אור ברסלב
יש מאין חלק ב אורח חיים › סימן א

יש מאין חלק ב· רבי אליהו ילוז

אורח חיים · סימן א

אורח חיים

האיר אל עבר פנינו מע' הרב המו' ממשפחת הדנ'י אריה יהודה הכהן טראב הי"ו והראנו ידו הנפלאה בתשובתו הרמת"ה לק"ק בואינוס אייריס יע"א שאין להם רשות לשנות בסדר התפלות ממנהג אבותיהם ולא הניח מקום להתגדר בו, ופוק חזי מ"ש מהרש"ל ז"ל בתשו' סי' צ"ח ודע שכל רבותי ואבותי ששמשו גאוני עולם ראיתי שלא נהגו ככה ואם היה רשב"י עומד לפנינו וצווח לשנות המנהג שנהגו הקדמונים לא נשגח ביה ע"כ, וכיו"ב כ' השער אפרים ז"ל סי"ג בשינוי נוסח התפלות אם יבא אליהו ויאמר שנשנה מנהגנו אנחנו לא נשמע לו, וד"ב להצדיק דברי הרב הפוסק הי"ו.

גם מה שהשיב בענין שאלת המטר שהם שצריכים לגשמים בימות החמה ישאלו רק בש"ת והצריך לברר זה מש"ס ופוס' והש"ע הוא דבר פשוט דמאן ספין לנטות מדברי הש"ע ימין ושמאל, וכ"ש שגם הרא"ש בתשו' כ"ד דס"ל לשאול בברכה"ש כתב שם דלא הודו לו וגם הוא ז"ל בבהכנ"ס שלו לא הנהיג הפך מהם ע"ש, ומה שה"ה נר"ו נטה ידו יד יאודה להורות להם דגם מתשרי ואילך שהוא חורף שלנו לא ישאלו מטר כו"ע לא בברכה"ש ולא בש"ת, אמינא ליה שאם הגשם מזיק להם בימות החורף פשוט כדבריו כדמוכח מפיה"מ להרמב"ם בפ"ב דתענית וכן העלה מהרח"ש ח"ג סי"ג וכמו כן אם אינם צריכים לו כלל יש לדון כן אבל אם עכ"פ צריכים לו לקצת פירות ורק שעיקר צריכותו להם אינו רק מפסח ואילך (וכמו שמעידים כך כמובן בדבריו) אז נראה דישאלו מזמן הצריך להם עד פסח בברכה"ש ומפסח ואילך בש"ת, וכן יש ללמוד מדברי מר"ן בכ"מ ה' תענית שאחר שזווג דברי הרמב"ם דבפיה"מ הודיענו רק שהצריכים בימוה"ח שואלים ולא נחת לפרש היכן שואלים ובחבורו ביאר שישאלו בש"ת כתב ואל תשיבני ממ"ש ובגולה ועד ס' לתקופה והם שואלים בברכה"ש (כלומר ולדבריו דהזמנים שקבעו במשנה הם דוקא לא"י ודומיה והשאר כיחידים דמו הו"ל לגולה לשאול בש"ת) דשאנ"ה שהוא זמן שאלת גשמים גם בא"י ע"כ, דקדק לומר גם בא"ו כלו' דמפנ"ז דהוא זמן הגשמים להם ולא"י לזה שואלים כמותם, משמע דאם הזמן הוא דוקא לא"י ולא להם אין כאן שאלה רק בזמנם ובש"ת ומזה נלמוד שני הדינים שכתבנו שאם צריכים לגשמים גם בימות החורף הגם שגמר התבואה הוא בימות החמה ישאלו בחורף כא"י ובקיץ בש"ת, אבל אם אינם צריכים כלל בחורף אז לא ישאלו מטר כלל לא בברכה"ש ולא בש"ת, זהו הנלע"ד ואיידי דחביבותיה דמר גבן היה בדעתי להאריך ולהשתעשע בכל אמריו הטהורות לולא כי יומי דפסחא גרמא דעצ'יראה ומ"מ מפני שלא יהיה מדרש בלא חידוש כו"ע אבא הע'ר כי המעוין בפ"ב דתענית בשאלת נינוה לרבי לדידהו דצריכי למטרא בתקופת תמוז היכי ליעבדו, והשיב להם כיחידים דמו ובש"ת שם הק' מתיבי א"ר יהודה אימתי (סדר תעניות) בזמן שהשנים כתקנן וכו' אבל בזה"ז הכל לפי השנים כלו' ועיר כנינוה יתענו בזמניהם וכן ישאלו בברכה"ש ותי' דרבי תנא הוא ופליג משמע דלא משכח לזווג רבי עם ר' יהודה ואילו הרמב"ם ז"ל פ"ק מה' תענית פסק כר' יהודה ובפ"ב מה' תפלה פסק כרבי, ועלה במחשבה לתרץ כפמ"ש הרא"ש ז"ל בתשו' הנז' דרבי לא פליג אדר"י רק בעיר אחת ולא בארצות (דהיינו איקלים) ובזה נמי זווג דברי הרמב"ם דבהת"פ כתב כגון אי הים ובפיה"מ כתב ארצות שר"ל איקלימים לימים וה"ן היה נ"ל דבהס"פ דיבר על האיקלימים אבל מלבד דהרא"ש לא מצא לדקדק רק ממ"ש הרמב"ם בפיה"מ ארצות משא"כ הכא דכתב מקומות דמשמע מקומות פרטיים, עוד בה מה נענה למר"ן ז"ל דלא מחלק בהכי, ואחר החפוש מצאתי להלח"מ בה"תע פ"ה הרגיש בזה ותי' דבהל' תפלה פסק כרבי לענין שאלה דוקא ובהל' תענית פסק כר"י לגבי תענית ע"ש, והגם דלא נ"ט בזה מאי שנא, וגם יש דוחק דא"כ מדוע בש"ס לא חילק בזה ואוקמה בפלוגתא, מ"מ מצאתי כי דבר ה' בפיהו אמת, כי בירושלמי פ"ה דברכות ה"ב ובתענית פ"א ה"א איתא שאלת נינוה לרבי אם יעשו סדר תעניות בזמן שצריכים והשיב להם לכו ועשו ובלבד שלא תשנו ממטבע הברכה, וא"כ משם שאב הרמב"ם חילוק זה וס"ל דלא שבקינן מאי דאתמר להדיא בירושלמי מכח דיוק דאמאי לא משני בבבלי הכי דאולי לדחוייה למקשן בקש מיכוון זולת לא ידעתי אמאי הלח"מ כ"כ מדיליה ולא מירוש', וכן יש להעיר על מר"ן בא"ח בב"י סי' קי"ז שהביא קו' הר"ן דבע"ז אמרו מי שצריך לפרנסה שואלה בברכה"ש והכא אמרי' שואל בש"ת, ותי' דשאני מטר שמזיק לרוב העולם ומר"ן דידיה תי' דשם אינו משנה ממטבע הברכה אלא שמוסיף צרכיו בה משא"כ הכא דביה"ח קי"ל דאם שאל גשמים מחזירין אותו א"כ כשהם שואלים בברכה"ש הו"ל משנה ממטבע הברכה ע"כ, והשתא צ"ע אמאי הר"ן עזב דברי הירושלמי ומר"ן אמאי לא מייתי ליה לסיועיה, את זה העירותי שלא תהא ביאה ריקנית אבל לעיקר הדין דינו דין אמת, יה"ר יפוצו מעינותיו חוצה להורות בנ"י חקים ומשפטים צדיקים כנה"ר ונא"ה החו"פ עה"ק טבריא בניסן התרפ"ג וש' מאי"ן

תוכן העניינים

יש מאין חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה