מ הדר ביה להחזיק במקח ואי משום חזקה יפה השיב לו כמהר"מ הי"ו ובפרט שחזקתו באה מכח השטרות שבידו וכל שבא מכח השטר ואין נו זכות מכחו גם חזקתו אין בה ממש כמ"ש בסי' ק"מ ומה שהזכיר שהחזיק ט"ו שנים ואפ' שכונתו בזה לומר שזכה בה מכח דד"מ שמקיימים הקרקע ביד מי שהוא ט"ו שנים מלבד שאפ' שגם הם אין דנים כן כשבא מכח השטר עוד בה דל"א דד"מ רק כשהוא חק במלכים ולא מכח דין ערכאותיהם וגם שיהיה בו הנאה למלכות ותקון המדינה כמ"ש בסי' שס"ט ובפוס' ובזה ליכא ולזה דל מהכא טענת החלטה בקרקע. אלא דמ"מ במה שטען כמהר"ש שמינה אותן לגבות אותם לצרכו והוא מכחיש לא ידענו מאי נ"מ בזה דעם שלא מינה אותו מ"מ הכסף הוא שייך לכמהר"ש מצד פרעון חובו דבמקום המשכנתא פשוט דכל שלא פדו אותה כל שכירותה הוא שייך לכמהר"ש לבדו מלבד חלק ירושתו וגם בשאר הא ודאי יש לו חומש מצד הירושה ככל אחיו וחומש של כמהר"מ גם הוא שייך לו מפאת שעבוד חלקו לו רק שאם עודף על חלקו בהכשר ינכה העודף מחלקו בקרן רק בג' חומשין של שאר האחים שאומר כי תפש אותם מפאת מה שגזלו רמה מחלקו זה כמה שנים אם יברר מי גזל וכמה גזל אנה"ן דיש לו לעכב חלק הגזלן לו כמ"ש בסי' נ"ח ובמורם סי' פ"ג דהמקבל מהלוה להוליך למלוה ואמר אני מעכבם מחוב שיש לי עליו דפטור ע"ש אבל מס' לא יוכל לעכב ועוד אפי' אם יברר מי הגזלן וכמה הגזלה הרי הגזלה נוגעת לכל האחים ולא לו לבדו ועיין בסי' קפ"א דשני שותפין ועמד אחד מהם והציל אם לא אמר מקודם לעצמי אני מציל הציל לאמצע. וא"כ הזכות במה שהציל שייך לכולם והרי כולם משועבדים לפרעון חוב כמהר"ש ואז הוא יטול הכל ואם תוקע עצמו שאמר מתחלה לעצמי הצלתי אינו נאמן אלא בשבועה כמ"ש מור"ם שם אבל מ"ש הר"ש שאם לא ימצא עדים שמינהו ישבע לו ע"ז בזה לא צדק דכיון דהדין הוא אפי' בעשאו שליח וקבל יוכל לחזור ולומר לעצמי אני מציל א"כ אין כאן תביעת ממון רק תביעת שבועה שאמר לעצמי אני מציל ובכגו"ז עיין בסי' צ"ט ס"ט ויו"ד דאין בזה לא שבועה ולא ג"ש ותביעת כמהר"ש בהיזק שעשה לו בעכוב המעות אצלו ליתא כי זה גרמא ולא דד"ג ועיין בסי' שפ"ו סוג דד"ג וביש מאין ח"א הארכתי בזה ותבין דאין זה סוג דד"ג ועיין בסי' רצ"ב במבטל כיסו של חבירו ותראה שאין חיוב למהר"ם מזה ובזה נשלמה תביעת מהר"ש:

אתאן לתביעת מהר"ם ממהר"ש שחייב להראות לו חש' הכנסה והוצאה מיום פטורת ר' אבהו ז"ל עד היום בזה ודאי הצדק אתו לדקדק חשבונו אך במה שתבע בענין החנות שמכר לו מרדכי אחיהם למהר"א וזוכה מכח זה לבדו בשכי' ואינו מכניסי נחש' היורשי' כולם ואומר שהרב מר אביהם ז"ל לא זיכה לו אלא בעת נישואיו והוא ז"ל נלב"ע קודם נישואיו ולא זכה מרדכי ונשארה לזכות היורשי' כולם הנה מהר"ש הראה שטר מכר בחתי' עדים וגם הרב מ"א ז"ל ומרדכי חתומים עליו שמכרו לו רביע החנות הנז' וא"כ בזה אין שום שאלה זולת על ג' רבעים שהם שבעה אחוזים וחצי שעולה לכל אחד מהאחים אחוז וחצי וא"כ אחר שמכר עוד מרדכי למהר"ש כל החנות הנה עוד שייך למהר"ש שלשה אחוזים חלקו וחלק מרדכי מצד הירושה ואין לדון זולת על ד' אחוזים וחצי של שאר האחים והנה ידענו כי הראיה שיש ביד מרדכי כי החנות שלו היא מהחוגי"ה שיש בידו מהמוכר הראשון שמכר למ"א ז"ל שמתחלה כתבה בשם הבן ולא בשם האב והשתא צריך לדעת אם המוכר כתב שטר בדיננו לשם האב או רק החוגי"ה וגם אם נכתב צריך לדעת מי קדם מהם שאם לא נכתב כלל וסמכו רק החוגי"ה שאם לא נכתב כלל ה"ז דומה למ"ש בסי' ק"ץ באומר למוכר הילך זוזי ויהיה קרקעך מכור לבני שפסק בס"ד שכיון שלקח הכסף ממנו נקנה להם הקרקע ויטעון מרדכי דהכי הוה והגם דאתרא דידן כתבי שטרא החוגי"ה היי שטרא כמ"ש סי' ס"ח דשטרי מקח וממכר בעש"ג הוי שטר כשר וגם אם אח"כ כתב המוכר לאב שטר בדיננו מנאי הוי כבר הוא הקודם לזה ואם ס' אולי השטר קדם אז על התובע לברר שהשטר קדם דכיון שיש ס' בעיקר המכר אמרי' ארעא היכא דקיימא תיקום והממע"ה ועוד נלע"ד שאפי' אם יתברר שיש שטר והוא קדם מ"מ הרי ודאי לא הלך המוכר לעשות חוגי"ה בשם הבן אלא בשליחות האב והרי שלוחו כמותו ואעפ"י שבחוגי"ה חסרים דרכי הקנין הרי מפירש בסי' רמ"ה דהכותב נתתי שדה פ' לפ' או הרי היא שלו ד"ב כשיגיע השטר לידו ואע"ג שהרב פנ"י ז"ל בת"ה ח"מ סי' ב' נשאל בכגו"ז ולמד מדין זה לחוגי"ה שתועיל אך חילק דזה לא נאמר רק כשחתם המקנה בחת"י בשכר משא"כ אם לא חתם ולא מסר לו השמר במדי ישראל דנ"מ ואנחנו לא נדע לחלק בזה דכיון שגם החוגי"ה אינו לוקחה עד שיחתום בחת"י תוך הפנקס ולקיחת החוגי"ה איננה כ"א לראיה א"כ מאי נ'"מ אם חתם בפנקס שהוא העיקר או בחוגי"ה ומ"ש משם הסמ"ע שדבר שאין גופו קנין לא אלים כחייהו לעשותו קנין הכא לא כתיבתם היא עושה קנין אלא חתימתו והודאתו בפנקס עושה קנין והחוגי"ה אינה רק עדות מהם שכן עשה ובזה מהימנינן להו ולפי האמור כי זכות מרדכי באה מכח המוכר הראשון תו אין אנו צריכים לעיין בטענתו שלא זיכה לו עד שעת הנישואין ומלבד זה הנה בתשו' מרן באה"ע ס"ל למר במי שזיכה לבנו סכום לנישואין ומת קודם נישואין דכשיכנס לחופה זכה למפרע מעת שפסק לו ודלא כמהר"י צייאח עש"ב והכא רוחא שמעתתא שלא ללון בעומק הלכה זו כיון דזכותו באה ממוכר ראשון סתומה גם אם נאמר שבלבו היה שלא יזכה רק לעת נישואין הלא קי"ל דברים שבלב אינם דברים ומכ"ז יוצא הזכות שזכה מהר"ש ממרדכי היא נקיה

גם טען מהר"מ שהקרקע שקנה מהר"ש ממ"א ז"ל בחייו בשטר ולא עשה לי חוגי"ה רק כמהר"ש בחריצותו עשה חוגי"ה אחרי מותו שהמכר בטל שהחוגי"ה מעכבת. והוא השיב שהמכר קיים השבנו שהן אמת כי המכר בלי חוגי"ה היא מח' הפוס' יש מבטלים ויש מקיימים והיה צ"ע מי המוחזק אי היורשים או מהר"ש דהיכא דקיימא ארעא תיקום אבל עייננו בטעם המבטלים וראינו דליתנהו בנד"ז דאי משום דחסרון החוגי"ה כחסרון השטר ובאתרא דכתבו שטרא מעכב הנ"י בשט"ד כותבין לך חזק וקנה בכסף שק"מ ובהס"ז מבלי שתצטרך לשום זו"ק אחרת ועיין בסי' קצ"ה דאי פריש אי בעינא בכספא אי קני דא"ץ לכתוב השטר ובפרט דקנין סודר לחוד מהני בלא שטר כמפו' שם והכא איכא ק"ם ואי משום דלא סמכה דעתיה בלי חוג'יה הנה ראינו שהקונה ס"ד ובנה וסתר וכו' כי סמוך לבו שהרב מ"א ז"ל לא יבטל מקחו ח"ו ואיהו בקו במילי דאבוה שאין עליו נושים שיבואו לטורפה ממנו אח"כ והגם שהרה"ג כמהר"ח מודעי ז"ל ביטל כל דברי הרב פנ"י בח"ה סי' ג' ואעפי"כ חזר והודה לו מפני שאם יצטרך הקונה לחזק בדק הבית לא יתנו לו תזכרא כ"א בשם בעל הקרקע הכתוב אצלם וגם צריך כל המס שעליה אז יתנו לו אחה"ר אין בזה כדאי שלא תסמוך דעתו כי יוכל התנות זה על המוכר שכשיצטרך ילך הוא להביא תעודה או יעכב אצלו מעט מדמי המקנה עבור זה וכ"ש בנד"ז כי דרך האב לשלוח בנו לקחת התעודה בשמו ומאמינים ונותנים לו וה"ה הכא כן יעשה ואי מטעם שכתבו שכיון שהערכאות אינם מקיימים המכר זולת בחוגי'ה הו"ל דמ"ד עיין ביש מאין ח"א סי' ל"ז במעשה שהיה בבדה"ץ פה ודנו דייני שאחר שאנחנו רואים שעפ"י שטר מכר שלנו מקיימים המכר ונותנים חוג'יה לקונה וגם מעובדא דנא שכן עשו ועפ"י שטר המכר שביד כמהר"ש נתנו לו החוג'יה בזה נתגלה ששוב אין כאן טענת דדמ"ד ובזה אזדא ליה גם טעם הרה"ג כמהרח"מ ז"ל שכתב שם דל"ס דעתיה דליקח מפני שאולי יהיה נושה למוכר ויגיע הדבר שיחנטו נו הקרקע שמאחר שמכח שטר יתקיים מקחו בידו אין האחר רק כנושה ויעמוד למשפט אם יטרוף או לא ואם באנו לו' דמכח זה לא סמכא דעתיה צא ופרנס לי גם בדיננו איך ס"ד ולא יחוש לטרפה ועיין בסי' רכ"ו שאפי' נתגלו מערערים על המקח אם דש הלוקח אמיצרי אינו יכול לחזור דאמ"ל אחוי טרפך ואשלם לך וכ"ש כשעדיין לא יש מערערים וד"ב לביטול תביעה זו וכ"ש שהשיב כמהר"ש שמוכן להחזיר את הקרקע רק שישלמו לו ההוצאה שהוציא או השבח ובזה כיון שסו"ס הוא שותף עמהם מכח ירושה והוציא הדין עמו שתהיה ידו על העליונה כמ"ש בסי' שע"ה ובזה נגמר הדין שביניהם וצוי"צ:

תוכן העניינים

יש מאין חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה