ירח האיתנים· רבי אברהם הכהן רפפורט מבאהסלאב
חולין · דף ד:
אמר רב ענן אמר שמואל מומר לעכו"ם מותר לאכול משחיטתו שכן מצינו ביהושפט מלך יהודה שנהנה מסעודתו של אחאב כו' לימא מסייע ליה והעורבים מביאים לחם ובשר בבוקר ולחם ובשר בערב ואמר רבי יהודא אמר רב מבי טבחי דאחאב. ומשני על פי הדיבור שאני מאי עורבים אמר רב הונא עורבים ממש כו' עכ"ל הגמרא:
והקשה התוספות בד"ה על פי הדיבור שאני ולמאי דסלקא דעתך דלא הוי ע"פ הדיבור תקשי דהא אמר רב בשר שנתעלם מן העין אסור מקשין העולם למה מציין התוספת על התרצין הוי להו לציין אמקשין דאמר ר"י אמר רב מבי טבחי דאחאב הוי להו להקשות דרב אדרב ותו יש לדקדק במאי דפריך בכאן מאי עורבים ה"ל להקשות על הפסוק:
ונלע"ד דחדא מתורצת בירך חברתה דלא היה יכול להקשות בל"ז על המקשין מידי דהנה איתא דף צ"ה ע"א אמר רב בשר שנתעלם מן העין אסור מתיביה רבי אומר מקולון וטבחי ישראל בשר הנמצא ביד עכו"ם מותר וקשה לרב ומשני נמצא ביד עכו"ם שאני אם כן על המקשין לא היה קשה מידי האיך אכל מה שהביאו העורבים הא אמר רב בשר שנתעלם מן העין אסור ה"א דקרא דכתיב והעורבים הביאו פירושו גברי דהוי שמיה עורבים ואם כן הוי נמצא ביד עכו"ם ולא הוי בשר שנתעלם מן העין הלכך אכל:
אבל אתרצין קשה דמשני תירוץ אחר על פי הדיבור שאני. ולמה לא משני כתירוצא. דהוי גברי עורבים והוי נמצא ביד עכו"ם ולכך אכל. ומדלא משני הכי ע"כ לא סבירא ליה דהעורבים פירושו גברי כו' וא"כ מקשה התוספות שפיר האמר רב בשר שנתעלם מן העין אסור. ואם כן גם קושיא זו מתורצת מה שהקשיתי הוי ליה להקשות על הפסוק מאי עורבים דה"א גברי דשמיה עורבים אבל השתא מקשה שפיר מאי עורבים דע"כ מוכח מכאן דלא הוי פירושו כך ומשני באמת עורבים ממש וק"ל: